בית יוסף, אורח חיים תרכ

שחרית משכימין לב"ה ומסדרין הברכות וכו': כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע"כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי"ט ובי"כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

אבל סליחות ורחמים חובת היום הם פירוש הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי"ל דה"ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א"א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה כבר נתבאר דין זה בסימן רפ"ו ושם נתבאר ג"כ שיש חולקים בו . וגם הגה"מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי"ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א"מ עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה"פ וכו' עד סוף הסימן בפסקי הרא"ש שם בסוף יומא: י"ה שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו כתבתי בסימן תרכ"ב: