בן יהוידע על חגיגה ט:

זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה, וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. פירוש רצו שיצטרף עמהם למנין להתפלל וקדם והתפלל ביחיד דאז פרח מיניה מצות תפלה בציבור. או יובן כגון שנמנה עמהם בצירוף זימון והוא קדם ובירך ברכת המזון דאף על גב דגם עתה חביריו יעשו זימון בצירופו עם כל זה הם קיימו מצות זימון והוא לא קיים וכנזכר בשולחן ערוך סימן קצ"ד.

אָמַר לוֹ בַּר הֵי הֵי לְהִלֵּל. פירשו בתוספות 'גר היה ונקרא בר הי הי' רוצה לומר בן אברהם ושרה שנוסף ה"ה בשמם עיין שם. ונראה לי לכך שאל מן הלל [65] ששמו גימטריא שם אדנ־י [65] שהוא בסוד השכינה וכתב מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל דהגר הוא תחת כנפי השכינה הנקראת צדק ונקראת אלקים ולכן שאל על פסוק זה של עֹבֵד אֱלֹקִים (מלאכי ג, יח) אשר שייך לו דחלוקה של צדיק ורשע קאי על ישראל צדיק ועל יהודי רשע וחלוקה ד'עֹבֵד אֱלֹקִים' קאי על הגר ו'לֹא עֲבָדוֹ' קאי על גוי גמור.

אֲבָל אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים, לְשׁוֹנֶה מֵאָה וְאַחַת. הנה רבינו האר"י ז"ל (בעץ חיים שער הזווגים פרק וא"ו) פירש שר של שכחה נקרא מס ולכן אמרו רבותינו ז"ל אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים, לְשׁוֹנֶה מֵאָה וְאַחַת עיין שם. אמנם הרמ"ז [הרב משה זכות] ז"ל כתב מיכאל [101] הוא שר התורה מספרו ק"א כמנין י־ה אלקים [101] וזה סוד אינו דומה שונה פרקו מאה דשר שכחה נקרא פוטה [100] מספר מאה ומיכאל מאה ואחד עד כאן לשונו ויתכן שיש לשר שכחה כמה שמות. ולפי דברי הרמ"ז ז"ל להכי קרי לשונה מאה ואחד כמנין מיכאל בשם עֹבֵד אֱלֹקִים כי י־ה אלקים מספר מאה ואחד שיתמתק שם אלקים בשם י־ה ושניהם מספר מיכאל כמו שכתב הרמ“ז [הרב משה זכות] ז"ל. והנה שני שמות אלו מס ופוטה מספרם מסמס שסופו להסתמס ולהתבטל שגובר כח הזכירה שהוא מאה ואחד הרמוז בשם משה רבינו ע"ה דמלוי משה כזה מ־ ם ש י ־ ן ה־ א [101] עולה מאה ואחד ושמו כפול שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'מֹשֶׁה מֹשֶׁה' (שמות ג, ד) כדי לבטל ממנו שתי שמות של מס ושל פוטה ולכן כפל שמו בתחילת נבואתו בסנה ולכן זכה לקבל כל התורה כולה גם מה שיתחדש בדורות הבאים. בשם המקובלים ראיתי דכתבו שר שכחה שמו פורה ויונק משם אלקים שמספרו פ"ו הרמוזים בשמו ואות ר' מספר רבוע שם אלקים ואות ה' רמז לחמשה אותיות שם אלקים עד כאן דבריהם. ובזה פירשתי בס"ד רמז הכתוב פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי (ישעיה סג, ג) דלעתיד יבטל הקדוש ברוך הוא לשר השכחה הנקרא פורה לגמרי כי הבטיחנו על ידי ירמיה הנביא ע"ה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה (ירמיה לא, לב) מה הכתוב לא ישתכח כן התורה לא תשתכח עוד מהם. ולזה אמר השם יתברך פּוּרָה זה שר השכחה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי בלתי סיוע מעשה התחתונים אלא במדת טובי וחסדי אתקן הדבר הזה! והנה דבר הנדרך יהיה עיסה אחת וחלק אחד, על כן כל אותיות פורה [291] יהיו עיסה אחת שהוא מספר רצ"א ובהפוך אתוון ארץ [291] לכן התורה נקראת ארץ כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש ורמז בזה שלסוף ידרוך את פורה ולא ישלוט עוד לשכח התורה מן ישראל!

צֵא וּלְמַד מִשּׁוּק שֶׁל חַמָּרִים. נראה לי בס"ד לרמוז דרך צחות והלצה יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם (בראשית מט, יד) כי יששכר היה חכם שנתקיימה ונתייסדה בלבו התורה יותר משאר שבטים והטעם 'חמור גרם' רוצה לומר שכירות החמור בשוק של חמרים גרם לו להבין הפרש שיש בין שונה מאה לשונה מאה ואחד ולכן השתדל ונזהר להיות שונה מאה ואחד והצליח בלימודו.

לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה טוֹבָה אֶלָּא עֲנִיּוּת. הקשה הרב עיון יעקב ז"ל ממה שאמר בבתרא (בבא בתרא קטז.) קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות עיין שם. ונראה לי בס"ד קשה בשביל עולם הזה אבל בשביל עולם הבא היא טובה שבה נעשה לו כפרת עונות יותר מכל יסורין! ועוד היא מדה טובה מצד קיום העולם אשר קיים על גמילות חסדים ואם לא יש עניות עם מי יעשו גמילות חסדים?! אי נמי איירי בעניות שאין מצוי לו לזון עצמו ובני ביתו ורוב הימים רעבים גם צמאים וכאן איירי ביש לו פרנסה בצמצום ומצויה לו ורק בהרווחה לא יש לו שגם זה נחשב בכלל עניות.