בית שערים אורח חיים צו

ישנו בזכירה אבל לא איפכא כל שאינו בשמירה אינו בזכירה ולחומרא מקש' ולא לקולא עי' תוס' שם. ועוד דגם מחלל שבת ישנו בדין שמירת שבת אלא שאינו חפץ כמ"ש תוס' ע"ז כ"ז ע"א ד"ה א"ב דמומר לערלות מיהו בר שמירת ברית הוא אלא שאינו חפץ אבל מיהו בר שמירת ברית הוא אם יחפוץ ע"ש ומ"ש שם ובגיטי' גבי קשירה הק' כל שאינו בקשירה כלומר שאינו מקיים מצות וקשרתם אינו בכלל וכתבתם וזה מבטל מצות קשירה מעליו דבריהם צריכי' ביאור ועי' כת"ס או"ח סי' ס"ט. ולפענ"ד כונתם אחת משתים או משום דהו"ל למיכתב וכתבתם קודם וקשרתם דהכתיבה קודם הקשירה אעכ"ח הקדים הקשירה ללמד שמי שאינו קושר קודם אינו בוכתבתם. או משום דתכלית הכתיבה הוא הקשירה וא"כ מי שאינו קושר אין מצוה בכתיבה כלל ולכן אינו בוכתבתם

אבל קידוש והבדלה אין המצוה על שמירתו את השבת רק על השבת דקביעא וקיימא והקב"ה מקדש השבת שפיר ישנו בזכירה הואיל ואיתא בשמירה אם יחפוץ וכמו שמברך ברכת השחר לכמה שיטות אעפ"י שהוא לא נתחייב בהם מברך על שהקב"ה ברא צרכי העולם עי' או"ח סי' מ"ו

ויש להביא ראי' לזה מהא דאמרי' בשבועות ד'. י"ג יכול לא יהא יו"כ מכפר אא"כ התענה וקראו מקרא קודש ולא עשה בו מלאכה לא התענה ולא קראו מקרא קודש ועשה בו מלאכה מנין וכו' ופי' רש"י לא קראו מקרא קודש לא קבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויו"כ וק' תיפוק לי' כיון דלא התענה ועשה בו מלאכה א"צ לקבלו בברכותיו כלל א"וו דאפ"ה צריך לקבלו בברכותיו וה"נ בשבת אעפ"י שאינו משמרו ממלאכה אפ"ה הוא מחויב הוא בקידוש היום ד"ת וכן בהבדלה לכן נ"ל שיקדש ויבדיל. ומרוב טרדותי לא הספיק הזמן לחפש ולעיין יותר. ומקדש השבת יקדשינו במצותיו ויטהר לבינו לעבדו באמת. וכל שומר שבת כדת מחללו. שכרו הרבה מאוד עפ"י פעלו. ויהי חלקינו עמהם לעולם. עדי ישוכלל היכל ואולם. ויחנינו כשמי עולם. כנפש החותם בברכה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה צ"ט

שיל"ת ב' אויפאלו ב' עקב תרנ"א לפ"ק

ישא ברכה. מאלוקי המערכה. חתני אהובי הרב המאוה"ג כמו"ה גרשון שטערן ני' אבדק"ק מ' לודאש

אחרי הודיע משלומינו הטוב וכו' ועל דבר המרדכי פ"ב דמגילה רמז תשצ"ח דכתב דסומא לר"י פטור מקידוש היום ע"ש וק"ל אמאי לא נימא כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה כדאמרי' בשבועות דף כ' דנשים חייבות בקידוש היום ד"ת מה"ט וסומא נמי ודאי דחייב בשמירת שבת כמו דחייב בכל הלאווין אף לר"י כמ"ש פמ"ג או"ח בפתיחה כוללת ח"ש אות ל"ג הנה בגוף הדבר כבר הלכו בו נימושות באחרונים עי' נוב"י תניינא ח' או"ח סי' קי"ב ועי' ספר המכריע סי' ע"ו והג"ה שם מתשובת בשמים ראש סי' ע"ג ועי' חידושי רעק"א יו"ד סי' י"א ובתשו' סי' קס"ט

