בן יהוידע על גיטין סז.

רַבִּי מֵאִיר, חָכָם וְסוֹפֵר. פירש הרב עיון יעקב ז"ל מה שאמר סוֹפֵר היינו זה שבחו שהיו דברי תורה מיושרין אצלו שהיה לו זכירה גדולה שיוכל לכתוב שלא מן הכתב כדאיתא במגילה (מגילה יח:) עיין שם. ונראה לי בס"ד לפי זה להכי נקיט שתי שבחים אלו בהדי הדדי מפני שהם הפכיים כפי הטבע ולא שכיחא שיהיו נמצאים ביחד אצל אדם אחד כמו שכתב הרב בינה לעתים במאמר שמואל לרב יהודה שיננא פתח פומך קרי פתח פומך תני כי היכי דתתקיים בידך (עירובין נד.) , דכפי הטבע מי שהוא חכם וחריף גדול לא יהיה לו זכירה גדולה ומעולה ביותר מפני כי שתים אלו הפכיים הם זה יהיה מחמת יובש במוח וזה יהיה מחמת לחות במוח ולכן אמר לו כיון דאתה שיננא חריף קשא שיהיה לך כח הזכירה לכך תעשה דבר שיביאך לידי זכירה והוא פתח פומך וכו' עד כאן דבריו יעוין שם. ולכן רבי מאיר שהיה גדול בשתים באחד שהיה חכם גדול זך השכל וקל ההשכלה חריף ופקח והיה גם כן סופר שיש לו כח זכירה דרך פלא שלא היה נצרך לכתוב ספר תורה מתוך הכתב וזהו שבחו העצום.

רַבִּי טַרְפוֹן, גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים. נראה לי אגוז [17] גימטריא טוב [17] והתורה נקראת טוב גם כמו אגוז שצריך לשבור הקליפה כדי להוציא הפרי כן דברי תורה צריך לשבר הקליפות על ידי קושיות תחילה. וברבי ישמעאל נקיט ' חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת ' שהיא חנות המוכרת יין והתורה נמשלה ליין וכמו שיש ביין כמה מדרגות בענין תוקף וחוזק שלו כן בדברי תורה יש כמה הדרגות. ומה שאמר ' מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי ' נראה לי נקיט קב שהוא ארבעה לוגין רמז לתורה שיש בה ארבעה חלקים פרד"ס [פשט רמז דרש סוד] גם בה נתקנים ק"ב חרובין שהם מלוי ע"ב ס"ג מ"ה שעולין קב [102] . ' וְרַבִּי יוֹסֵי נִמּוּקוֹ עִמּוֹ ' נראה לי בס"ד יוסי במלואו כזה יו"ד וא"ו סמ"ך יו"ד עולה המלוי מספר פז [87] לרמוז דבריו מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז (שיר השירים ה, טו) .