בית יוסף, אבן העזר מז:ד

אמרה היא בעצמה נתקדשתי וחזרה ואמרה פנויה אני תוך כדי דיבור נאמנת וכו' בפ"ב דכתובות (ד' כב.) תנן האשה שאמרה א"א הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ת"ר אמרה א"א אני וחזרה ואמרה פנויה אני נאמנת והא שוייה לנפשה תתיכה דאיסורא אמר רבה בר רב הונא כגון שנתנה אמתלאה לדבריה וכתב הרא"ש אמרה א"א אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת אם אחר כדי דיבור אבל בתוך כדי דיבור יכולה היא לחזור ולסתור דבריה הראשונים וכך הם דבריי התוספות והר"ן ז"ל וכתב הר"ן בשם הרא"ה דאי אמרה מקודשת אני לפלוני לא מהימנינן לה בשום מגו אא"כ הוא מודה בדבר דכיון שהודית שנתקדשה לו לאו כל כמינה לחוב לו ולהפקיע עצמה ממנו עכ"ל :