בית שערים אורח חיים פח

איך אוכלי' תרומה בזמן ק"ש ותי' הצל"ח דהרי חזי' בפסחים ע"ג דר"מ ביטל זמן ביהמ"ד בשביל אכילת תרומה שהוא כעבודה וא"כ כ"ש ק"ש ותפלה. אך במגילה כ"ו אמרי' מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסיר וחד מ"ד מתני איפכא וא"כ לדידי' תפלה עדיף מביהמ"ד ועיי"ש פלוגתא דר"י וריב"ל וא"כ אין ראי' מר"ט ולכן מסיים היוצא מביהכ"נ לביהמ"ד וכו' דביהמ"ד עדיף ושפיר ראי' מר"ט וא"ש תי' צל"ח. מיהו ק' הא ר"ט לאו שפיר עביד דהא אמרי' במגילה ג' דת"ת דרבים עדיף מעבודה. אך בזה י"ל דת"ת דרבים הוא רק של כל ישראל כמ"ש מג"א סי' תל"א בשם ב"ח. אבל הא קשי' הא אפי' ת"ת דיחיד עדיף מעבודה דהרי מגילה עדיף מעבודה ממשפחה ומשפחה ות"ת עדיף ממגילה דאמרי' אין מועד בפני ת"ח כ"ש חנוכה ופורים והיא קושי' הגמ' שם ועיי' תוד"ה כ"ש אך הא משני גמ' שם כבוד תורה דיחיד חמיר עיי"ש

והנה רמב"ם בפיה"מ סוף ברכות כ' ומה שאמר אח"כ ואומר אל תבוז כי זקנה אמיך אינו ראי' על מה שהקדים שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם אבל ראי' שלא יבוז וילעיג לתקנת חכמים אעפ"י שהם ישנות וקדמוניות וע"ז הזהיר שלמה בזה המשל. וצ"ב למה ילעיג מפני שהם ישנות ונ"ל דכונתו למה שאחז"ל רפ"ק דמגילה אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין ופי' ש"מ כתובות ג' אפי' בטל הטעם. אך ק' הא ב"ד יכול לעקור אפי' ד"ת בשב ואית ומכ"ש דברי ב"ד חבירו אמנם למש"ל ניחא דכבוד התורה דיחיד חמיר עת"ת דיחיד וה"נ כבוד חכמים וב"ד חמיר מתורה א"כ מוכח ממשנה אחרונה דכבוד תורה חמיר ול"ק אר"ט ושפיר עביד וא"כ א"ש תי' צל"ח דכהנים אכלי תרומה בזמן ק"ש ודו"ק כי קצרתי אביך הנאמן דוש"ת באהבה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה פ"ה

שיל"ת ב' אויפאלו א' לס' ראה תרמ"ג לפ"ק

חיים ושלום עד העולם לך תלמידי חביבי הרבני החריף ובקי הוותיק מלא עתיק כש"ת מו"ה שלמה גראסמאן ני' ביישוב ל' בעניע יצ"ו

עש"ק העבר קבלתי מכתבך ובד"ת כתי' ענה ומפני אהבתי אליך קדמתי תחילה להשיב אמרים לך ויען ימי הטרדא ממשמשי' ובאי' וגם עתה אני טרוד בכמה עניני' לכן אבוא רק בקיצור ואשר נכנסת לבית הספק אם א' עומד בג' ראשונות של תפלת ערבית בעוד יום ובא אחר והתחיל לומר תפלת ח"י דמנחה בקול רם אם לענות עמו קדושה כיון שאין אומרי' קדושה בערבית הוי כתרתי דסתרי אהדדי ואולי הוי הפסק כיון דאצ"ל קדושה בערבית ואף דאפשר להיות שומע כעונה מ"מ טוב יותר לענות או יש לדמותו להא דרמ"א בסי' ק"ט ס"ג דאם יחיד מתפלל שחרית והצבור אומרי' קדושת כתר דמוסף דעונה עמהם ואולי דמ' לדין הקדום שם דאם הצבור אומרי' קדושה דסדרא אינו עונה עמהם ע"כ

ולפענ"ד נראה פשוט דלא יענה עמהם משום דהוי תרתי דסתרי וראי' ממ"ש המג"א וטו"ז סי' רל"ו דאם בא לביהכ"נ ולא התפלל מנחה והצבור מתחילי' ברכו יתפלל מנחה בעוד שהם קורי' ק"ש וברכותי' ואח"כ יתפלל ערבית עם הצבור ואח"כ יקרא ק"ש וברכותי' בלילה אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפללו ערבית ולהתפלל אח"כ ערבית בלילה דזה לא מקרי בשעה שהצבור מתפללי' כמ"ש סי' צ' ס"ט בשחרית ומוסף וכ"ש במנחה ומעריב דסתרי אהדדי ע"ש במג"א סק"ג וטו"ז סק"ד וא"כ ק"ו ומה התם שהתפלות שוות ומ"מ כיון שזה מכוין למנחה והצבור למעריב מקרי סתרי אהדדי וכ"ש לשנות בפועל לומר קדושה בתפילת ערבית ודאי דהוי סתרי אהדדי והגם דגם בשחרית ומוסף כ' מג"א סי' צ' סקי"ז דלא מקרי בשעה שהצבור מתפללי' ומ"מ לדעת רמ"א סי' ק"ט יכול לומר עם הצבור קדושת מוסף כשמתפלל שחרית מ"מ שאני התם דעכ"פ לא סתרי אהדדי ובדיעבד אם התפלל מוסף קודם שחרית יצא כמ"ש מג"א סי' רס"ח סק"ח אבל מנחה ומעריב הוי תרתי דסתרי. ועוד דבשלמא גבי שחרית ומוסף מהני הא דקדושות שוות כיון דעכ"פ גם בשחרית בר אמירת קדושה הוא וכיון דהקדושות שוות אינו אומר רק מה שראוי לומר אז אבל מעריב לאו בר אמירת קדושה כלל והוי כאין קדושות שוות ואינו אומר עמהם כנלע"ד. ומ"מ מהיות טוב לעמוד בשתיקה ושומע כעונה ול"ה הפסק

תשובה פ"ו עוד להנ"ל

ומה שכסתפקת בדין המבואר באו"ח סי' ר"מ ס"ו דאם פירש טלית על גבי ארגז חשיב ככלי בתוך כלי אם בארגז שיש לו דלתים סגי בסגירת הדלת ובזה מיקרי כלי בתוך כלי או גם בדלתים סגורי' צריך פריסת טלית והבאת ראי' ממג"א שם סקי"ט שכתב דאם הארגז מחזיק מ' סאה וכו' חולקת רשות לעצמה וע"כ איירי דהדלת סגור דאל"כ הספרי' נראי' ואסור לשמש נגדם וא"כ מוכח דבאינו מחזיק מ' סאה אפי' דלת סגור צריך פריסת הטלית ושוב דחית דאפשר לומר דבחולק רשות לעצמו אפי' דלת פתוח מותר דהוי כמו חדר אחר דמותר אף שדלת פתוח ושכ"כ בחכמת אדם ה' נדה ע"כ

הנה בגוף הדבר אם הארגז חולק רשות לעצמו אם מותר בדלת פתוח עיי' במג"א סי' הנ"ל סקט"ו לענין מחיצה דאם יש נקבים וחלונות כעין סרוגה אעפ"י דלענין טומאה חשיב כמחיצה כדאי' באהלות פ"י אבל הכא אסור עד שיהי' הספרי' מכוסי' מן העין שאינם נראי' ע"ש ולפ"ז פשוט גם בארגז שמחזיק מ' סאה שצריך דוקא שיהא הדלת סגור שלא יהיו הספרי' נראי' אמנם בסי' שט"ו סק"ב העלה דאם עשה מחיצה וחולקת רשות לעצמה אפי' הספרי' נראי' למעלה מן המחיצה שרי לשמש ולהשתין כנגדו ורק אם אינו עושה מחיצה רק כיסוי צריך שלא יהא הספרי' נראי' והביא ראי' מסי' ע"ט ס"ב גבי צואה דאם היא בבית אחר אפי' הדלת פתוח ויושב בצדה שרי לקרות כנגדה ע"ש ועיי' מחהש"ק שם דשדי בי' נרגא דזו רק לדעת הרא"ש בסי' ע"ט אבל להרשב"א שם ברואה אותה אסור

