בן יהוידע על קידושין סו:

"וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו", בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר וּבֵין זֶרַע פָּסוּל. קשא מהיכא משמע זה? ונראה לי בס"ד ד'אַחֲרָיו' (במדבר כה, יג) לשון יתר ומפרש לה לגנאי כמו נָזֹרוּ אָחוֹר (ישעיה א, ד) וכן וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים (ירמיה ז, כד) וזהו 'אַחֲרָיו' רצונו לומר לאחור ממנו, פירוש חללים שאינם זרע כשר כמוהו. אי נמי דריש אחריו לשון גנאי כמו שדרשו בגמרא דיומא (יומא כג:) על פסוק וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים (ויקרא ו, ד) כלומר פחותים וכן דרשו בזוהר הקדוש על פסוק וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר (דברים כד, ב) לשון גנאי דאמרו אחר קריה רחמנא. והא דאבוה דשמואל מפיק ליה מן פסוק בָּרֵךְ הֳ' חֵילוֹ (דברים לג, יא) ולא מפיק לה מפסוק זה ד'לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו' דקדים נראה לי בס"ד דסבר אבוה דשמואל דיש לומר מעלה זו לא ניתנה אלא רק לפנחס בשכר שהרג את זמרי ונתן לו הכהונה שגם החלל שבזרעו תהיה עבודתו כשרה אבל שאר כהנים הוה אמינא אין להם מעלה זו. והא דהביא בגמרא דברי שמואל קודם דברי אביו נראה לי בס"ד דנקיט לפי סדר המקראות דשמואל יליף מפסוק במדבר כ"ה ואבוה דשמואל יליף מפסוק דברים ל"ג.

רַבִּי יַנַּאי אָמַר: מֵהָכָא: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים כו, ג) . יש להבין רבי ינאי אמאי לא הביא פסוק שהביא אבוה דשמואל? ונראה לי בס"ד דקשיא ליה לרבי ינאי איך יבקש משה רבינו ע"ה לברך את החללים ודי לומר 'וּפֹעַל יָדָיו חֵילוֹ תִּרְצֶה'? ועוד קשיא ליה אמאי הוצרך לברך אותם בכך ולהזכיר דבר זה בברכה והלא כבר קבל דין זה מסיני דחלל עבודתו כשרה? אך אבוה דשמואל סבירא ליה נקיט זה בברכה ובקש שתתקבל עבודתם ברצון. ועדיין יש להבין אבוה דשמואל אמאי לא הביא פסוק דרבי ינאי דקדים? ונראה לי דהאי דיוקא דרבי ינאי לא משמע ליה דמפרש דאמר 'בַּיָּמִים הָהֵם' כמו שכתב רבינו מהרבי מאיר אלשיך ז"ל דאין לך אלא כהן שיהיה בימיך עיין שם. ועוד יש לומר להכי קאמר 'בַּיָּמִים הָהֵם' דאל תאמר איך יכנה אלקותו יתברך על הכהן שאומר לו 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַהֳ' אֱלֹקֶיךָ' ודילמא אינו ראוי לכך? לכן אמר לו 'בַּיָּמִים הָהֵם' אין לך אלא כהן שיהיה בימיך הן ראוי הן אינו ראוי.