בית שערים אורח חיים סד

תשובה ס"ב

שיל"ת ב' אויפאלא יום ב' אחרי כ"א למב"י תרנ"ב לפ"ק

שוכ"ט לכבוד אהו' ידינ"פ מחו' הרב הגאון הגדול כקש"ת מו"ה זוסמאן סופר ני' אבדק"ק פאקש וכל מרבית ביתו לשלום יפקדו

נועם מכתבו בא אלי בעש"ק העבר ולא יכולתי להשיב על אתר כי הרבה תלאות עמוסי' עלי וגם אינני במזג השוה הראוי ומ"מ לכבודו כי ביקש שלא לאחר קמתי ונתעודדתי היום לחוות ענ"ד בנידון אשר שאל אותי בשלשה כפרים כזה $ציור בספר$ בכל כפר היו דרים ג' או ד' בעה"ב על כן מימות עולם התקבצו לבא להתפלל ביחד באמצע הדרך בענדעק שמותר לילך בשבת בלי עירוב בשחרית ומוסף וכעת ב"ה נתרבו בעה"ב באסאד שיש להם מנין לעצמם ורוצים לבנות להם ביהכ"נ וגם מקוה ושני נגידים רוצים ליתן זאת בחנם כי בכפר בענדעק יש להם ביהכ"נ בשכירות ובני בענדעק מרוצי' כי קרוב הוא לילך לאסאד אבל בני געדער טועני' כי רחוק מהם הדרך ואין רשאי' לילך רק ע"י עירובי תחומי' וקשה עליהם לילך בקיץ ובחורף ועי"כ ברוב שבתות השנה לא ילכו למנין ויבטלו תפלה בצבור ורוצי' שבני אסאד יבנו ביהכ"נ בכפר בענדעק ואף שעי"ז יפסידו בני אסאד שלא יהי' להם מנין רק בשבת ויו"ט בבוקר ואם יהי' ביהכ"נ באסאד יתפללו שם בציבור גם בליל שבת ומנחה ור"ח ושני וחמישי וכדומה מ"מ לדעתם הוא בכלל חטא בשביל שיזכה חבירך הדין עם מי

תשובה הנה לא אכניס עצמי בדין חטא בשביל שיזכה חבירך דלפענ"ד ל"ש חטא אלא אם חוטא בקו"ע אבל כאן חוטאי' רק בשב וא"ת אבל ל"ש כאן נמי בשביל שיזכה חבירך שהרי אנשי געדער פושעי' בעצמם אם לא ילכו למנין ברוב שבתות השנה וגם אומרי' רק ליעבד חבר איסו' זוטא כדי דלא ליעבד ע"ה איסו' רבה אבל כאן מאן מפיס מצוה וזכות יותר

אבל נ"ל פשוט דהדין עם בני אסאד לבנות להם ביהכ"נ במקומם מכמה טעמים חדא דגוף דברי מהרי"ק שורש קי"ג שהביא מג"א סי' קנ"ג סק"מ שהביא ראי' דמי שהי' ביהכ"נ בביתו ימים רבים אין הצבור רשאי' לשנותו לבית אחר שדין זה אפי' יש טעם קצת לשנותו דאל"כ מאי פריך בגיטי' נ"ט אהא דמערבי' בבית ישן מהאי שיפירא וכו' הא התם יש טעם קצת לתנו בבית ר"ג אע"כ דלמאי דס"ד מפני הכבוד לא מהני טעם קצת לשנותו ה"נ למסקנא דמסיק מפני חשדא לא מהני טעם קצת לשנותו ע"ש. ולפענ"ד הוא תמוה דיש להבין איך ס"ד דטעם מפני הכבוד ואיך מסיק דטעמא מפני חשדא הא במתני' תנן בהדי' הטעם מפני דרכי שלום אע"כ דה"פ דבס"ד ס"ל דדרכי השלום הוא דאתי לאינצויי מפני הכבוד ובמסקנא אמרי' דדרכי השלום הוא דאתי לאינצויי מפני חשדא ועיי' ברכי יוסף סי' שס"ו ולפ"ז ודאי לס"ד דאתי לאינצויי מפני הכבוד לא מהני טעם קצת לשנותו דאכתי אתי לאינצויי מפני כבוד אבל בטעמא רבה לא משגחי' בדרכי שלום או דלא אתי לאינצויי כלל אבל למסקנא דמסקי' דלא אתי לאינצויי רק מפני החשד שפיר י"ל היכי דאיכא טעם קצת לשנותו שוב אין כאן חשד שידעו שמשום אותו טעם שינו וא"כ לא אתי לאינצויי ואין כאן דרכי שלום

