בית יוסף, חושן משפט קצו:ב

ונקנה גם כן במשיכה שם אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצד קראו ובא אצלו לא קנאו תקפו ובא אצלו קנאו והתניא כיצד במשיכה קורא לה והיא באה אמרינן בהמה אדעתא דמרא אזלא עבד אדעתא דנפשיה אזיל אמר רב אשי עבד קטן כבהמה דמי. ופי' רש"י אדעתא דמרא אזלא. ע"ד הקונה אותה לפי שאין לה דעת: אדעתא דנפשיה. מדעת עצמו: קטן. דלית ליה דעתא: כבהמה דמי. ואם קראו לשם קנייה ובא אצלו קנאו: ומ"ש רבינו או שאמר לו רבו הראשון וכו' כן כתב הרמב"ם בפרק שני מהלכות מכירה והטעם משום דכיון דהוי טעמא משום דאדעתא דנפשיה אזיל לא שנא לן בין קראו ובא אליו לאמר לו רבו הראשון לך אצל הלוקח: