בן יהוידע על בבא בתרא כה:

הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים, יַדְרִים. נראה לי בס"ד רמז לפי דרכו על פי מה שאמרו חכמי המוסר שבעניינים הנפשיים יסתכל האדם בגדולים ממנו כדי שיראה עצמו חסר הרבה ובעניינים הגופניים יסתכל בקטנים ממנו כדי שיראה עצמו וישמח בחלקו, סימן לדבר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת (דברים ה, ז) נמצא בעניינים הנפשיים שהם למעלה צריך האדם למעט עצמו שיראה עצמו חסר הרבה אבל בעניינים הגופניים שהם למטה צריך האדם להגדיל עצמו שיראה עצמו עשיר ומלא וגדוש. וזה נרמז למעלה מן אותיות 'לֵב' יש אותיות 'אַךְ' שהוא לשון מיעוט ואלו עומדין בימין אותיות לֵב ששם החכמה. וזהו שאמר הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים כלומר בעניני החכמה שהם הנפשיים ימעט עצמו שיראה עצמו החסר דבאותיות אַךְ הם בימין 'לֵב' שהוא הרואה וְהָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין כי בשמאל אותיות 'לֵב' דהיינו שמאל הקורא יש אותיות 'גַּם' שהוא לשון רבוי כלומר בענין העושר יראה עצמו שהוא עשיר ולא יראה שהוא חסר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם, מִתְעַשֵּׁר (משלי ג, טז) . מקשים והא כתיב (קהלת ט, יא) לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר? ונראה לי בס"ד הכונה מתוך שמתחכם מתעשר מאחרים כי בראותם שהוא חכם יעטרוהו בזהובים וקרא קאמר אריוח של משא ומתן דאין האדם מתעשר במשא ומתן מכח חכמתו אלא על פי המזל. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש דאיתא בזוהר שמלא אצטריכא לימינא אבל ימינא לא אצטריכא לשמאלא ולכן תמיד הימין כלול בשמאל ולזה אמר כאן אף על גב דהעושר בא מצפון לעולם ידרים כי גם בצפון יש חלק מדרום ונמצא יש שייכות לעושר בדרום גם כן עד כאן דבריו נר"ו.