בית שערים אורח חיים צג

אפי' בין מיתה למיתה להחמיר ושפיר בת כהן בשריפה ולק"מ

ובפשיטות י"ל על קושי' רעק"א הנ"ל דלעולם בעלמא מעתיני' עד שיתברר אבל בבן סורר דאמרי' בסנהדרין ס"ח אטו בן סורר ומורה על חטאו נהרג על שם סופו נהרג אמרה תודה ימות זכאי ואל ימות חייב כדאמרינן סנהדרין ע"ב בזה אין מעתיני' עד שיתברר וממיתי' אותו ע"י רוב כדי שימות זכאי, ובזה הנני חותם בברכת הודאה על טרחתו, יברך ה' אותו ואת ביתו, ויזמין לו פרנסתו, בכבוד ועושר, עד ביאת רגלי מבשר, כנפשו ונפש ידידו דושו"ט ושלום תורתו באהבה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה צ"ד

שיל"ת ב' אויפאלו ג' במדבר תרנ"ז לפ"ק

החו"ש, לאוצר בלום, ידינ"פ הרב הגאון המפורסם, חו"ב, משנתו זך ונקי, כקש"ת מו"ה יודא ג"פ ני' אבדק"ק סעמיהאלי

ע"ד הקושי' בש"ס שבת ל"ד. הנה לפני כמה שבועות כ' לי ג"כ רב חביבי הרבני הנגיד הגדול בתו"י מו"ה משה שמואל שטערן ני' מסערענטש דבר זה בשם ידידי פרו"מ ני' ואעתיק לו מש"כ אליו

היום קבלתי יקרת מכתבו ואשר הביא לנו מעט צרי קושי' מרב גדול א' בגמ' שבת ל"ד ע"ב דקאמר מטילין אותו לחומר שני ימים למאי הלכתא אר"ה ברי' דר"י לענין טומאה כדתנן וכו' וקשה אמאי בראה שני ביהש"מ מביא חטאת העוף הבאה על הס' שמא ביהש"מ הוא מן היום ומן הלילה והו"ל ג"י רצופי' וטעון קרבן הא יש ס"ס לפוטרו מקרבן שמא ביהש"מ כולו יום והוי רק ב' ימים ואת"ל שאינו כולו יום דילמא הוי כולו לילה והוי ג"כ רק ב' ימים. ותי' כיון דעכ"פ טמא הוא הוי ס"ס נגד חזקה דלא אמרינן. ורב גדול א' דחה דז"א דהא לענין קרבן לא הוי מוחזק לטומאה

הנה מ"ש דהוי ס"ס נגד חזקה הוא תמוה דכבר העלו טו"ז וש"ך סי' ק"י דהיכי דאין החזקה סותר לס"ס שפיר אמרינן ס"ס נגד חזקה ע"ש וכאן נמי אין חזקה וס"ס סותרי' זא"ז דהא אפי' שני ביהש"מ כולו יום או כולו לילה נמי טמא זי"ן

ועוד דהרי כ' הש"ך שם דהיכי דיש ג' ספיקות מהני גם נגד חזקה והרי כאן יש עוד ספק ואת"ל דביהש"מ הוא מן היום ומן הלילה דילמא הוי כל השני ראיות כולה ביום או שניהם כולו בלילה והוי רק שני ימים ושני ראיות או שמא היתה הראשונה כולה ביום והשני' כולה בלילה ולא הוי ג"י רצופי'

ושלישית על כולו דהרי כתב המל"מ פ"ב מטומאת צרעת ה"א דלא אמרינן בספיקא דדינא אוקמא אחזקתי' דבשביל החזקה לא ישתנה הדין ע"ש ועי' תוס' חולין פ"ו ד"ה מ"ט ושע"ת ח"ב כלל ד' וה"נ בשביל חזקת טומאה שלו לא ישתנה הדין שיהי' ביהש"מ מן היום ומן הלילה

ואמנם לשיטת הסוברים דגם בספיקא דדינא אזלי' בתר חזקה עי' מל"מ שם ועיי' ר"ן קידושין ה' ע"ב ופר"ח כללי ס"ס כלל א' ליתא לדחי' הנ"ל דלענין קרבן ליכא חזקה שהרי משנה שלימה שנינו בנזיר ס"ה משנזקק לזיבה ופירש"י שכבר ראה ב' ראיות וכו' אונסו וספיקו וש"ז טמאי' ואמר רבא בגמ' לא תימא ספק חזא וכו' אלא ודאי חזא ס' מחמת ש"ז וכו' כיון שנזקק לטומאה ספיקו טמא ופירש"י ד"ה לא חזא דהאי ספיקו וכו' וא"כ בודאי חזא ויש ס' בד"א שפיר אמרינן דבנזקק לטומאה שראה שתי ראיות חייב קרבן ודאי מספק וכיון דבספק א' חייב קרבן ודאי א"כ בס"ס אין ספק הב' פועל רק שלא לחייבו קרבן ודאי אבל מ"מ שפיר מחויב חטאת העוף הבאה על הספק כדפירש"י רש"י שם בשבת. אלא די"ל דהתם שאני כדקתני במתני' שרגלי' לדבר ועי' בר"ש זב' פ"ב מ"ב ולא בספיקא דדינא כ' הכא אבל לסוברי' דבספיקא דדינא אזלי' בתר חזקה כבשאר ספק ה"נ מפני נזקק לטומאה

אבל בגוף הקושי' נ"ל סברא ישרה דלא מהני ס"ס אלא אם שני צדדי ההיתר בס"ס לקולא או שני צדדי האי' בס"ס לחומרא אינם סותרי' זא"ז ויכולי' להיות שניהם אמת כגון ספק אין תחתיו ואת"ל תחתיו שמא באונס דאין תחתיו ואונס אינם סותרי' זא"ז דיכולי' שניהם להיות אמת שהי' אין תחתיו ובאונס וא"כ יש שני צדדי' לתלות בהיתר באין תחתיו ובאונס או לענין בכור ס' כבר ילדה ואת"ל לא ילדה שמא נקיבה יצאה ראשונה דשניהם יכולי' להיות אמת שכבר ילדה וגם נקיבה יצאה ראשונה ויש ב' צדדי' לתלות בהיתר שכבר ילדה ונקיבה יצאה ראשונה וכיוצא בזה הם כל ס"ס אבל כאן שני ספיקות סותרים זא"ז דאם ביהש"מ כולו יום אינו כולו לילה וכן להיפך אם כולו לילה אינו כולו יום וליכא שני צדדים לפטרו מקרבן דודאי אינו כולו יום וכולו לילה ואין כאן רק צד א' לפטרו שמא כולו יום או כולו לילה וזה לא מקרי ס"ס וא"ש

ועוד דא"א לומר שמא כולו יום ואת"ל כולו לילה דהרי גם צד זה שהוא כולו לילה פטרו מקרבן וגרע משם אונס חד הוא וע"כ לומר שמא כולו יום ואת"ל מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה א"כ שוב א"א לומר שמא כולו לילה דהרי כבר אמרת שמקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה

אלא אי קשי' הא קשיא הא איכא ס"ס לפטרו מקרבן שמא ביהש"מ כולו מן היום או כולו מן הלילה והוי רק שני ראיות בשני ימים ואת"ל שביהש"מ הוא מן היום ומן הלילה שמא היו שני הראיות כולה ביום או כולה בלילה ולא הו' רק שני ימים ואת"ל שהי' ראי' א' ביום וא' בלילה שמא ראי' ראשונה ביום ושני' בלילה ואין כאן שני ימים רצופי' והוי אפי' ג"ס לפטור. מיתו בהא י"ל דלא הוי ג"ס דס' זה שמא ראי' ראשונה היתה ביום ושני' בלילה ולא הו' שני ימים רצופי' כבר החזקנו לאי' לענין טומאת ז' דשם ליכא רק צד זה לטהרה דהא אם ביהש"מ כולו יום או לילה טמאה משום שני ימים רצופי' ואם הוא מן היום ומן הלילה וראתה שניהם כולם ביום או בלילה נמי טמאה דהוי ב"י רצופי' ואם ראתה מקצתה ביום ומקצתה בלילה כ"ש דטמאה ואפי' חיוב קרבן איכא וכיון שכבר החזקנו ספק זה לאיסור לענין טומאת ז' שוב אינו מצטרף לס"ס לענין קרבן כמבואר בדיני ס"ס. אבל אכתי קשי' דהא איכא ב' ספיקות לפטור מקרבן וכמ"ש

אבל גם הא לק"מ מתרי טעמא דהא הוי ס"ס שא"י להתהפך דאם תתחיל שמא ראי' ראשונה היתה כולה ביום ושני' כולה בלילה וליכא ב"י רצופי' או שמא היו שני הראיות כולם בחלק ביהש"מ שהוא יום או שניהם בחלק ביהש"מ שהוא לילה שוב לא תוכל לומר ואת"ל שהיו מקצתן ביום ומקצתן בלילה שמא ביהש"מ כולו יום או כולו לילה שהרי כבר אמרת דביהש"מ מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה שהרי אמרת את"ל שהיו הראיות מקצתם ביום ומקצתם בלילה ועי' בש"ך דיני ס"ס אות י"ד וכיון דא"י להתהפך לא הוי ס"ס

ושנית דהני שם אונס חד הוא דהא כמו שהספק הראשון שמא ביהש"מ הוא כולו מן היום או כולו מן הלילה הוי הס' שמא היו שני הראיות כולם ביום או כולם בלילה כמו כן בס' השני את"ל דביהש"מ הוא מן היום ומן הלילה שמא היו שני הראיות כולם ביום או כולם בלילה הוא שם אחד שמא היו שני הראיות ביום או שניהם בלילה ולא הוי ס"ס

ואין לומר ג"כ ס"ס אפי' ביהש"מ הוא מן היום ומן הלילה שמא ראי' ראשונה ביום ושני' בלילה ואינם ב"י רצופי' ואת"ל ראשונה בלילה או גם שני' ביום שמא היו שניהם ביום או שניהם בלילה דהשתא שפיר יכול להתהפך ולומר שמא שניהם ביום או שניהם בלילה ואת"ל א' ביום וא' בלילה שמא ראשונה ביום ושני' בלילה. וגם לא הוי שם אונס חד דהא ספק א' משום שאינם רצופי' וס' הב' משום דלא הוי רק ב' ראיות בב' ימים וא"כ ספק ראשון מתיר יותר שאין כאן אפי' טומאת ז' וספק ב' הוא רק לענין קרבן ועיין ש"ך דיני ס"ס אות י"א י"ב דז"א דכבר כתבתי דס' שמא ראשונה ביום ושני' בלילה א"א לצרף לס"ס כיון דכבר החזקנו ס' זה לאי' לענין טומאת ז'

ועוד כמש"ל דא"א שמא ראשונה ביום ושני' בלילה ואת"ל ראשונה בלילה או גם שני' ביום שהרי גם לו יהי' כן שראשונה בלילה ושני' בין ביום בין בלילה אין כאן צד חיוב קרבן וגרע משם אונס חד וע"כ לומר ואת"ל שהי' הראי' מקצתו ביום ומקצתו בלילה ובזה שוב אין כאן צד לפטרו מקרבן ולא הוי ס"ס

ומה שתמה מעלתו אמאי הביא הגמ' מסיפא ואמאי לא הביא מרישא אם ראה ביה"ש ס' לטומאה שמא הוא ב' ימים וטמא ז' וא"כ מוכח דנידון לשני ימים. לא ידעתי כונתו אם על הא דמביא הגמ' בשבת הלא אינו מפורש לא בגמ' ולא ברש"י אם הביא מראה שני ביהש"מ או מראה ביהש"מ א'. ועוד דאדרבה ראה ב' ימים ביה"ש היינו רישא וראה יום א' ביהש"מ היינו סיפא. ואם כונתו על רישא דמתני' דזבי' פ"א מ"ו ראה א' היום וא' ביהש"מ אחת ביהש"מ ואחת למחר אם שמקצת ראי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לקרבן ולטומאה הרי שם הפי' שראתה ודאי קודם ביהש"מ או אחריו דאל"כ אין כאן ודאי דביהש"מ ספק הוא. ואי מהא דקתני אם ס' שמקצת הראי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וס' לקרבן ופי' הר"ש ואם ס' דשמא כולה מן היום או כולה מן הלילה ודאי לטומאה דממנ"פ איכא שתי' וספק לקרבן דמספקא לן שמא ב' שמא ג' דאי כולה מן היום או כולה מן הלילה שתים ואי מקצתה ביום ומקצתה בלילה ג' הרי גם כאן אין הפי' דהס' הוא על ביהש"מ רק הספק הוא על הראי' אם היתה כולה ביום או כולה בלילה או שמא מקצתה ביום ומקצתה בלילה אי ביהש"מ כולו לילה או מקצתו ביום אי ביהש"מ כולו יום ומקצתו בלילה שלאחריו ועיין רמב"ם בפי' המשנה שם ותראה דלהאי בבא סגי לי' דביהש"מ הוא ס' אם הוא מסוף היום או מתחילת הלילה ורק לבבא דראה ב' ימים ביהש"מ הקדים הא דביהש"מ מן היום ומן הלילה וכו' ושפיר הביא הגמ' בשבת רק הך בבא וא"ש. ובזה תנוח דעתו. וד' יאיר עינינו