בן יהוידע על גיטין ז

שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּת. יש להבין מהיכא משמע זה? ונראה כי יש עני מלגאו שהוא באמת עני ואין לו פ"ק [פרוטה קטנה] אך הוא עשיר מלבר כי בעיני העולם הוא מוחזק לעשיר כי חסרונותיו לא נודעו ולא נתפרסמו וזה חצי נחמה שיוכל ללות לפי שעה לצרכו ויוכל לקנות סחורה בהקפה כדי שירויח בה ויתפרנס חיי שעה, אך יש עני כפול שהוא עני מלגאו שאין לו כלום אפילו פ"ק והוא עני מלבר שנודע לעולם שהוא עני מפני שרואין בו סימנים המעידים ומודיעים על עניותו דחסרונו ניכר לכל. וכאן אמר 'לֹא אַעֲנֵּךְ עוֹד' (נחום א, יב) הנה תיבת עוֹד לשון יתר אך נרמז בה עניות כפולה שיש בו סימני עניות שבזה נמצא הוא עני מלגאו ועני מלבר והיינו אות ע' של עוֹד הוא עני ונשאר דּוּ רוצה לומר שתים נמצא עוֹד הוא 'דּוּ עָנִי' והיינו שאין לו סימני עניות כי מי שיש לו סימני עניות הוא עני מלגאו ועני מלבר.