בן יהוידע על הוריות י.

הָכָא נָמִי אֵימָא גְּזֵרָה הִיא. קשא בשלמא נגעים אית בהו טעמא כמו שכתב הרמב"ן ז"ל דענין נגעי בתים מורה על מעלת ישראל ששלח להם הקדוש ברוך הוא סימן על חטאם בנגעי הבתים כדי שישובו, אי נמי כמו שכתב הרב אהל יעקב ז"ל להורות כי ישראל וארץ הקדושה גוף אחד הם, אבל חטא הנשיא מה טעם יש בגזרה? ויש לומר כדי שיקחו העולם מוסר מזה וכדאיתא לקמן ואף על גב דאין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך היינו דוקא במזיד אבל בשוגג לא אתמר האי כללא.

אָמַר לֵיה כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁעוֹלֶה לַשִּׁבְעִים שָׁנָה. פירוש כי הקדוש ברוך הוא ברא שני כוכבים בעולם שהם קבועים ואין זזים ממקומם והם אחד בקוטב הצפוני ואחד בקוטב הדרומי ונקראים בלשון ערבי בשם ג'ידי וכל מהלך עוברי דרכים הן בים הן ביבשה בלילה הכל הוא על ידי הכוכב הזה ובלתי כוכב זה היו תועים במהלכם בלילה ורק על ידי כוכב זה הם הולכים ובאין בלילות והיושבים בצד צפון אינם רואין אלא כוכב הצפוני, וכן אנחנו יושבי עיר בגדאד אין רואין אלא כוכב הצפוני ועליו הוא מהלך עוברי דרכים בלילות וכן היושבים בצד דרום אינם רואין אלא כוכב הדרומי דוקא ועליו הם הולכים ובאים בלילות בים וביבשה ורק אותם שהם יושבים תחת קו המשוה של מהלך השמש ותקופתו הם רואין את שני הכוכבים הנזכר האחד בשפולי השמים לצד דרום והאחד בשפולי השמים לצד צפון כנודע זה לכל. והנה רבי יהושע היה חכם גדול גם בחכמת התכונה והיה יודע לפי חשבון התוכנים שיש כוכב אחד אשר כמותו ואיכות זיוו והדרו דומה ממש לצורת כוכב הנזכר לעיל שעליו הולכים כל עוברי דרכים בלילות בים וביבשה וזה הכוכב נראה במקום אחד מכוון ממש כנגד הכוכב הנזכר לעיל הנקרא בערבי ג'ידי וזה מתעה את עוברי דרכים כי דרך משל הספן רוצה לילך למקום אחד בים באופן שצריך להיות הכוכב הנזכר הנקרא ג'ידי בימין הספינה וכשרואה הכוכב הדומה לכוכב ג'ידי בשמאל הספינה חושב שזה הכוכב הוא הכוכב הנקרא ג'ידי ודן בדעתו שנהפכה הספינה והולכת בחזרה על כן מחזיר הספינה לאחור בידים ונמצא הוא תועה ומחמת כן יסתבב שיתעכב בדרך הים כמה ימים ולילות על חנם כי מתבלבל מחמת כוכב הדומה הזה. ואמר שהכוכב הזה הדומה לכוכב הנזכר לעיל דרכו להתראות פעם אחת בכל שבעים שנה אך אינו ידוע באיזה חודש באותה השנה עולה וחש רבי יהושע פן יעלה באותו הזמן שהם בספינה ויטעה הספן בו ויתעה וממילא יסבב להם עכבה כמה ימים בים, לכך הביא סולת שמתקיים ימים הרבה ורבן גמליאל תמה כיון שיש לו חכמה גדולה בחכמות הטבע איך לא מצא לו פרנסה במקומו להיות נשכר ללמד ולהורות לבעלי העסקים שצריך להם דברים אלו וכיוצא בהן והשיב לו שכל זה תלוי במזל דהראיה יש פלוני ופלוני שהם חכמים גדולים בחכמות הטבע ותכונה והנדסה ואין להם לחם לאכול ואז נתן רבן גמליאל עיניו בהם להושיבם בראש כדי שיהיה להם פרנסה מן השררה שלהם.

אָמַר לֵיה כָּל כָּךְ בְּיָדֶךָ וְאַתָּה עוֹלֶה בַּסְּפִינָה. מקשים וכי אם הוא חכם גדול בחכמות העולם ויש לו עסק בעיר אחרת בכרכי הים אינו יורד לספינה אלא יפרח באויר או יעזוב העסק שלו ולא ילך לשם? ונראה לי בס"ד דדרכם של הולכי הים בספינה אם הם מתפחדים מן הים וגליו העצומים יורדים לירכתי הספינה כדי שלא יראו בעיניהם תוקף הים וגליו ואפשר שראה רבן גמליאל את רבי יהושע שירד לירכתי הספינה ולא עמד למעלה עם בני הספינה ואמר לו מזה מוכח שאתה מפחד הרבה מן הים וגליו ובאמת מי שהוא חכם בכל מיני חכמות לא יפחד מן הים כי יודע המקרים הטבעיים אשר תהיינה.

נָתַן עֵינָיו לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ. מקשים מאי פרנסה יש לראש ישיבה טפי משאר חכמים? ונראה לי דאיכא הרווחה לראש ישיבה יותר בהיכא דאם אחד נדר ממון ואמר זה יהיה מתנה לראש ישיבה וחביריו וכמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה יח.) על קטיעא בר שלום שאמר כל נכסיו לרבי עקיבה וחביריו ונפק רבי עקיבה ודרש ממה שנאמר 'לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו' (שמות כט, כח) ודרשינן מחצה לאהרן ומחצה לבניו והכא נמי מחצה לו ומחצה לחביריו וכאן נמי מחצה לו מחצה לחביריו. ומה שאמר להם ' עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם ' שנאמר 'אִם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה' (מלכים א יב, ז) הקשה בשער יוסף ז"ל אמאי לא הוכיח להם מדכתיב 'בֵּית הַחָפְשִׁית' (מלכים ב' טו, ה) ? עיין שם. ונראה לי לא רצה להוכיח להם מפסוק המדבר בצרעת אף על גב דמשם הוי הוכחה טפי.