בית שערים אורח חיים עט

דמיחייב תרתי ע"כ באכלה כולה דאל"כ לא מיחייב אלא אחת על שבועה שני' ולא על הראשונה וא"כ מחויב יותר מתרתי על כל כזית וכזית בשביל שבועה שני' שאסר עצמו בכל זית ממנה ואין לומר שכל הככר לא הי' יותר מזית דא"כ איך חלה שבועה שני' הלא לא הוסיף בה כלום ואין לומר ג"כ דהפי' דמחייב על ב' שבועות ובאמת משום אחרונה חייב יותר מא' דא"כ הול"ל מיחייב אתרתי. אלא ודאי מוכח באומר שבועה שלא אוכל ככר זו אף דמחייב אם אוכל רק זית מ"מ גם באכלה כולה אינו חייב יותר מא' דמזית ועד כולה כל כמה שאוכל הוי השיעור וע"ש ברא"ש ור"ן שכתבו דאם אכל מקצתה חייב שג"ז בכלל השבועה ומיהו כולה נמי בכלל מדאמרי' שם מיגו דמהני שאלה לכזית בתרא וכו' ומה שלמדו שם מזה נמצא יש פנים בהלכה לסברא הנ"ל. ולפ"ז י"ל דבאמת גבי יו"כ נאמרו למשה מסיני שני שיעורי' דשיעורי' הל"מ. דאם אוכל רק כשיעור פרי הכותבות חייב. אמנם אם משלים אח"כ עד שיעור גרעין הכותבת שהוא גדול זהו שיעורו ונמצא תי' שיעור פרי הכותבת ח"ש ולא כיפר עלה יו"כ וממילא חייב על מה שאכל אח"כ כשיעור הגרעין אם לא הי' שהות ביום לכפורי לי' ולפ"ז מיושב שפיר קושי' התוס' דאי הוי אמר רק בשיעור הקטן חייב הו"א כשאכל שיעור הגדול פטור דהא כבר אכל כשיעור והוי שהות ביום לכפורי לי' בשעה שאכל התוספות ובמה שהוא מוסיף לאכול דהיינו שיעור שהגרעין גדול מכותבות ליכא שיעור חיוב קמ"ל דאפ"ה חייב דאם אכל שיעור הגרעין איגלאי דשיעור הפרי לא הוי רק ח"ש ולא כיפר עלי' יו"כ ודו"ק

ויותר נ"ל לומר לפ"מ דקי"ל דחייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים עיי' מכות י"ג ודף כ"ג וברמב"ם פח"י מה' סנהדרי' א"כ יו"כ נמי דהוי מחייבי כריתות ישנו בכלל מלקות אם התרו. ולפ"ז נהי דיו"כ מכפר אפי' כרת דיומא אבל מלקות שהוא ביד ב"ד ודאי אינו מכפר דהא אפי' חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהם יו"כ חייבי' כדאמרי' לקמן דפ"ה ובכריתו' דף כ"ה מכ"ש מלקות שהוא ביד ב"ד שאין יו"כ מכפר. וראי' ברורה לזה דהא בסנהדרי' ילפי' שבע חקירות מקראי ושתים מהם באיזה שבוע באיזה שנה. והלא אם לא הי' באותו שנה כבר עבר עליו יו"כ ופטור ואלא מאי דעל עונשי ב"ד אין יו"כ מכפר ועיי' בנוב"י מהד"ק באו"ח סי' ל"ה ולפ"ז י"ל דה"פ דמתני' כמוה מחויב כרת וחטאת. אבל אם אכל יותר עד כגרעינתה הו"א דפטור מכל וכל דכיפר לי' יו"כ קמ"ל דאפ"ה משכחת חיוב בגרעינתה והיינו למלקות דלענין זה אין יו"כ מכפר והבן. ולפ"ז אפשר ליישב קושי' מהרש"א דלכאו' ל"ק קושי' תוס' כנ"ל אך דמ"מ מקשי' תוס' שפיר דא"כ מה פריך מ"ט ר' אשי לא בעי הא דר"פ לישני משום דקשי' קושי' תוס' וסובר דאינו מכפר כרת דיומי כרבא בשבועות וא"כ ליתא לתי' הנ"ל. אך ז"א דילמא ר' אשי לא ס"ל כלל דהגרעין גדול רק כשינוי' דרבא לקמן לכן הק' תוס' דעכ"פ אחד ודאי גדול מחבירו משום דא"א לצמצם

