בית יעקב על התורה, וישב מח

וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף וגו' ויען יוסף ויאמר וגו' בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ וגו'. זשה"כ (ישעיהו מ״ג:ד׳) ואתן אדם תחתיך, כי בזה הפתרון נרמז עמקות גדול. היינו ששר המשקים מורה על חלק האומות, כענין דאיתא בש"ס (סוכה מט:) מגמע אגמיע, והיינו שתיה גרגרנית, וע"ז מרמז שר המשקים כי אין קבע לשתיה. ושר האופים מרמז על הנהגת ישראל, כשיעשו איזו פעולה ידעו ויבינו מה המה עושים ולהרגיש טעם בעבודת השי"ת אשר יעבודו. אמנם כאשר נתערב זאת בין האומות שאף הם יחפצו בזאת, אזי יש בהם כח ח"ו להכניס את ישראל בגלות. וזה נרמז ליוסף, שכמו ששר האופים חטא נגד פרעה כן חטא יוסף הצדיק נגד השי"ת והיה ראוי גם הוא לידון בזה הדין רכט מבואר במי השלוח ח"ב פרשת וישב ד"ה בענין: הענין בזה, צדקת תמים תישר דרכו ולא יבא עליו חלילה שום עונש, ואף שנמצא בו איזה חסרון שמפני זה ראוי ליענש חס ושלום. לא יבא עליו עד שיחזור וישלים חסרונו. אכן השי"ת ברוב רחמיו מודיע לו חסרונו לא ע"י עונש, כדאיתא בזה"ק (ויקרא כ"ג:) ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה ולא באורח דינא. ורק ע"י שרואה רשע אחד שיש לו זה החסרון ונענש, מזה נתודע להתמים שנותן אל לבו שגם בו נמצא זה החסרון וחוזר בתשובה ומשלים חסרונו, וזה הוא וברשעתו, היינו ברשעה הנמצא בתמים מזה יפול רשע, וכן היה הענין בשר האופים שנתלה כדי שיוסף הצדיק יתן אל לבו לתקן מעשיו. , אכן מאהבת השי"ת שאהב את יוסף הצדיק נתן במקומו את שר האופים (וכדאיתא במי השלוח ח"א פ' וישב ד"ה וישב) רל עיין לעיל פרשה זו אות י ד"ה וזה הוא, ובהערה קח שם. :