עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבן יהוידע על בבא בתרא

בן יהוידע על בבא בתרא קמא.

Ben Yehoyada on Bava Basra 141a (Ben Yehoyada on Bava Batra 141a) · בן יהוידע על בבא בתרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה (במדבר כז, ח) . נראה בס"ד עֶבְרָה [277] מספר זֶרַע [277] כיון דאין לו זרע מלא עליו עברה שיתהפך זרע לעברה. או יובן בס"ד באשה כתוב אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (בראשית ב, יח) וזה שלא היה לו עזר בבן מאשתו יתהפך לו מספר עֵזֶר לְ'עֶבְרָה' דחשבונם שוה. ועוד נראה הבן נוצר מטיפת החסד שבזכר על כן הזכר הוא 'בר ע"ב' שהוא מספר חסד [72] וזה שלא היה לו בן יהיה לו מצרוף בר ע"ב צירוף עברה דהאותיות שוין הם.

בַּת בִּתְחִלָּה, סִימָן יָפֶה לְבָנִים. נראה לי בס"ד יש סגולה להביא בנים זכרים לכוין קודם הזווג בפסוק (דברים לג, ד) תּ וֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹ ב בשמות ונקודות שבו [תּצֶלַמֵּמקֻיָ] ופסוק זה סופו וראשו בַּת וזהו שאמר בַּת בִּתְחִלָּה שיכוין בו בתחלת הזווג סִימָן יָפֶה לְבָנִים כלומר סימן יפה להוליד בנים על ידו. או יובן בס"ד העיסה עושין אותה כמה ככרות לאכלם אך נותנים ממנה ככר אחד בתחלה לשם חלה וכן הזוכה שלא יבאו לו בנות אלא רק בת אחת דוגמת החלה זה סימן יפה לבנים כי זה בודאי כל עבורים שלו יהיו בנים זכרים ונרמז זה בתיבת בִּתְחִלָּה שתחלקנה לשתים וקרי בה 'בת חלה' רצונו לומר בת דוגמת חלה שהוא ככר אחד זו סימן יפה שאם יהיו רבות בנות יבזבו ממון האב ומה ישאר לבנים הזכרים. ובאופן אחר נראה לי בס"ד דידוע כשאדם נושא אשה נשלם בם אותיות י־ה וכשיוליד בן נשלם וא"ו וכשיוליד בת נשלם אות ה' הרי השם כסדרו אבל אם יוליד בַּת בִּתְחִלָּה יהיה השם צירוף יהה"ו שהוא צירוף השולט בחודש אייר נמצא כשנולדה הבת יהיה נשלם אותיות יה"ה ואם תמלאם ותרבעם כזה יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה ה"ה [90] עולה מספר תשעים ועם הכולל אות ה' שהוא שורש הבת הרי מספר יָפֶה [95] וזהו שאמר בַּת בִּתְחִלָּה נעשה סִימָן יָפֶה וזה מורה שהוא יפה לְבָנִים הנולדים אחריה. או יובן בס"ד ידוע תחלת כל פעולה הוא הרצון והוא רמוז תחלה באותיות השם ברוך הוא כי קוץ של יו"ד הוא כתר ששם הרצון וכתב הרב מאורי אור ז"ל כי זבולון כנוי לכתר ועולה זְבוּלֻן [95] בחד וא"ו מספר יָפֶה [95] ובזה פרשתי בס"ד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי 'כְּתִרְצָה' (שיר השירים ו, ד) חלק התיבה לשתים וקרי בה 'כתר צ"ה' כי על ידי הרצון נמשך כתר צ"ה שהוא מספר יָפֶה ומספר זְבוּלֻן. וידוע זווג האדם עם אשתו נקרא בשם שכיבה בכל המקראות שבתורה ותרגום שכב הוא 'בת' וזהו שאמר בַּת בִּתְחִלָּה אם שכב עם אשתו בשלימות הרצון שהוא תחלה לכל פעולה והוא תחלה באותיות השם ברוך הוא על ידי זה יהיה סִימָן יָפֶה הארת הכתר הנקראת זְבוּלֻן במספר יָפֶה לְבָנִים אשר יוולדו מאותו זווג.

אָמַר רַב חִסְדָּא: וּלְדִידִי, בְּנָתָן עֲדִיפִין לִי מִבְּנֵי. נראה לי בס"ד דקדק לומר לְדִידִי יען כי הוא עצמו אמר בַּת בִּתְחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים דדייק לומר דוקא לבנים היא סימן יפה משום דמרביה להו אבל לאביה אינה סימן יפה כי מפסיד מצות פדיון הבן, אמנם זה איירי באנשים ישראלים אבל בכהנים לא אפסידו דאין נוהג בהם מצות פדיון הבן, אם כן אדרבה תבא בת בתחלה עדיף ליה כדי שתשמשהו וידוע דרב חסדא היה כהן. ולזה אמר אף על פי שאמרתי סִימָן יָפֶה 'לְבָנִים' ולא 'לאביה' הנה לדידי שאני כהן ואיני מפסיד מצות פדיון בנתן עדיפי לי שיבואו בתחילה כדי שישמשוני ויעסקו בצרכי הבית.