בית יעקב על התורה, ויצא מא

והנה אנכי עמך וגו'. ולמעלה מן הענין כתיב אני. והענין בזה, כי אני מורה על מה שהוא ביד השי"ת ואין לאדם תפיסה בו, וכגוונא דמצות לא תעשה שאין לו להאדם שום תפיסה בהם כלל, רק הוא אור מקיף, כמו קדושת אבות שמסייע לאדם רק לטוב, אבל אם יעשה ההיפך ח"ו אינו יכול לפגום בזו הקדושה קכד מקורו במי השלוח ח"א פרשת וזאת הברכה ד"ה תורה: כי מה שהשרישו האבות בלב כל ישראל שלא יזוז ולא ימוט לעולם ואין שום חטא יכול לפגום זאת הקדושה וכו', ומה שהש"י חלק לכל נפש מישראל שהוא יחדש בהתורה חדשות בזה יוכל האדם לפגום ח"ו. , וזהו יחודא עלאה שמע ישראל וגו' ה' אחד. ואנכי מורה שגם האדם מסייע וכדמוכח בתיקוני הזהר (תיקון ל דף עד:) שאנכי כולל אני והוא, וזהו כגונא דמצות עשה שיש לו להאדם תפיסה בהם, וזהו יחודא תתאה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד קכה מבואר בתפארת יוסף חג הסוכות ד"ה בסוכות [א]: דהנה השי"ת ציוה מצות עשה ומצות ל"ת, ומן מצות עשה משיג האדם אור פנימי, שמזה שהאדם מיגע עצמו לקיים רצונו ית' בקום ועשה, מזה קובע האדם אצלו קדושה קבועה בלב, וזה נקרא אור פנימי. ומן מצות ל"ת משיג האדם אור מקיף, שמזה שהאדם שומר עצמו, שמה שהשי"ת ציוה שלא לעשות אינו עושה. מזה רואה שהשי"ת מגין עליו ומקיף אותו לשמרו מכל מיני איסורים. ועיין עוד הרחבת העניין בסוד ישרים חג הסוכות אות ד. . וזהו שהבטיחו השי"ת והנה "אנכי" עמך, שלא אתנהג עמך למעלה משכלך, בכדי שתוכל לקבלו בתפיסתך: