בית שערים אורח חיים נז

שהעלה מג"א סק"ט דאין הצבור יכולי' למחול. ומעתה מנהג ישראל תורה היא ואסור לשנות המקומות לעשותם שורות שירות פוני' קדים כמ"ש רמ"א סי' תר"ץ סי"ז דאין לבטל שום מנהג ועיי' במג"א שם סקכ"ב ועי' מ"ש נוב"י תנינא או"ח סי' ח"י וחת"ס או"ח סי' כ"ז וסי' כ"ח ותשו' מהרי"א סי' ג' וסי' ל"ו ל"ח ט"ל ותשו' אמרי אש סי' ז'

וכל זה בביהכ"נ חדשה שעשו כן מתחילה אבל בביהכ"נ ישנה שככר היו המקומות בצפון ודרום פניהם כלפי הבימה ודאי אסור לשנותם לעשות המקומות שורה אחר שורה פניהם למזרח מהא דירושלמי שבת פ' הבונה ה"ג דקאמר ויחליף א"ר אימי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא איזהו קרש זכה להנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום ע"ש ומזה למד מג"א סי' ח' סק"ה בשם של"ה לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו שיהי' לעולם לפניו ואפי' למה שהביא מג"א שם בשם האר"י שלא הי' מקפיד בלבישת הטלית לשים תמיד על צד א' או לשים תמיד צד א' על הראש ע"ש מ"מ כבר כתב בתשו' מהרי"א סי' ג' דזה דוקא בטלית שהוא רק תשמישי מצוה אבל בתשמישי קדושה כמו תשמישי ביהכ"נ שפיר אמרי' קרש שזכה להנתן בצפון וכו' ע"ש וה"נ כיון שזכו המקומות בצפון ודרום להיות פניהם כלפי בימה אסור לשנותם פניהם כלפי מזרח. ושמא תאמר כיון שהמקומות במקומן הראשון אלא שמעיקרא הי' פניהם כלפי בימה ועכשיו כלפי מזרח לית לן בה ז"א דע"כ כמה מקומות שהיו אצל הכותל ידחו להיות ברוחב מושב א' ולהלאה מן הכותל ברוחב ביהכ"נ ועוד שאפי' הפיכת פנים אסור מטעם הנ"ל שהרי בירושלמי שם פריך וחש לומר שמא יתן שלמטן למעלן וכו' וחש לומר שמא יתן שבפנים בחוץ ושבחוץ בפני' וכו' אלמא דג"ז אסור. ושמא תרצה לחלק דוקא באותו קרש או טלית שייך ה"ט וה"נ אלו היו מהפכי' הספסלי' הישני' אבל כאן הלא עושי' ספסלי' חדשי' ואלו החדשי' לא זכו עדיין במקום ההוא ועיי' במג"א סי' מ"ב סק"ג ז"א דמ"ל אם הספסלי' זכו במקום או המקום זכה בספסלי' כיון שמקום זכה להנתן שם ספסלי' פניהם כלפי בימה אסור לשנותם כלפי מזרח וגדולה מזו כתב בחת"ס ואמרי אש ותשו' מהרי"א הנ"ל דאותו ביהכ"נ זכה להיות בימה שלה באמצעה אף שהגדילו הביהכ"נ ואין האמצע שלה במקום שהי' מתחילה מ"מ אסור לשנות מה"ט דקרש שזכה להנתן בצפון וכו' ומכ"ש בזה. מכל הני טעמי נ"ל לאסור לשנות המקומות פניהם קדים וכ"ז מדין איסור קדושת ביהכ"נ ותשמישי' אבל מצד דיני ממונות אם יש מוחי' בזה עיי' בחו"מ סי' קס"ב ס"ז ובס' הר תבור אות י"ב. וד' יעשה עמנו לטובה אות עדי יחוש ישועות הניבאוה. כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת באהבה עזה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה נ"ו

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק לס' שמות תרסד"ל

שוכ"ט לידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה, בגמ' וסברא כמו"ה מנחם צבי נ"י ראזענבערג הרב דק"ק נאדיפאלו

מכתבו קבלתי שבוע זו ולא הי' פנאי להשיב עד היום ואשר נועץ עמי אם להעמיד תנור ברזל בביהכ"נ ולהסיק בו כדי שלא יהי' קור בביהכ"נ ידע אהובי כי אני שונא חדשות ומזקני' נתבונן ומנהג ישראל תורה הוא ואם עשו כן באיזה מקומות בקדשי' אין למדי' למד מן הלמד ודבר הלמד בבנין אב אינו חוזר ומלמד בבנין אב

ולמען לא יהי' ביאה ריקנית אשעשע קצת בד"ת ובהשקפה ראשונה עלה בדעתי להביא ראי' דאסור מהא דב"ב ג' ע"ב מרימר ומר זוטרא סתרי ובני בי קייטא בסיתווא ובני בי סיתווא בקייטא ופירש"י ביהכ"נ הי' להם לימות החורף נמוך בכתלי' רחבים וחלונות מועטי' מפני הצינה ובימות החמה ביהכ"נ אחר שאויר שולט בו ואמאי לא פי' דבי סיתווא הי' בו תנור בית החורף אלא ודאי דזה אסור. אלא דז"א דא"כ לא היו צריכי' לשני ביהכ"נ כמ"ש תוס' שם ובפי' ר"ג מאוה"ג שהיו להם שני ביהכ"נ אחת לקייטא ואחת לסיתווא דהא הי' די להם באחת ובסיתווא יסיקו בתנור ולא בקייטא

אמנם עיי' במהרש"א ומהרש"ל שם דלמ"ש התוס' בי קייטא ובי סיתווא הוי כמו איכא תיוהא ושרי לא הי' להם רק ביהכ"נ א' ובכל חצי שנה היו סותרי' אותה ומשני' בבנינה דהיינו בסוף סיתווא היו סותרי' אותה ובוני' בי קייטא ובשלהי קייטא סותרי' הבי קייטא ובנו בי סיתווא ע"ש ודאי קשה ל"ל כולי האי יסיקו בסיתווא בתנור ולא בקייטא אלא ודאי דאין להעמיד תנור בית החורף בביהכ"נ. אך קושטא דמילתא דאין ראי' מזמן הגמ' כי אולי לא הי' רגילי' או לא הי' להם תנורא להסיק בהם להתחמם

אבל נ"ל שטעם הדורות שלפנינו שלא העמידו תנור להתחמם בביהכ"נ עפ"י מה דקי"ל באו"ח סי' קנ"א דביהכ"נ לא נכנסי' בהם בחמה מפני החמה ובגשמ' מפני הגשמי' ועי' מג"א שם סק"א ואם הי' תנור להתחמם בביהכ"נ היו הרבה נכנסי' לשם מפ' הצינה להתחמם כמו שעושי' בביהמ"ד וזה אסור ובפרט שאין נזהרי' משיחה בטילה בביהכ"נ והי' מקדמי ומחשכי לזה

ועוד נ"ל לתת טעם עפמ"ש באו"ח סוסי' רע"ו בארצות קרות מותר לעכו"ם לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרי' הגדולי' להתחמם בו אפי' בשביל הגדולי' מותר אם הקור גדול שהכל חולי' אצל הקור ולא כאותן שנוהגי' היתר אעפ"י שאין הקור גדול ביום ההוא ועי' ב"י שם מה שהחמירו כמה ראשונים ומה שהקילו ועיי' באחרונים שם הרבה קולות בזה ועכ"פ בביהכ"נ החמירו בזה שלא יבואו לידי חילול שבת ח"ו וראיתי כמה גדולים אנשי מעשה והיו מדקדקים ונזהרים שלא להעם תנור בית החורף בשבת בחדר המיוחד להם ומפני הצינה היו קוני' שביתה בחדר הב"ב אשר שם נשים וקטנים

