בית יעקב על התורה, וישלח כה

ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. בזו המתנה נכללו כל הסבלנות שישראל סובלים בימי גלותם הן בממונם והן בנפשות. יש דברי תורה שיכולים לקנותם בלא כסף ובלא מחיר, ודברי תורה התלויים במעשה לא יוכל אדם לקנותם רק באגר שלים, וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קכח.). ולזה כשרצה יעקב אבינו ע"ה לכנוס לא"י, שזה מרמז על מעשה המצות, היה מוכרח לקנות זאת באגר שלים, והוצרך לשלח את כל זה הדורון ולסבול מזה קכה כמבואר לקמן פרשת ויחי אות כה: ומצות צריך להיות באגר שלים, כדאיתא בזוה"ק (תרומה קכח.) למנדע ליה לקב"ה במלה דתליא בעובדא צריך למקני ליה באגר שלים, היינו מבורר מאד, שלא יהיה נראה בו שום גאות מצד האדם לומר שכחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה. ועיין בית יעקב הכולל פרשת וישלח ד"ה וענין המנחה. . וכן מצינו בזו הפרשה, שכאשר רצה יעקב אבינו לקנות חלקת השדה, לא היה יכול להשיגה עד שנתן מאה קשיטה. ואיתא על זה (מדרש רבה וישלח פרשה עט) שי"ק של קשיטה מרמז, שבד"ת שאדם מסופק צריך ליתן בהם אגר שלים, כי י"ק מרמז על ספיקות הנסתרים מעין אדם, כדאיתא בתיקוני זוה"ק (הקדמה שניה יז.) הנסתרות לה' אלהינו, י"ק נסתרות. ועשו הוא אחד מהשלשה אומות קיני קנזי וקדמוני קכו מבואר במדרש רבה פרשת לך מד: ואיזה הם הג' שלא ניתן להם וכו' רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם הג' שלא ניתן להם בעוה"ז. אדום שנאמר, כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. , שהם ג"כ מרמזים על נסתרות, שאין ביד אדם לברר את עצמו כנגדם. כי אלו השלשה הם בקליפה לעומת השלש ספירות הראשונים דקדושה, כתר חכמה בינה קכז עיין לקוטי תורה להאריז"ל פרשת לך ד"ה את הקיני וזל"ק: אבל הקליפות שהם כנגד ג' ראשונות שלה, לא יכלו, שהם קליפות דקות ביותר וגדולות, והם קיני וקניזי וקדמוני. (וכמש"נ במקומו ולעיל פ' לך אות מא). והוא כי על הגוון יש להם תקיפות גדול, וכדכתיב ביה בעשו (עובדיה א׳:ד׳) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, שהוא אמר שאין לו שום צורך לעבודה מפני שהוא נקי אגב אמו קכח עיין הרחבת העניין לעיל פרשה זו אות יד בהערה צו שם. . ולכן כשרצה יעקב להכניעו ולהתגבר עליו הוכרח שיסבול מזה וליתן לו המנחה, וכדאיתא בזוה"ק (שם) כל מאן דבעי לאשתדלא לאעברא מניה רוח מסאבא ולאכפייא רוחא אחרא צריך למהוי באגרא שלים. וישראל צריכים לסבול עד שיבוא היום שאנחנו מקוים ונראהו, שיברר השי"ת שבעומק לב ישראל ובצפון לבם במקום שאין אדם מרגיש עוד, גם שם לא נמצא רק טוב: