בית יעקב על התורה, וישלח מב

כי טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג׳:י״ד). הענין בזה הוא, כי דברי תורה הם בהיפך מעניני עוה"ז, שעניני עוה"ז הוא הטוב בעיני אדם כשיש לו בידו וכבר גמר פעולתו, ודברי תורה הם בהיפך שכל זמן שהשי"ת עוסק עוד בנתינה זהו עיקר הטובה, כי אז השגחת השי"ת מעליהם לא סר קסח מבואר במי השלוח ח"ב משלי (ג) ד"ה כי טוב: סחרה נקרא מה שהאדם מסבב ומשתדל לקנות ד"ת מלשון סחור, ובעניני עולם הזה מי שמשתדל לקנות איזה דבר וכשאינו עולה בידו לקנות אז כל פעולותיו לריק כיון שלא גמר כחפצו, אבל בדברי תורה מי שמחזר ומשתדל לקנות ד"ת אף שלא עלתה בידו גם זה השתדלנות לא נאבד כדאיתא בזוה"ק (תרומה קנ:) ולית רעותא טבא דיתאביד מקמי מלכא קדישא וכדאיתא במס' אבות (פרק ה, מי"ד) הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו, וזה כי טוב סחרה היינו ההשתדלות להשיג דברי תורה טוב מסחר כסף. לעיל פ' ויצא אות ג [ב]. . ולזה נסע יעקב אבינו לסוכות דירת עראי בכדי שיהיה תחת השגחת השי"ת, מפני שאז הוצרך להגנה ביותר, מאחר שנמצא עליו קטרוג מה נשתנה מאחיו, כי אהבת השי"ת אליו הוא בלי טעם (וכמש"נ בענין דלעיל מיניה) וסוכה מרמז על הגנה (וכמש"נ במקומו) קסט כמבואר בתפארת יוסף חג הסוכות ד"ה בסוכות [ב]: כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי וגו' כי סוכה מרמז על הגנה, שמכיר שהשי"ת מגין עליו. הן אמת שהגנת בית נמי נקרא הגנה כנ"ל, אבל אינו מכיר מי הוא המגין עליו מרוחות רעים ומטללים רעים. אבל סוכה מרמז כמו שכתיב (ישעיהו ד׳:ו׳) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר. שבסוכה רואה מי הוא המגין עליו מרוחות רעים ומטללים רעים. . ולכן לא נזכר בברכת המזון לשון הגנה רק בברכת הארץ, כי כשיחשוב האדם שהוא במקום קבוע אזי הוא צריך לשמירה מעולה ליתן לבו להזהר בנפשו, וכן קודם הגאולה העתידה יהיה ממשלה לעשו, ועל אותו העת נאמר (ירמיהו ל׳:ז׳) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע: