בית שערים אורח חיים עו

נראה דר"פ ס"ל דהוא יתר מכביצה כיון דאמר לקמן על תירוצו דר' ירמי' היינו דאמרי אינשי וידעתי ששערי דחוקי' לא ננעלו לדחות דר"פ לנפשי' סובר פחות מכביצה או לומר שהגרעין גדול הרבה מהפירי וא"כ הוא פחות מכזית. או להיפך לומר שכותבת עם הגרעין גדול הרבה מביצה וא"כ אף שהגרעין גדול מהפרי מ"מ עוד נשאר בפרי יותר מזית ול"ק קושי' הנ"ל. אך כל זה דוחק ולא משמע כן בפשטות הסוגי' וצ"ע

ועוד יותר אני תמה דבכריתות דף י"ד על מתני' דיש אוכל אכילה אכילה אחת וכו' פריך וליתני ה' חטאות וכגון דאכל גם כזית פגול ומסיק בשני זיתים לא קמיירי ופריך והקתני יוה"כ ויוה"כ בכותבת הוא דמחייב וכותבת אית בי' ב' זיתים וכו' מבואר להדי' דבכותבת ליכא רק ב' זיתים ועיי"ש ברש"י ולפמ"ש דלשיטת רש"י ביצה הוא ב' זיתים וא"כ למ"ד כותבות יתירה מכביצה ע"כ יש בו מעט יותר מב' זיתים ובכריתות שם לא דק כיון דאם הוא יותר ודאי קשה קושי' הגמ' וכיון דהגרעין גדול מעט נשאר בהפרי כזית מכוון וא"כ ודאי תקשי קו' הנ"ל איך אפשר לומר דבלא גרעין קאמר. ואמנם זה יש ליישב דשם לא קאמר רק דשיעור כותבת שחייב עלה ביוהכ"פ הוא כב' זיתים וא"כ אי נימא דכותבת בלא גרעין קאמר א"כ כותבת בלא גרעין שיעורו ב' זיתי' ואכתי אפשר לומר דבלא גרעין קאמר ומ"מ אינו כזית רק כב' זיתים ולק"מ. ואל תתמה שכותבת בלא גרעין יהי' ב' זיתים שהרי לשיטת ר"ת לקמן בתוד"ה ושיערו חכמים דהא דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים הוא רק יען שיש בהם גרעינן וקשים ועגולי'. אבל גרוגרות בלא גרעינן ורכין נוח לבלען ומחזיק כביצה א"כ נשאר חשבון של התוס' בקושי' דקי"ל כר"ש דשיעור ככר של עירוב הוא ח' ביצים ושתי ידות ממנו ה' ביצים ושליש והוא י"ח גרוגרות וא"כ יש בביצה ג' גרוגרות וג' שמינית גרוגרות וגרוגרות גדולה מכזית וא"כ אפשר שיש בביצה שיעור ד' זיתים ובכותבת שהוא יתירה מכביצת אף דגרעין גדול מעט מפרי מ"מ נשאר עוד בפרי ב' זיתים והבן. אמנם קמייתא ודאי קשי'

ומריש הו"א לפמ"ש מהרי"ל בסדר הגדת פסח דביצה ומחצה בקליפתה הוי שתי בצים בלא קליפתם א"ש דהנה הא דאמרי' דבביצה אין רק ב' זיתים לשיטת רש"י דשיעור אכילת פרס הוא ד' בצים כנ"ל הכל הוא ביצה בלא קליפתה ועיי' בנוב"י קמא חאו"ח סי' ל"ח וא"כ אפשר לומר דהא דאמר הכא דכותבת יתירה מכביצה היינו אפי' מביצה בקליפתה וכיון דיש בביצה בלא קליפה ב' זיתים נמצא דבקליפה איכא ב' זיתים וב' שליש זיתים לפי חשבון של מהרי"ל ובכותבת הגסה דגדולה יותר אף דגרעין גדול מעט מפרי מ"מ נשאר בפרי זית ושליש זית ולפ"ז שפיר י"ל דמשערי' בלא גרעין ואפ"ה הוא יותר מזית ולק"מ

איברא לפ"ז לא יתכן דברי רש"י לקמן ד"ה ואי נמי כי הדדי נינהו ליתנו כביצה שהוא שגור במשנה יותר מכותבת לענין טומאת אוכלין. והנה הא דהוזכר במשנה כביצה לענין טומאת אוכלי' אם נאמר דאיכא בד' בצים בלא קליפה אכילת פרס ובלא קליפה יש בביצה ב' זיתים א"כ גם ביצה המוזכר לענין טומאת אוכלי' הוא בלא קליפה כנ"ל ועיי' בנוב"י הנ"ל וכן מבואר בעירובין דפ"ג דשיעור כביצה לטומאת אוכלי' הוא רביעית מאכילת פרס דקתני וחצי חצי חצי' לטמא טומאת אוכלי' עיי"ש ואי נימא דהא דשקיל וטרי הכא בכותבת אם הוא יתירה או פחותה או שווה לביצה היינו ביצה בקליפתה א"כ לאו היינו ביצה הנזכר לענין טומאת אוכלי' ואיך כתב רש"י דליתני כביצה שהוא שגור אצל טומאת אוכלי' הא כותבת שווה לביצה בקליפה וטומאת אוכלי' הוא בלא קליפה

אבל באמת היא גופא טעמא בעי מנ"ל לרש"י דהא דכותבת הגסה יתירה מכביצה היינו ביצה בלא קליפתה. אמנם דקדקתי בלשון הגמ' דאמר כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה בכ"ף הדמיון ולמה לא אמר יתירה מביצה. ולפי הנ"ל ניחא דאי הו' אמר יתירה מביצה הייתי אומר שהוא יותר מביצה בקליפתו לכן שיכל לשונו לומר שהוא רק יותר מדברי' שמשערי' בכביצה וכל המשוערי' כביצה היינו בלא קליפת' וא"כ גם כאן מיירי מביצה בלא קליפה ולפ"ז דברי רש"י עולי' כהוגן. אך קו' הנ"ל הדרא לדוכתא

לכן נ"ל לומר דהא דאמרי' לקמן דהגרעין גדול מכותבת היינו דוקא בכותבת יבישה שאז נצטמק ונתקטנה הפרי אבל כ"ז שהיא לחה הפרי גדול כגרעין. ולפ"ז ניחא כיון דכותבת יבישה גדולה מכביצה והגרעין גדול אז מהפרי א"כ ע"כ הגרעין גדול מחצי ביצה שהיא כזית וא"כ כשהיא לחה שאז הפרי גדול כמו הגרעין הפרי הוא יותר מזית וא"כ שפיר י"ל דכותבת בלא גרעין קאמר רק דמשערי' בה כשהיא לחה. וזה מדויק בלשון רש"י ז"ל או דילמא כמוה כגרעינתה ולפ"מ שפי' התוס' דכמוה או כגרעינתה קאמר לשון זה אין לו מובן כלל. ולפמ"ש ניחא דהכונה כמוה שמשערי' בפרי בשעה שהיא גדולה כגרעינתה דהיינו כשהיא לחה ומ"מ הכל חד או כמוה כשהיא כגרעינתה או בגרעינתה דהא שיעור אחד הוא. ולפ"ז מיושב קושי' תו"י דלהכי בעי הכא בלחה או ביבשה דזה הפי' באיבעי' ראשונה דאי בלחה קאמר אז אפשר לומר דבלא גרעון קאמר אבל אי ביבשה אז ע"כ בגרעין קאמר דאי בלא גרעין א"כ קשה קושי' הנ"ל דהיינו כזית ודו"ק. ובהכי א"ש נמי קו' ראשונה של תוס' ישיני' על מה שתי' דמשו"ה בעי הכא אי בגרעינתה או שלא בגרעינתה ולא בעי הכי בעלמא משום דהכא קתני במתני' כמוה וכגרעינתה משמע דבלא גרעין קאמר א"כ תקשי להיפך תפשוט לי' מדקתני הכי דבלא גרעין קאמר. ולפי דברינו א"ש דהא אם ביבשה קאמר ע"כ הפי' עם הגרעין כנ"ל ולכן מבע"ל מדקתני כנ"ל ע"כ בלא גרעין ובלחה או דילמא דהפי' ביבשה ואז ע"כ עם הגרעין קאמר דלא תקשי קו' הנ"ל

ובזה י"ל שפיר קו' מהרש"א בתוד"ה כותבת הגסה שהק' ל"ל לתוס' להקשות על רש"י מצד דא"א לצמצם שיהיו שווין הפרי והגרעין וע"כ חד גדול וא"כ ליתני דחייב בשיעור הקטן וכ"ש בשיעור הגדול. ת"ל דבהדי' אמר לקמן דגרעין גדול דמשני שתי כותבת בלא גרעין לא הוי כביצה וכו' ואמר ר"פ עלה היינו דאמרי אינשי. ולהנ"ל ניחא דמשם לא קשה דהתם קאי לפי האמת ביבישה ולכן שפיר הגרעין גדול אבל אי ס"ל בלא גרעין הא קאי בלחה וא"כ אז הפרי גדול כגרעין ולא תקשי מידי לכן הק' תוס' דהא עכ"פ א"א להיות שווין משום דא"א לצמצם וכו'

