בן יהוידע על חולין קט:
Ben Yehoyada on Chullin 109b · בן יהוידע על חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →אָסַר לָן דְּמָא, שָׁרָא לָן כְּבֵדָא. כתב מהר"ם שיף ז"ל הוה מצי למחשב נמי כלאים דאיכא סדין בציצית? אלא אמרה רק הנאת הגוף ושלא לצורך מצוה עיין שם. ועוד נראה לי בס"ד דנקטא מלתא דשייכא באנשים ובנשים וסדין בציצית ליתיה בנשים. והנה בילקוט תהלים (מזמור קמו) איתא 'הֳ' מַתִּיר אֲסוּרִים' מה שאסרתי לכם התרתי לכם אסרתי לכם גיד הנשה התרתי לכם בעוף עיין שם, והכא לא זכרה זה נראה משום דלא חשיב הגיד בעיניה יען כי אין בגידין טעם ואין הנאה בגיד הנשה, לכן לא חשבה זה בכלל הנאות אלו. ועוד איתא התם אסרתי לכם שחיטה בבהמה חיה ועוף התרתי לכם שחיטה בדגים עיין שם, וכאן לא זכרה זה משום דאין ההנאה בגוף השחיטה. ועוד איתא התם אסרתי לכם אשה ואחותה התרתי לכם לאחר מיתה עיין שם, ונראה דלא זכרה זה כאן דאפשר היה לה אחות פנויה ולכן לא רצתה לזכור דבר זה שבו יצוייר הדבר עליה שתמות וישא ר"ן את אחותה. והא דלא נקטה היתר של הדם בדם דגים וחגבים, נראה משום דאכתי אסור לאכול כמו שהוא בלי היתר משום מראית העין ולכן לא אמרה דם השיניים דגם כן אסור משום מראית העין ורק בעודו בפיו בולעו וכן דם שאר איברים אינו מותר אלא רק בהיותו מטפטף שניכר שהוא של אדם ויש מתרצים דניחא לה למנקט היתר הדם בבהמה עצמה ולא במין אחר.
בָּעִינָא לְמֵיכַל בִּישְׂרָא בְּחַלְבָא. קשא אמאי נקטא בהאי לישנא ולא אמרה זה בלשון שאלה לומר בשר בחלב מאי שרא לן כוותיה? ונראה לי בס"ד דידעה אם תשאל כך ישיב לה רב נחמן שיש היתר בשר עוף שהוא מותר מן התורה בחלב ורק חכמינו ז"ל אסרוהו על כן דקדקה לומר בעינא למיכל דעל ידי כך לא ישיב לה על בשר עוף כי כיון דחכמינו ז"ל אסרוהו לא תוכל לאכול ממנו בחלב ולכן בהיתר דם נדה לא אמרה דם בתולים דמותר מן התורה ורק חכמינו ז"ל אסרוהו אלא אמרה ההיתר בדם טוהר.
אָמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לְטַבְּחֵי: זְוִיקוּ לָהּ כַּחְלִי. הא דלא אמר הא התירו כחל אלא הודיעה על ידי מעשה שיצלו לה כחל, נראה שהבין מדבריה דעדיין לא אכלה כחל מימיה ולא ידעה טעמו ולכן לא השיגה דבר זה מדעתה כאשר השיגה בדם בהמה שהותר הכבד על כן הוכרח לצוות שיצלו כחל ותראה שיש בו טעם חלב מעורב עם טעם בשר וצוה אותם שיצלו הכחל בלא קריעה שתי וערב אלא רק קריעה קצת כדי שישאר הכחל כמו נוד נפוחה מלאה חלב וכמו שכתבו התוספות ז"ל והוא היה סובר דלכתחילה מותר בכך וכמ"ש רבינו תם ז"ל דהא דצריך טיחה וקריעה שתי וערב היינו לקדרה לבשלו עם בשר אבל בלא בשר או צלי די בקריעה קצת וכנזכר בתוספות בד"ה ההוא לקדרה.