בית יעקב על התורה, ויצא סב

וישא יעקב רגליו. היינו שהגביה את הרגלים עד הראש, היינו שכל הדרגין שלו הגביה להשכל והדעה שבראש, וזהו יקרות גדול, שכל כך קבע בנפשו עד שהכניס עבודה אף לכלי הפעולה שבגוף, וכדאיתא בירושלמי ברכות (פ"ב) נחזיק טיבותא לרישא דכד מטי למודים מנפשיה כרע קנח עיין לעיל פרשה זו אות א ובהערה א שם. ועיין בסדרי טהרות כלים דף קע: בפירוש הארוך ד"ה תניא: אמר אאמו"ר הגאון הקדוש שליט"א (זצוק"ל), כי בשבת צריך אדם לקנות שביתה, היינו שיכיר וידע מקומו, וכפי הכרתו כן מותר להתפשט. וכשאדם בא על מקום שלא מדעת, אין ביכולתו לקנות רק ד' אמות, כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו. וזה רומז שהאדם יכול להמליך שכלו ודעתו על כל איבריו, ויכול לתקן עצמו, שאף פעולת רגליו היותר רחוקים מהראש יהיו נכנעים תחת שכלו, ויקרא שם חכמתו על כל פעולותיו, וזהו עבודת האדם בכח שכלו. :