בן יהוידע על חולין צד.

תַּרְנְגֹלֶת טְרֵפָה הֲוָאִי וִיהָבָהּ נִיהֲלֵיהּ בְּמַר דִּשְׁחוּטָה. עיין בחדושינו בס"ד לעיל במסכת עירובין דף ס"ד ע״ב בעובדא דרבן גמליאל דאמר לאותו גוי מגבאי 'טוֹל גְּלוּסְקִין מֵאִלָעִאי' שהקשתי מהאי עובדא דשמואל דקפיד אגניבת דעת דגוי ומה שתרצתי שם ג' תירוצים בס"ד עיין שם.

אַל יְסַרְהֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִסְעֹד אֶצְלוֹ, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד. קשא למה נקיט 'אַל יְסַרְהֵב' דמשמע אם אומר לו פעם אחת לית לן בה כיון דטעמא הוא משום גניבת דעת שלא יחזיק לו טובה בחנם אם כן אפילו פעם אחת אסור לגנוב דעתו ולמה נקיט 'אַל יְסַרְהֵב'? וכן באידך דאל ירבה לו בתקרבת, למה נקיט 'אַל יַרְבֶּה' הא אפילו דבר מועט לא ישלח לו כיון דידע דאינו מקבל וכדמצינו בהך דשמן דאמר אל יאמר לו 'סֹךְ שֶׁמֶן מִפַּךְ רֵיקָן' דמשמע אפילו פעם אחת לא יאמר לו דהא לא אמר אל יסרהב בחבירו לסוך שמן מפך ריקם? ונראה לי בס"ד דהתם גבי שמן הגניבת דעת מפורשת בפיו שאומר לסוך שמן מן הפך והוא ריקם דאין שמן בפך כלל אך כאן הגניבת דעת צפונה בלב דהוא יודע מהשערת שכלו שזה לא יסעוד אצלו ושמא טועה בהשערתו ויסעוד אצלו לכך פעם אחת או שתים יאמר לו אבל לא יסרהב לומר לו יותר כיון שראה שאמר לו ולא קבל. ומה שאמר ' וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ מֻתָּר ' היינו אם בעל הבית יושב על שלחנו והביאו הסעודה לפניו ובא ונכנס חבירו לביתו דודאי משום שורת דרך ארץ צריך להזמינו שיאכל עמהם ואם אינו מזמינו נראה כמזלזל בכבודו ואהבתו אך אם יסרהב הוי זה גניבת דעת ואסור דכיון שהזמינו אפילו פעם אחת או שתי פעמים קיים שורת דרך ארץ מה שראוי לנהוג עם ריעים ואוהבים ומכובדים וכן אם מנהגם לשלוח תקרובת לקרובים ואוהבים כשיהיה אצל המשלח נשואין או ברית מילה אם לא ישלח לחבירו נראה שמבזהו שאינו חושב אותו כלום ולכן אף על פי שיודע בו שאינו מקבל ישלח משום שורת דרך ארץ אבל אם מרבה הוי גניבת דעת.

וְהָלַךְ וְזִמֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִים. פירוש זימן האורחים בשביל סיכה שדרכם היה לסוך בשמן ולא בשביל אכילה וחבירו ששלח לו החבית הוא היה שותף שלו שהיה להם כרמים שיש בהם נטיעות גפנים וזתים וחבירו יושב בכרמים ועוסק בזתים וגפנים למלאת מהם חביות למכור וגם לצורך ביתו ובית שותפו ונזדמן ששלח לבית שותפו חבית יין ושמן צף עליה והוא חשב שכולה שמן מפני שבאמת בכרמים שלהם יש להם זתים וגפנים שעושים מהם שמן ויין והלך וזמן אורחים עליה לסיכה כי כן היה דרכם להזמין אורחים לסיכה בלבד כמו שמזמין לאכילה ולשתיה של יין ובזה נתרצו הקושיות של הרב תורת חיים ז"ל ואין צריך לשנות הגרסא.

מַאי קָמַשְׁמַע לָן? דְּכוּלָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. פירוש משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי שתופס לשון קצר וכששנה זו המעשה לא שנה אותה באורך זה נחנק וזה נפל מן הגג אלא שנאה בקיצור על דבר זה נהרגו שלשה נפשות ולכן הביא דבריו אלו בברייתא ללמדנו שגם פרטי המעשה השנויים בברייתא מודה בהם רבי אליעזר בן יעקב דכך הוו שגם הוא שמע המעשה בפרטי הדברים האלה אלא שהוא דרכו לשנות בקיצור לכך קצר בה בלשונו.