בית יעקב על התורה, לך לך מ

והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה. עובר לא נאמר אלא עבר, והוא שהשי"ת הראה לו השמחה והנייחא שיהיה לישראל אז, אחר כל הסבלנות שיסבלו בעולם ויתבררו בשלימות, לכן נאמר לשון עבר, שהראה לו השי"ת מה שכבר עבר ומה יהיה בסופה שיתן להם אחרית ותקוה, וביום ההוא תגדל הרנה והשמחה בישראל, כי השי"ת יַרְאֶה להם שמבוררים הם מתחלה ועד סוף רא נתבאר בתפארת יוסף מסכת ברכות (ב.) ד"ה אמר מר: כמו שביאר כבוד אזמו"ר זללה"ה, אשר לעתיד יראה השי"ת מפורש לעיני כל, אשר האומה הישראלית המה שייכים לחלקו של הקב"ה ממש. כי בעוה"ז הוא בהעלם גדול, ובעוה"ז צריך האדם לברר עצמו מצידו איך הוא שייך לחלקו של הקב"ה. שאני לעתיד, יראה השי"ת מפורש כי המה היו דבוקים תמיד בהשי"ת ובכל פעולתן כוונו לרצון השי"ת, כעין דכתיב (זכריה י׳:ו׳) והיו כאשר לא זנחתים. . וזה מורה ג"כ מה שנאמר כאן והנ"ה כענין דאיתא במדרש (במדבר רבה ג) הנה הוא לשון שמחה.