ונ"ל דודאי שפיר קאמר המחהש"ק לענין להשתין נגד הספרי' דקאי בי' מג"א בסי' שט"ו אבל לענין תשמיש גם לרשב"א שרי בכה"ג דהרי המג"א שם בסי' ע"ט סק"ח כ' דאפי' לרשב"א במעצים עיניו או בלילה שאינה רואה אותם שרי ע"ש וא"כ בתשמיש דישראל קדושי' הם ואין משמשי' מטותיהן ביום ואם אינו בית אפל אסור לשמש כמבואר בסי' ר"מ סי"א ועיי' במג"א שם סקכ"ו וכן אסור לשמש לאור הנר כמבואר שם סי"א וא"כ אינו רואה הספרי' ושרי בכה"ג ועיי' טו"ז סי' תרע"א סק"ה ולפ"ז גם בארגז גדול הי' מותר אפי' הדלת פתוח ואמנם המג"א עצמו לא החליט להתיר אם הספרי' נראי' ועי' א"ר סי' ר"מ סקי"ד שג"כ מסתפק בזה ועיי' בפמ"ג סי' שט"ו ובסי' ר"מ במש"ז השיג על מג"א דגם בתיבה גדולה מחזיק מ"ס צריך כלי בתוך כלי ועיי' טו"ז יו"ד סי' רפ"ב סק"ד ובתשו' רמ"א גופא סי' ל"ד שהביא מג"א כתב זה רק דרך קושי' למאי דמבואר באהלות פ"ח מ"ג וברמב"ם פי"ב מטומאת מת דין ב' ועי' ראב"ד וכ"מ שם ופי"ג ה"ג דכלי עץ הבא במדה נמי חוצץ דיצאה מכלל כלי ונעשית רשות לעצמו א"כ כיון דסתם ארגז גדול למה חשיב רק ככלי א' ע"ש ולפענ"ד הי' אפשר לומר כמו דלא מהני בספרי' כיסוי כליין המיוחד להם כן לא מהני לחלוק רשות לעצמו אלא כשעושה לשם כך לחלוק רשות אבל ארגז שמיוחד לספרי' והוא מכלי הבית ואינו עשוי לחלוק רשות בטיל הוא לגבי הספרי' ואינו חולק רשות לעצמו ועי' טו"ז יו"ד רסי' רפ"ב לא משמע כן ועיי' פ"ת שם אות י"א ועיי' בתשו' מהר"מ שיק או"ח סי' צ"ד תשובה ארוכה בענין זה ויען כי הדבר צריך בירור ואינו נוגע לענינינו אקצר ועיי' עוד בר"י ברכות כ"ה גבי עשרה לא קמבע"ל דודאי מחיצה הוי כדעת הגאון דוקא במטה סתומה שאינו יכול לראותה מהני מחיצה ודעת מורו דאפי' במטה שאינה סתומה ואעפ"י שאפשר לראותה אפ"ה כיון דיש בגובה המטה עשרה ל"ל בה ע"ש

ואמנם יהי' הדין בארגז גדול איך שיהי' מ"מ בארגז קטן דמטעם כיסוי אתאי עלה ולא מטעם מחיצה אין ס' דסגירת הדלת לא מיקרי כלי בתוך כלי חדא דהא בעי' שכלי א' לא יהי' מזומן לו וכלשון הרמב"ם פ"ד מתפילי' הכ"ד וע"י מס"ת ה"ז וכאן הדלת מזומן להם ואפי' כיס הטלית שמניחי' בו גם כיס התפילי' כ' מג"א בסי' מ' ס"ב דלא מקרי כלי ע"ש ועוד דכלי הא' צריך שיהי' מכוסה בכלי השני כלשון כלי בתוך כלי וכאן אין הארגז מכוסה עם הדלת רק הספרי'

אך לפענ"ד אם הארגז אין לו דלת והוא פתוח מלפניו אפי' כיסה כל הארגז עם גלימא נמי לא מקרי כלי בתו"כ אף שאינו מזומן להם וגם כלי א' מכוסה בכלי אחר וראי' לכל זה דהרי האי דינא דפירס טלית ע"ג ארגז חשיב ככלי בתו"כ הוא ממאי דאמרי' בברכות כ"ה גלימא אקמטרא ככלי בתו"כ דמי ועי' במשנה כלים פט"ז מ"ז כיסוי קמטרא טהור ועי' תוי"ט שם נראה שכלי זו מכוסה בשעת מלאכה כשיש דבר בתוכה וכן פט"ז מאהלות מט"ו העשוי' כמין קמטרא ועי' בתוי"ט שם ד"ה הנוגע ותימא אי מיירי במכוסה כדקתני בתוספת' וכדמוכח סיפא דעשוי' כמין קמטרא ע"ש מכל זה נראה דקמטרא מכוסה בכיסוי אפ"ה בעי' פירס גלימא עלי' אבל הכיסוי לא מהני דליהוי כלי בתו"כ ועוד ראי' מדברי חי' רשב"א שם בברכות שכתב אהאי דגלימא אקמטרא כלומר אע"פ שהגלימה אינה כרוכה עליהם מלמטן אלא נתונה עליהם מלמעלן בלבד ע"ש ואם איתא דאפי' אין הכיסוי עליהם מהני גלימא הי' להרשב"א לומר דהיינו רבותא אעפ"י שאין על הספרי' רק כיסוי א' מלמעלה דהיינו הגלימא אפ"ה מהני דהו"א דצריך כיסוי בב' כיסויין דוקא א"וו דזה באמת לא מהני רק דלא בעי' כרוכה עליהם מלמטה במקום שעומד כיון שמכוסה בתיבה והמקום שעומד עליו הוא כסוי שני וא"כ מכ"ש אם אינו מכוסה מלמעלה או מלפניו