וראי' לזה שהרי כתבו תוס' שם ד"ה אלא אבל בשיפורא ליכא חשדא שיודעי' שמניחי' אצל ריש מתיבתא לחלק לתלמידי' וקשה א"כ כי אמרי' נמי מפני הכבוד מאי פריך מהאי שיפורא נימא דשאני התם שמניחי' אצל ריש מתיבתא לחלק לתלמידי' אע"כ כסברא הנ"ל דבשביל טעם זה אכתי אתי לאינצויי מפני כבודו ואין משני' מפני דרכי שלום אבל למסקנא דמשום חשדא כיון דמה"ט ליכא חשד שוב לא אתי לאינצויי ול"ש מפני דרכי שלום כלל. ולפ"ז בנ"ד נמי כיון דיש טעם ידוע לבנות באסאד ואין כאן חשד שוב ליכא מפני דרכי שלום כלל אך מה נעשה ואנו צריכי' לקבל באימה דברי מהרי"ק דאפי' יש טעם קצת לשנותו אין משני'

אבל כבר הביא מג"א סי' שס"ו סק"ז בשם רשד"ם ור"י הלוי ורש"ה דאי איכא טעמא רבה משני' ע"ש והכא טעמא רבה איכא שבני אסאד אשר יש להם מנין בעיר רוצים לבנות להם ביהכ"נ במקומם ולקיים ברוך אתה בעיר שיהא ביתך סמוך לביהכ"נ כדאמרי' ב"מ ק"ז ודאי אין בנ' געדער יכולי' לעכב ע"י ומכ"ש שכ"כ הטור ביו"ד סי' רנ"ט צדקות שהתנדבו לצורך ביהכ"נ וכו' יכולי' בני העיר לשנותם לצורך ביהמ"ד וכו' כיון שהשינוי הוא למעלה רשאי' לשנותם ועיי' רשד"ם יו"ד סי' קס"ז וה"נ כיון שבענדעק תי' להם מקום להתפלל רק בשכירות ואין זה מקום קבוע להתפלל פעם שוכרי' בית זה ופעם בית זה כנהוג וגם אין בו קדושת ביהכ"נ ואמרו חכז"ל ברכות ו' כל הקובע מקום לתפלתו וכו' וכן הוא בשו"ע סי' צ' סי"ט ומבואר שם שצריך לקבוע ביהכ"נ שיתפלל בה ואם יבנו ביהכ"נ באסאד יש בה קדושת ביהכ"נ ומקום קבוע לתפלה וא"כ הם מעלי' בקודש ושפיר יכולי' לשנות

ואם יטענו אנשי געדער יבנו ביהכ"נ בבענדעק זו אינה טענה דהרי בחו"מ רסי' קס"ג ובאו"ח רסי' ק"ן כ' כופי' בני העיר זא"ז וכו' לבנות להם ביהכ"נ וכו' אבל לא שמענו לעולם שבני עיר אחרת יכופו בני עיר אחרת לבנות להם ביהכ"נ. וגדולה מזו כ' מג"א סוסי' נ"ה בשם מהרי"ל על יישובי' הצריכי' לשכור מנין וחזן ויש סביבות שרגילי' לבוא שם גם בעה"ב א"צ ליתן כלום להיישוב דאי בעי ישבו במקומם או ילכו לעיר אחרת ע"ש מבואר דעל בני מקום אחר אין להם כלום ומה"ט נ"ל דאין לאנשי געדער על אנשי אסאד כלום ומכש"כ שאין הרוב נגרר בתר המיעוט ועיי' תשו' מהר"מ אלשך סוסי' נ"ט ואין זה ענין לנידון חת"ס או"ח סי' קצ"ג דשם הי' בני הישובים צריכי' לבני העיר והנידון אם צריכי' לישא בעול הקהלה אבל כאן אין אנשי אסאד צריכי' כלל לשני כפרי' הסמוכי' וזה פשוט

ושנית נ"ל לפמ"ש רמ"א בחו"מ סוסי' קמ"ט יחיד שיש לו ס"ת והחזיק שהצבור קורא תמיד בס"ת שלו אם הי' לצבור ס"ת כשקראו בשלו נקרא חזקה ואסורי' לשנות ואם לא הי' להם ס"ת אחר לא מקרי חזקה ע"ש ובד"מ ביאר יותר דכיון שלא הי' להם לצבור ס"ת לא הי' יכולים למחות אז לא הוי חזקה ועיי' מג"א סי' קנ"ג סקמ"ה וה"נ כיון שמקדמת דנא לא הי' מנין באסאד ולא הי' יכולי' למחות לא הוי חזקה כלל ועכשיו שיש להם מנין במקומם מוחי' ואין לאנשי געדער טענת חזקה כלל

ושלישית נ"ל לפ"מ דמבואר בד"מ שם סי' קמ"ט דהא דיש לו חזקה היינו דוקא אם קראו בס"ת שלו בהסכמת הצבור ולא נעשה באקראי וכו' והסכימו עמו התומים ונתיבות שם א"כ למה שכ' רש"י כתובות ז' ע"ב ד"ה במקהלות דלא מקרי קהל פחות מעשרה ע"ש א"כ כאן כיון שמעיקרא לא דרו באסאד רק ג' או ד' ב"ב לא הי' הסכמת קהל אסאד שיהי' המנין בבענדעק רק הסכמת יחידי' ועכשיו שהם קהל ועדה בעשרה שפיר יכולי' לשנות שיהי' בהכ"נ בעירם

ורביעי בקודש נ"ל למה דאמרי' בכתיבות ע"ו רישא מנה לאבא בידך סיפא מנה לי בידך דלא מהני חזקת הבת רק לעצמה ולא לאב ע"ש ברש"י ותוס' וה"נ אני אומר אפי' הי' חזקה שיש עמה טענה היינו אם לא הי' אנשי בענדעק מרוצי' שיבנו ביהכ"נ באסאד מהני חזקתם לעצמם אבל כיון שאנשי בענדעק מרוצי' רק אנשי געדער אינם מרוצי' ובאים בחזקת אנשי בענדעק לא מהני חזקת אנשי בענדעק לאנשי געדער

וחמישיתו אוסיף עליו דהא המהרי"ק אתי עלה דאין לשנות משום דאיכא חשדא פן יאמרו מפני שבני ביתו אינם מהוגנים נמנעו לילך שם ע"ש ובמג"א א"כ הכא שלא הי' להם מקום קבוע בבית יחיד להתפלל רק שכרו בית בשותפות פעם כה ופעם כה ל"ש חשדא שיאמרו ב"ב אינם מהוגני' ואי שיאמרו בני בענדעק אינם מהוגנים הרי כיון שבני בענדעק מרוצי' ומוחלים מה איכפת להו לבני געדער להתעבר על ריב לא להם. ועוד דהרי מבואר ביו"ד סי' קי"ד ס"ד דבשל רבים ליכא חשדא ועיי' בש"כ שם סקכ"ז דשנים מקרי רבים לענין זה וא"כ אין כאן חשד כלל על בני בענדעק שהם יותר משנים

אלא שיש לעיין למ"ש הרמב"ם בפיה"מ בגיטי' שם אהא דכהן קורא ראשון מפני דרכי שלום דהפי' דמדינא אפי' הוא ראוי לקרות ראשון אם רוצה למחול שישראל יקרא ראשון הרשות בידו אבל אסרו חכמים מפני דרכי שלום לפי שיתחדש מזה מחלוקה שמא יאמר ישראל אחר מפני מה הותר לזה שיעלה ראשון ולא הותר לי ע"ש א"כ י"ל דסיפא דומי' דרישא מערבי' בבית ישן נמי דכוותי' שאין בעל החזקה רשאי למחול לאחד מפני מה מחל לזה שינוחו העירוב בביתו ולא מחל לי שיניחו אותו בביתי וה"נ אין אנשי בענדעק יכולים למחול. אבל זה שיבוש שהרי כאן אין אנשי געדער יכולי' לומר מדוע אתם מוחלי' לאנשי אסאד ולא לנו שהרי גם להם היו מוחל' אם הי' להם מנין במקומם והיו רוצים לבנות בהכ"נ ולכן לפענ"ד הדין עם אנשי אסאד יהי ד' עמם לבנות בית ד' מקדש מעט ואנשי געדער יעשו גדר ללכת בכל שבת למנין ויש להם שכר פסיעית. וחוסן ישועות מהאל למושעות

ואודות קונטרס בעוה"ר לא כתבתי רובי תורתי כי לא הייתי שאנן מנעורי והודות והלל לה' על המעט אשר כתבתי וכעת אנו עסוקי' באותו ענין אם יגמור ד' בעדי לכתוב בפנקס ויהי' אפשר להעתיקם אמלא מבוקשי אי"ה כי נפלאות אהבתי אליו. וד' ירחמינו ויאר פניו אתנובמאור התורה והעבודה כנפשו ונפש מחותנו ידידו ואוהבו דוש"ת

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה ס"ג

שיל"ת ב' אויפאלו ב' בהר תרמ"ג לפ"ק

כ"ב למספר ברית שלומי לא תופר, מהנותן אמרי שפר, ידידי הרב החריף הוותיק, מלא עתיק כש"ת מו"ה אברהם צבי יונג ני'

יקרתו הגיעני בעתו ובזמנו ויען הייתי עמוס הטרדות עם הבחורים