בית יעקב על התורה, בראשית עב

ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי. הענין בזה, כי הדורות הראשונים היו נגד מלכות בית דוד. כמו שביאר בזה אאמו"ר הגה"ק ז"ל, כי אדם הראשון נתן מחייו לדוד המלך, כדאיתא בזוה"ק (וישלח קסח.), ולכן לא היה חסרונם מדת כעס שהוא מבחינת חמה, כי מלכות בית דוד הוא מבחינת סיהרא ריג העשרים דורות עד אברהם אבינו נתבררו בעשרים מלכי בית דוד כמבואר לעיל פרשה זו אות ז ד"ה וכמו כן. . ולכן טען למך, כי איש הרגתי לפצעי וגו', כי באמת מי שעושה דבר רע אפילו בשוגג, יש עליו ראיה שבשורש נפשו לא טוב הוא, כדכתיב (שמואל א כ״ד:י״ד) מרשעים יצא רשע, ובזוה"ק (תזריע מט:) גם בלא דעת נפש לא טוב (משלי י״ט:ב׳) שהעושה פעולה רע בלא דעת סימן הוא על נפשו שלא טוב הוא ריד עיין מי השלוח ח"א פרשת משפטים ד"ה והאלקים, סוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת משפטים ד"ה ולהיות בענין זה, תפארת יוסף פרשת נשא ד"ה וידבר ה'. . אבל מי שמבורר במדה אחת ואירע לפניו מכשול אין בו עון. ולכן השיב, כי איש הרגתי לפצעי, היינו שהוא בלשון תמיה, האם הרגתי את תובל קין וקין היה בסבת החסרון שנמצא בי בשורש במדת כעס (כי פצעי מורה על החסרון), לא כן הוא, כי בשורש נפשי, לא נמצא בי החסרון מכעס (כמבואר לעיל). והשיב לו השי"ת, שודאי כן הוא, שנמצא בו בעומק החסרון מכעס (וכמו שנתבאר לעיל ענין ע' וענין עא):