והנה רבא אמר משום דהו"ל פירי ופירי לא בעי סוכה וכו' ועיי' בעה"מ סוכה דף כ"ז דפסק כרבא דבתרא הוא. והרי"ף בהלכות לא הביא הא דרבא דפירי לא בעי סוכה וכ' הרמב"ן במלחמות דטעמי' משום דרבא לא קאמר הכי רק לתרץ קושי' הגמ' למ"ד כותבות הגסה יתירה מכביצה ובמסקנא אידחי התם וקי"ל דפחותה מכביצה ואין אנו צריכי' לתירוצו של רבא. ושנית דקושי' הגמ' שם בנוי' על דיוקא דהא כביצה בעי סוכה. ואנן מסקי' דכביצה לא בעי סוכה אלא בעי נט"י וברכה וא"כ בשתי כותבות דר"ג הטעם משום דלית בהו כשיעור ול"ק קושי' הגמ' וממילא הדרי' לכללא דפירי בעי סוכה ע"ש באריכות ועיי' בר"ן שם שפקפק על טעם הב' דהא א"נ דכביצה לא בעי סוכה אבל עכ"פ יתר מכביצה מעט בעי סוכה והמקשן ע"כ הי' סבר דשתי כותבות גדולי' כמו כותבות וגרעינתה ולפ"ז למ"ד שם דכותבת יתירה מכביצה א"כ גם שתי כותבות דר"ג יתירי' מכביצה וא"כ בעי סוכה וראי' לדבר דהמקשין הי' סבר דב' כותבות גדולי' בכותבות וגרעינתה דאין לומר שקושיתו בנוי' דאם כותבת יתירה מכביצה א"כ ב' כותבות דר"ג הוי עכ"פ נבילה דא"כ גם המקשן סבר דהגרעין גדול וא"כ חידש ר' ירמי' רק דהגרעין גדול הרבה דב' כותבות פחותין וכותבות בגרעין יתר מכביצה וא"כ איך אמר ר"פ עלה היינו דאמרי אינשי הא לפי סברת המקשן נמי ניחא הא דאמרי אינשי דהא גם איהו ס"ל דהגרעין גדול מהפרי ע"ש

ולענ"ד נראה דיש להצדיק דברי הרמב"ן ז"ל דהנה תוס' ד"ה כותבות הגסה פירשו דבעי' דר"פ הי' אי כותבות בגרעינתה קאמר ברישא דהיינו כותבת כבריתה והדר מפרש כמוה. ועוד וכרגעינתה דהיינו עוד גרעין מלבד הכותבת עם גרעינה דהיינו תרי גרעינן ופרי כותבת או דילמא כותבת הגסה דקתני היינו בלא גרעינתה וזהו כמוה ומה דקתני וכרגעינתה היינו גרעין של אותו כותבת ותו לא מ"ש. ופי' הב' דהאיבעי' הי' אם בגרעינתה דהיינו רק כמו שהיא הכותבות והגרעין בלא החלל או שלא בגרעינתה היינו שאין הפרי דבוק לחלל דהיינו כבריתה ממש קודם שנתמעך חללה ע"ש. וכל העובר עליהם ישתומם דא"כ מה פריך לקמן למ"ד דכותבות הגסה יתירה מכביצה מב' כותבות דר"ג הא האי דיתירה מכביצה היינו עם עוד גרעין אחר או עם החלל וזה ל"ש כלל בדר"ג שאכל רק מפרי מב' כותבות וזה ודאי פחותה מכביצה וכבר עמד בזה בס' תוס' יו"כ ע"ש. ואני אוסיף להפליא עוד הפלא ופלא על פי' ראשון שבתוס' דאיך אפשר לומר שמשערי' בכותבות כבריתה ועוד גרעין לפמ"ש תוס' לקמן דהא דב"ש מוקי שיעורא דחמץ אכרותבת ולא אכגרוגרות דהוא יותר מזית ובציר מכותבת משום דאית להו דרשא דר' חנן בסוכה ה' ובעירובי' ד' וב"ה לא פליגי אב"ש אלא משום דמצריך צריכי תרי קראי לחמץ ושאור אבל בלא"ה היו סוברי' כב"ש א"כ כיון דדרשי' דבש לככותבת הגסה ביוה"כ נהי נמי דעל כותבות כבריתה דהיינו עם הגרעין שייך לומר דבש ועמ"ש בזה בסמוך. אבל האיך יתכן לומר דבש על הגרעין הנוסף על כותבת כבריתה שאינו ראוי כלל לאכילה האיך שייך לומר על זה דבש וצע"ג

ומה מתקו לי בזה דברי רש"י ז"ל שפי' דהאיבעי' הי' אם הפי' כותבות יחד עם הגרעין או הפי' או כמוה או כגרעינתה ותוס' תמהו ע"ז מצד א"א לצמצם וזה באמת הוא פלוגתא דתנאי בכמה מקומות ועיי' תוס' חולי' כ"ח ע"ב בד"ה א"א לצמצם ולמה לא הקשו כפשוטו דאם הם שווין א"כ תרי סימני ל"ל אמנם להנ"ל ניחא דא"א לתלות השיעור בגרעין דאיך שייך לקרא לגרעין דבש. וגם א"א לתלות השיעור בכמוה דהא ביבישה איננה כשיעור לכן אמר כמוה אם היא גדולה כגרעינתה וכמש"ל אבל לדברי תוס' קשי'

