בן יהוידע על בבא בתרא עג.

הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחֲזִי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא, חִוַּרְתִּי בְּרֵישָׁא. הנה נודע כל מאמרים אלו לא דברו בהם דברים כפשוטן אלא הם דברי משל ואפילו שיש בהם דברים שאפשר להיות במציאות עם כל זה לא נאמרו אלא דרך משל וחידה והמה הנקראים במשלי (משלי א, ו) לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם. והריטב"א ז"ל כתב בשם הגאונים כל היכא דאתמר 'לְדִידִי חָזִי לִי' במראה החלום היה עיין שם. ובין כך ובין כך הדברים האלה לא נאמר בשביל פשוטן אלא רק לרמוז בהם עניינים שונים הן בדרך הפשט והן בדרך הסוד וכבר דשו בהם רבים לבארם בדרך רמז וגם אנא עבדא אכתוב ממה שחנני השם יתברך ברוב רחמיו וברוב חסדיו והיינו: נְחוּתֵי יַמָּא הם החכמים היורדים לעומק תורה שבעל פה דכתיב בה רְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט) הַאי גַּלָּא הוא היצר הרע דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא הוא גוף האדם הנה בתחלה מתחפש ובא בצורת היצר הטוב שהוא אישא חוורא כי היצר הרע המחטיא במצות עשה והוא נקרא אש אדומה ויצר הרע המחטיא במצות לא תעשה נקרא אש שחורה וזהו שאמר מִתְחֲזִי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא ברישא שיהיה מדבר כמו יצר הטוב. ושוב ראיתי דהגאון מהר"י בי"ר פירש 'גַּלָּא' על יצר הרע שבתחלת דבריו מדבר דברי היתר. או יובן בס"ד הַאי גַּלָּא הוא נחש הקדמוני שהטביע את הספינה חוה והוא מטביע ומפתה בני אדם להטביעם במים הזדונים מִתְחֲזִי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתִּי בְּרֵישָׁא רצונו לומר ניצוץ טוב בראשו כי אין קליפה שאין בה ניצוץ טוב ולכן נחש התחתון ארסו בראשו וּמָחִינָן לָהּ באותיות אמת [441] שהם מספר כ"א פעמים אֶהְיֶה [21×21=441] וזהו אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה .

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלַת מְאָה פַּרְסֵי. נראה לי בס"ד יש יצר הרע נמשך מן קליפות העשיה ויש מיצירה ויש מבריאה אבל באצילות כתיב לֹא יְגֻרְךָ רָע (תהלים ה, ה) וידוע כל קליפה כלולה מעשר ועשר מעשר הרי מאה ויותר אין נפרטים וכמו שאמרו בגמרא (פסחים קי.) הוה עובדא עד מאה וחד ופקע שידא, וידוע בכל עולמות בבי"א [בריאה יצירה אצילות] יש בכל עולם בי"א [בריאה יצירה אצילות] ולזה אמר בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלַת מְאָה פַּרְסֵי פירוש בין יצר הרע של עשיה ליצר הרע דקליפת יצירה יש תלת מאה פרסי. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אַזְלִינָן בְּאוֹרְחָא רמז שעשו הוא וחביריו החכמים את הכוונות על עליית הפרדס שבימיו עדיין היה להם אפר פרה להטהר בו וְדָלִינָן גַּלָּא הם הקליפות שבעליית הפרדס צריך לפניני תחלה במדור הקליפות ולעלות בהם ולעלות משם למחיצת אור המלאכים ומשם למקום אור הספירות כמו שאמר רבינו מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל (בשערי קדושה חלק ג' שער וי"ו) עיין שם וזהו דלינן גלי שעלינו למעלה מן הגלים וגברנו עליהם עַד דַּחֲזִינָא בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכְבָא זוּטָא כי ממקום הקליפות עברנו למקום אור המלאכים ומשם הגענו למקור אור הספירות וראינו מרבעתא דכוכבא זוטא רמז לאור המלכות שהיא קטנה שבספירות וְהַוְיָא כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי בִּיזְרָא דְּחַרְדְּלָא הכונה על פי מה שפירש בקהילת יעקב ז"ל אות מ' רומזת למלכות מפני שיונקת מן תנה"י [תפארת נצח הוד יסוד] דז"א [זעיר אנפין] שכל האחד כלול מעשר הרי מ' עד כאן לשונו. וזהו שאמר כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי וקראם חַרְדְּלָא כי הגבורות נקראים בשם חרדל כמו שכתוב בספר מאורי אור, וְאִי דָּלִינָן הֲוָה טְפֵי הֲוָה מִקְלִינָן מֵהַבְלָא פירוש בעליית הפרדס ההיא לא יכלו לעלות ולהשיג יותר מאור ספירת המלכות שהיא כוכבא זוטא שבעשר ספירות דאם היו עולין להשיג סוד למעלה מספירת המלכות היו נשרפים מתוקף האור מלמעלה וְרַמְיָא לָהּ גַּלָּא קַלָא לַחֲבֶרְתָּהּ פירוש כשעברו במדור הקליפות שהם הגלים שמעו דבר זה שהיתה אומרת קליפה לקליפה כן וידוע כי פסוק (ירמיה ה, כב) אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם וכו' פשוטו על ים התחתון וסודו על ים העליון.

לְדִידִי חָזִי לִי הוּרְמִין בַּר לִילִיתָא, דְּהַוָה קָא רָהִיט אַקּוּפֵיהּ דְּשׁוּרָא דִּמְחוֹזָא, וּרְהֵיט פָּרָשָׁא. הנה המאמר הזה מוכח מתוכו שהוא מדבר בענין הקליפות וכוחם ולכן לא פרשתי בו כלום דאין ראוי להעמיק ולפרש דבריו מפני הפחד וכאשר ישתברו הקליפות ורוח הטומאה יעבור מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שד־י אז יהיו מובנים הדברים האלה מאליהן ורק אפרש סוף המאמר הזה שהוא מדבר על עלוי הקדושה אחר העברת הקליפות והוא מה שאמר וְאוֹתוֹ הַיּוֹם (תהלים קז, כו) 'יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת' וְשֹׁמַעַת מַלְכוּתָא וְקַטְלֵיהּ. ונראה לפרש בס"ד הכונה יַעֲלוּ ניצוצי הקדושה שהם חלק בחינת הַשָּׁמַיִם מתתא לעילא וְיֵרְדוּ תְהוֹמוֹת שירדו אורות הנקראים מ"ד [מיין דוכרין] ליסוד דמלכות הנקרא תהום ועל ידי עליית אורות מ"ן [מיין נוקבין] מתתא לעילא וירידת אורות מ"ד [מיין דוכרין] מעילא לתתא אז שֹׁמַעַת מַלְכוּתָא כלומר תתחבר המלכות דקדושה עם יסוד דקדושה ושמעת מלשון וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם (שמואל א' טו, ד) וְקַטְלֵיהּ לסטרא אחרא הנזכר שיתקיים והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי כלומר התחברות מלכות דקדושה עם היסוד הנקרא שַׁדַּ־י.