ולפענ"ד נראה בפשיטות למ"ש תוס' סנהדרין ע"ח ד"ה שור דלא אמרי' אין היקש למחצה בדבר שהוא בא מהן מן הסברא ובאידך ל"ש סברא זו ע"ש וכן כתבו בר"ה ד' כ"ו ע"ב סוד"ה של יעל וסוד"ה ר"י ועי' ב"י או"ח סי' תרפ"ט וש"מ ב"מ קי"ד ועי' פנ"י קידושי' מ"ג וס' הכריתות בית שני אות י"א ומעתה בשלמא בנשים דילפי' בקידושין ד' ל"ה שחייבת בכל ל"ת שפיר מקשי' זכירה לשמירה דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה אבל בסומא וכי יש קרא ע"ז שחייב בל"ת אלא דמסברא אמרי' דדוקא קו"ע מ"ע פטור אבל חייב להיות שב וא"ת שלא לעבור ל"ת וכיון דתלי' בסברא ל"ש לאקושי זכירה לשמירה

ועוד נ"ל דאפי' א' סומא מחויב בל"ת מ"מ אם עבר פטור מעונש כדאמרי' להדיא ב"ק ד' פ"ז דלר"י פטור מכל דינים שבתורה וכן כתב להדי' בתשו' בשמים ראש סי' ע"ג ע"ש וא"כ דוקא באשה דישנה בשמירה בכל דיני שמירה כאיש הן באי' והן בעונש אמרי' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה אבל סומא דאינו בכל דיני שמירה דאינו מחויב מיתת ב"ד אם חילל שבת אף שאסור לו לעשות מלאכה מ"מ ל"ש לומר דישנו בשמירה כדינה וממילא דל"ש לומר הואיל וישנו בשמירה ישנו בזכירה ומכ"ש דהרי אמרי' בסנהדרין פ"ו לא תגנוב בגונב נפשות שהוא דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות ועי' רש"י שם וא"כ שמור את יום השבת נמי דבר הלמד מענינו דבנפשות מדבר שיש בו מיתת ב"ד ולכן נשים דאית בהו מיתת ב"ד בחילול שבת ישנן בשמירה אבל סומא שאינו חייב מיתת ב"ד על חילול שבת כנ"ל אינו בכלל שמירה רק בכלל ל"ת כל מלאכה וא"כ אינו בשמירה ואינו בזכירה ולק"מ: ועוד נ"ל דלכאורה קשה מה קאמר דנשים חייבות בקידוש היום דדרשי' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה הא מצוה זו גופה דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה הוא מ"ע שהז"ג ונשים פטורות אך זה שיבוש דהא כל עצמו דזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו הוא למידרש כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ולרבויי נשים דחייבות בקידוש היום א"כ גילתה תורה בהדי' דנשים חייבות בקה"י אבל כיון דצריך זכור ושמור בדיבור א' לחייב נשים בקה"י שוב ל"ל דסומא נמי חייב בקה"י הואיל וישנו בשמירה כיון דלא גילה ק' בהדיא דסומא חייב דהא איכא לאוקמי קרא בנשים שוב אמרי' דסומא פטור מכל המצות פטור נמי ממצוה זו דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וכ"ת א"כ קרא למאי אתא לנשים ואין לומר מה ראית לרבות נשים ולא סומא נרבה סומא ולא נשים ז"א דמרבה אני נשים שחייבות במ"ע שאין הז"ג ואינו מרבה הסומא שפטור מכל מ"ע אפי' אין הז"ג

ובס' מלוא הרועים אות סומא כ' דמאשר"י קידושין דף ל"א סי' מ"ט משמע דסומא ג"כ אינו פטור רק ממ"ע שהז"ג והביא ראי' דר"מ יליף בב"ק פ"ז דסומא פטור מדכתיב ואלה המצות והחוקים והמשפטים כל שישנו במשפטי' ישנו במצות וחוקי' וקשה הא גם נשים אינם במשפטי' דאשה פסולה לדון כמבואר בחו"מ סי' ז' ואפ"ה חייבות במ"ע שלא הז"ג אעכ"ח דגם סומא אינו פטור מהאי היקישא רק ממ"ע שהז"ג כאשה ע"ש ובמחכ"ת אין הבנה לדבריו דשם בב"ק הפי' משפטי' עונשין דסומא פטור מכל עונשי' שבתורה אבל אשה איתא במשפטי' וכל עונשי' שבתורה כדילפי' בקידושי' ל"ה אבל במה שפסולה לדון לא איכפת לן וגם בסומא לא איכפת לן בזה

