בן יהוידע על גיטין מז.

כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ, שָׁבַק קָבָא דְּמוֹרִיקָא, קָרָא אַנַפְשֵׁיהּ: וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם (תהלים מט, יא). נראה לי לאו משום צרות עין חס ושלום קאמר הכי אלא אדרבה הראה בזה עין טובה שהיה לו כי היה שמח בחלקו והמעט רואהו מרובה דנחשב לו קבא דמוריקא דבר מרובה שראוי לומר עליו ועזבו לאחרים חילם.