בית יוסף, אבן העזר קמ:ט

ואפילו אם היתה קטטה ביניהם ואמרו לאחר זכי בגט זה וכו' בס"פ האשה שלום (יבמות דף קיח:) א"ל רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דילמא נייחא דגופה עדיף ת"ש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו ומשמע דפשיט ליה דאינו יכול לזכות דנייחא דגוף עדיף ואם זיכה אינה מגורשת כלל וכן כתוב בנימוקי יוסף בשם הרשב"א דאפי' אשת מוכה שחין או שהיתה קטטה בינו לבינה ותבעה להתגרש אין חוששין לה כלל אלא חולצת או מתייבמת וכן מוכח בגמרא דבני מערבא אבל הר"ן כתב בפרק התקבל דבמזכה במקום קטטה איבעיא ולא איפשיטא איפשר שהוא מפרש דכי אמרינן ת"ש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו היינו לומר דאע"ג דאית לה קטטה אכתי מספקא לן דילמא חוב הוא לה משום דטב למיתב טן דו והילכך אם זיכה לה חולצת ולא מתייבמת וכתב רבי' בסמוך שדעת בעל העיטור שאם היתה רוצה להתגרש וזיכה הבעל לשליח שהוא מגורשת ושלא כדברי הירושלמי :