'אֵלֶּה', אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, וְאִי אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת (שמות לד, כז) . הנה נודע הא דכתבו אחר כך תורה שבעל פה משום דנתמעטה חכמת הלב ובזה יובן מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה (תהלים קז, מג) היינו ישמור הדרשה של תיבת אלה לבלתי יעבור עליה כי כיון דהוא חכם באמת אינו נצרך לעבור על דרשה זו.