וביישוב קו' התוס' הנ"ל לימא דבשיעור הפחות חייב וכ"ש אי אכל שיעורא רבה עיי"ש. נלע"ד בהקדם מה שדקדק בס' תוס' יו"כ על ר' יודא דאמר כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה וקי"ל לרבנן דבהכי מיתבא דעתי' בבציר מהכי לא מיתבא דעתי' ופרש"י דק"ל אמאי כל איסורי' בכזית והכא בכותבת וע"ז תי' דקי"ל לרבנן דבציר מהכי לא מיתבא דעתי' והכא לא כתיב אכילה אלא לא תעונה ע"ש א"כ מה שייטא לזה הכא להא דכותבת יתירה מכביצה הלא זה קשה אגופא דמתני' מדוע בכל איסורי' שיעורו בכזית והכא בכותבת וצ"ל האי שינוי' דקי"ל לרבנן וכו' ועיי' בס' הנ"ל מה שתי'. ואני מדקדק עוד דאי הוי קשי' לי' שיהא חייב בשיעור פחות דהיינו בכזית ולמה לי' כותבת. א"כ הו"ל לתרץ משום דקי"ל לרבנן דבבציר מהכי לא מיתבא דעתי' אבל הא דבהכי מיתבא דעתא הוא שפת יתר דלשון זה משמע שבא לתרץ דלא תקשי למה סגי בככותבת ותי' משום דקי"ל לרבנן דבהכי מיתבא דעתי'. ואפי' נדחק לומר דהכי קא קשי' לי' למה לא סגי בכזית וע"ז תי' משום דבבציר מכותבת לא מיתבא דעתי' וע"ז הי' קשה לו קושי' הגמ' לקמן אם הטעם משום יתובי דעתא א"כ אמאי חייב עוג מלך הבשן על כותבות וע"ז קאמר דקי"ל לרבנן דבהכי מיתבא דעתא אפי' לעוג כתי' הגמ' לקמן עוג פורתא. מ"מ קשי' לי דעכ"פ הי' לו להפך הסדר ולומר וקי"ל לרבנן דבבציר מהכי לא מיתבא וכו' ובהכי מיתבא וכו' ולמה הקדים הא דבהכי מיתבא וכו'

לכן נ"ל דהנה בשבועות דף י"ב רמי סתם סיפרא אסתם סיפרא דתני' יכול לא יהא יו"כ מכפר אלא א"כ התענה בו וקראו מקרא קודש ולא עשה בו מלאכה לא התענה ולא קראו מקרא קודש ועשה בו מלאכה מנין ת"ל יוה"כ הוא מ"מ. ולעיל מיני' תני' יכול יהא יו"כ מכפר על השבים ועל שאינן שבי' ודין הוא חטאת ואשם מכפרי' ויו"כ מכפר מה הם אינן מכפרי' אלא על השבי' אף יו"כ כן וע"ז פריך מה לחטאת ואשם שאינן מכפרי' על המזיד תאמר ביו"כ שמכפר על מזיד מכפר נמי על שאינם שבים ת"ל אך חלק ומשני אביי הא רבי דיו"כ מכפר בלא תשובה והא ר"י דאינו מכפר אלא בתשובה ורבא משני הא והא רבי ומודה רבי בכרת דיומא שאינו מכפר בלא תשובה דאלת"ה לא משכחת כרת דיו"כ לרבי ודחי כגון דעבר בליליא ומית דלא אתי יממא לכפורי ופריך כרת דיממא היכ' משכחת לה ומשני כגון דאכל אומצא וחנקי' ומית או דאכל סמוך לשקיעת החמה דלא הוי שהות לכפורי לי' עיי"ש. ולפ"ז ק"ל לר' יודא דאמר דכותבת הגסה יתירה מכביצה א"כ א"א לאכול שיעור של יו"כ בבת אחת דהא אמרי' לקמן בשמעתי' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת הדר תקשי כרת דיומא היכי משכחת לה ואי דחנקתי' אומצא או סמוך לשקיעת החמה. הא בפ"א אינו יכול לבלוע שיעור של יו"כ כנ"ל וע"כ שבלעו בשני פעמים וא"כ משבלע ח"ש הראשון איכפר לי' יו"כ דעדיין חי ביו"כ כשאכל חצי שיעור השני ולפ"ז כשאוכל ח"ש הב' אינו אלא חצי שיעור ועל ח"ש אינו חייב כרת. וא"כ לא משכחת כרת דיומא לרבי אם ס"ל דגם כרת דיומא גופא מכפר בלא תשובה כסברת גמ' שם דדחי לדרבא

אמנם לק"מ דבכריתות דף ח"י פריך רבא למ"ד ידיעות ספק מחלקות לחטאות ממתני' אכל היום אכל למחר נהנה היום נהנה למחר אכל היום נהנה למחר נהנה היום אכל למחר ואפי' מיכן ועד ג' שנים מנין שהם מצטרפי' זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה. ואמאי הא כיפר עלה יו"כ ומשני דיוה"כ מכפר רק על כולה שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר ועיי' במל"מ פ"ג ופי"ב מה' שגגות. ולפ"ז לק"מ דעד דלא אכל כשיעור אין יוה"כ מכפר על חצי שיעור וא"כ משכחת שפיר כרת דיוה"כ כשמת מיד כשהשלים השיעור או שהשלים השיעור סמוך לשקיעת החמה והבן

ובזה דחיתי מה שהק' בס' שערי חיים לשיטת רמב"ם בפ"א מה'