ועוד נ"ל דלגבי נשים אי דרשי' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה לא הוי מ"ע שהז"ג כלל והוא עפמ"ש הריטב"א בקידושין ל"ד ליישב קו' תוס' ד"ה מעקה דבהני אע"ג דאיכא ל"ת אין העיקר אלא בעשה שבהם ולא אתי ל"ת אלא לקיומי' עשה דבמעקה כתיב ועשית מעקה לגגיך ובו הרצון והכונה ואח"כ ולא תשים דמים בביתך כלומר לא תעכב מלעשות מצוה זו וכיון דעשה העיקר אלו הי' נשים פטורות מן העשה היו פטורות מלאו שבו שאין הלאו אלא קיום העשה שבו ע"ש וה"נ אני אומר להיפך דבשבת עיקר הוא לאו שבו שמור שלא יעשה מלאכה והעשה הוא תלוי' בלאו שכל יום שאסור במלאכה צריך לקדשו והיינו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ואין הזכירה תלוי' בזמן רק בשמירה אלא שהשמירה תלוי' בזמן ובזה לא איכפת לן שהרי נשים חייבות בל"ת שהז"ג

ויש להסביר יותר לפמ"ש תוס' רי"ד שם בדף כ"ט דמשו"ה צריך אותו ולא אותה דאשה פטורה למול את בנה ולא פטרי' לה משום דהוי מ"ע שהז"ג. דהא דאמרי' דמ"ע שהז"ג נשים פטורות היינו דוקא במצוה דתלי' בגופה והיתה יכולה לעשות המצוה בכל זמן אלא שאין חיוב אלא בזמן ידוע אז נשים פטורות אבל למול את בנה היא חייבת באמת בכל זמן אלא דלבן הנמול יש זמן קבוע אימתי מילתו כשירה דוקא אחר ח' ימים וביום ולא בלילה לא מקרי מ"ע שהז"ג כיון דמצד בן הנמול אינה יכולה לקיים רק באותו זמן ושפיר חייבת ע"ש. וה"נ חייבת לקדש את השבת בכל זמן אלא שא"י לקיים משום דאינה בשמירה רק ביום השבת א"כ לבתר דאמרי' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה דהזכירה תלוי' בשמירה שוב ל"ה מ"ע שהז"ג כלל ואינו נגד הכלל דכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות אבל אם נרבה סומא שפטור מכל המצות ואפי' אין הז"ג יהי' הריבוי נגד הכלל דסומא פטור מכל המצות לכן עדיפא לן לריבויי' נשים מלריבויי' סומא

ובהכי מיושב קושי' תוס' בשבועות ד"ה כל אמאי לא מקשינן איפכא כל שאינו בזכירה אינו בשמירה ולהנ"ל ניחא דאי נקיש איפכא יהי' נגד הכלל דאשה חייבת בכל ל"ת דהא אין הל"ת דשמירה תלוי' בעשה דקה"י אבל אי מקשינן זכירה לשמירה אינו נגד הכלל דאשה פטורה ממ"ע שהז"ג כיון דבתר מקשינן הזכירה תלוי' בשמירה ל"ה מ"ע שהז"ג כלל וא"ש. ובזה הנני חמיך הדו"ש באהבה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה ק'

שיל"ת ב' אויפאלו ח' וארא תרו"ן לפ"ק

שוכ"ט להרבני המופלג וכו' מו"ה מנחם מענדל פערל ני'

על דבר קושיתו למ"ש הרא"ש בברכות כ' דאשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובי' מדרבנן ובשו"ת מוצל מאש סי"ב צידד דאפי' במל"ת ומ"ע שאין הז"ג ג"כ אינה בכלל ערבות ע"ש א"כ מה פריך בשבועות ט"ל וכל העבירות שבתורה מכל העולם לא והכתי' וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבי' זב"ז דלמא בשבועה נפרעי' מכ"ע אפי' נשים אבל בשאר עבירות מנשים לא דאינן בכלל ערבות. והוסיף להקשות למ"ש זרע אברהם דבדרבנן ל"ש