לכן נ"ל לפרש בכונת דברי תוס' דה"פ דבמתני' קאמר האוכל ככותבת הגסה ולא פי' שיעור הגסות לכן מבע"ל אם הפי' כמוה ועוד גרעין אחר וזה פי' בגסה דקאמר מתני' שיהי' גסה כ"כ כמוה כמו כותבת בינוני כבריתה וכגרעינתה עם עוד גרעין של כותבת בינוני או דילמא בלא גרעין אחר אלא גרעין של אותו כותבת ואז פי' גסה הגדולה שבגדולות בלי שיעור וכן לפי' ב' של התוס' מיבעי' לי' אם שיעור הגסות הוא ככותבת בינוני עם חללה ואז הפי' בלא גרעינתה או בגרעינתה בלא החלל ואז פי' גסה גדולה שבגדולות. ולפ"ז ניחא מה שהק' איך שייך לומר דעל עוד גרעין יאמר דבש ז"א דכונת התורה בדבש רק על התמרה אך שחכמי' שיערו גסות התמרה כתמרה בינוני ועוד גרעין. ובזה ניחא נמי מה דקאמר ר' אשי לא מבע"ל הא דר"פ גסה איתמר כל כמה דגסה ולכאו' לפי דברי התוס' אין הכרע מהא דכ"כ דגסה אם הכונה בגרעין חוץ מכותבת כבריתה או לא וכבר נתקשה בזה בס' תוס' יו"כ ולפי האמור א"ש דפשיטא לי' דודאי כ"כ דגסה קאמר ולא שיתן שיעור לגסותה ככותבת בינוני עם עוד גרעין או ככותבת בינוני עם חללה

והנה כבר דקדקו בגמ' דמה פריך אי כותבת הגסה יתירה מכביצה א"כ שתי כותבת דר"ג מדינא הי' צריך לאכול בסוכה דכביצה בעי סוכה דילמא כותבת הגסה יתירה ושתי כותבת דר"ג בינונית הוו והם פחותי' מכביצה ועיי' בתוס' יו"כ. ובתחילה עלה בדעתי לומר דהא דאמרי' כותבת הגסה יתירה מכביצה היינו אפי' מביצה גסה וכן הדעת נוטה דאי רק מביצה בינונית קאמר א"כ מה קאמר דיתירה מכביצה הלא גם מכותבת בינונית יתירה וא"כ כיון דכותבת גסה יתירה מביצה גסה א"כ כותבת בינוני גדול מביצה בינוני והא דמשערי' בכ"מ כביצה היינו ביצה בינונית כמובן וא"כ אי אמרי' כביצה בעי סוכה היינו ביצה בינוני וא"כ שפיר פריך דאי נמי כותבות דר"ג בינונית הוו מ"מ יתירה מביצה בינוני וא"כ מדינא בעי סוכה אמנם לפמש"ל מדוקדוק לשון הגמ' שאמר יתירה מכביצה בכ"ף הדמיון ע"כ קאי על הדברי' שמשערי' בכביצה ולפ"ז ע"כ רק יתירה מביצה בינונית קאמר וא"כ ליתא להנ"ל

אמנם האמת יורה דרכו דס"ל להמקשן דאם כותבת הגסה יתירה מביצה עכ"פ כותבת בינוני הוי כביצה וכן נראה מלשון הגמ' לקמן דילמא לעולם אימא לך כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה הא סתמא כביצה ולהכי פריך שפיר דאם ב' כותבות פחותי' מביצה עכ"ח א"א שיהי' כותבת הגסה יתירה מכביצה

ומעתה דעת לנבון נקל דגם לב' פי' תוס' פריך שפיר דהא גם אם הכונה כותבת כבריתה עם עוד גרעין או הכונה כותבת עם חללה מ"מ הוכחנו לעיל דהכונה דנסות הכותבת יהי' כמו כותבת בינוני עם החלל או עם עוד גרעין וא"כ אם גדלות הגסה הוא כך יתירא מכביצה עכ"ח כותבת בינוני הוי כביצה והחלל או הגרעין הוא רק דבר מועט וא"כ ב' כותבות דר"ג מדינא בעי סוכה [ואף שיש לפקפק אי נימא דגסה הוא כבינוני עם החלל ויתירה מביצה א"כ נהי דבינוני הוי כביצה היינו עם החלל ור"ג בלא חלל אכל ז"א דאנן הכי קאמרי' דשיעור הגסות הוא כבינוני עם החלל אבל חלל הגסה ע"כ אינו מצטרף אז וא"כ הוא כגסה וחללה וא"כ גסה בלא חללה הוי יתירה מביצה וא"כ גם בינוני בלא חללה הוי עכ"פ כביצה] וע"ז משני אין שתי כותבות בלא גרעינן לא הוי כביצה והיינו משום דכותבת בינוני בגרעין הוא כביצה מצומצם והגרעין גדול וממילא פירי של ב' כותבות פחותי' מביצה וכותבת הגסה וגרעינתה הו' יתירה מכביצה משום דהוא גסה ובגרעין ושפיר אמר ר"פ היינו דאמרי אינשי שהגרעין גדול וא"כ ניחא דב' כותבות דר"ג פחותי' כיון שהם בינונית משא"כ