ואולי אפשר לומר עוד דיש לחקור אמאי לא גזרי' בהבערה להתחמם שמא יחתה בגחלי' כמו דגזרינן בסי' רנ"ג ודנ"ד גבי תבשילי' ואין לומר דהכא כיון דלא שרית לי' אלא ע"י עכו"ם זכור הוא כדאמרינן ביצה ח"י מתוך שלא התירו לו אלא ע"י דליו זכור הוא דשאני התם דהחשש הוא על שעה שמטביל ואז אית לי' היכירא במה שלא התירו לו אלא ע"י דליו אבל כאן ניחוש לאחר שילך הנכרי משם ישכח ויחתה בגחלי' דאז אין לו היכירא. אכן לק"מ דדוקא בתבשיל שא' לבדו עוסק בתבשיליו חיישי' שמא ישכח ויחתה אבל כאן שרבים מתחממי' אצל המדורה או תנור מדכרי אהדדי וכדאמרי' שבת קמ"ז אבל יו"ד בנ"א מסתפגי' וכו' ופי' רש"י הואיל ומרובי' הן מדכרי אהדדי [ובטו"ז יו"ד סי' ק"י סק"ה תמה מזה על הב"י שם. ולק"מ דאם החשש שמא ישכח גזרינן יותר ביחיד מבמרובים דבמרובי' מדכרי אהדדי אבל שם החשש שמא יטעו בדין יש ברבים חשש יותר שימצא א' שיטעה בדין מביחיד ואולי לזה נתכווין נקה"כ שם] ועיי' רש"י שבת י"ט ד"ה משלשי' ועיי' בר"ן רפ"ג דר"ה דמשו"ה לא גזרי' במילה בשבת שמא יעבירנו משום דאין הכל טרודי' ומדכרי לי' והק' ע"ז אמאי גזרי' בהזאת טמא מת שחל ז' שלו בע"פ שחל בשבת שמא יעבירנו ותי' דנהי דאין טרודי' בהזאה מ"מ כולם טרודי' בפסחיהן מדכרי לי' ע"ש. ולפ"ז בביהכ"נ שכולם טרודי' בתפלה ול"ש מדכרי לי' שפיר י"ל דחיישי' שמא יחתה בגחלי' ולהכי לא העמידו תנור בית החורף בביהכ"נ

והרי שלך לפניך שיש למצוא טעמים למנהג של ישראל ואולי יש עוד טעמים ולא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מענו לכן איננו נמנה לעשות חדשות להתיר להעמיד תנור של ברזל בביהכ"נ. ושוכן מעונים. ישמרנו מפחים וצנים. ויוסיף לנו כח ורב אונים. ויברכנו בברכת כהנים ידידו דוש"ת

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה נ"ז

שיל"ת ב' אופאלא עש"ק לס' וראה ועשה בתבניתם תרס"ג לפ"ק: בזה ראש חודש, ישלח ד' עזרו מקודש לכבוד ידידי הרב המאוה"ג, מעוטר בעיטור סופרים, ומצא מאה שערים, כש"ת מו"ה יעקב יוסף י' גינז אבדק"ק ה' באסארמעני

יקרת מכתבו מיום ב' שבוע זו הגיע עדי בזמנו אבל לא זמנו של זה כזמנו של זה ולא הי' פנאי להשיב עד היום ונפשו בשאלתו היות כי אקרו"ט דקהלתו מוכרחי' להרחיב העזרת נשים בביהכ"נ ויש בזה שני פנים או לסתור כותל מערבי מפרוזדור שלפני ביהכ"נ ולהרחיב הפרוזדור שעליו בנוי העז"כ ועי"ז תגדל העזרת נשים וגם ירויחו שכל העם יוכלו להתפלל בפרוזדור גם בשבת אך יען אין לכסף מוצא רק ע"י מכירות המקומות אשר יתוספו ובאופן זה אינם שווים הרבה בשביל שדחקי' מן המזרח ע"כ רצונם לסתור חלק המזרחי מן העז"כ הנכנס לביהכ"נ של אנשים ועומדות ע"ג עמודי' ולהשוותה עם הכותל ותחת זה יעשו ב' גזוזטראות (גאלאריען) מב' צדי ביהכ"נ דרום וצפון וירויחו שהמקומות הנוספי' ישוו הרבה וגם ביהכ"נ של אנשים ירחב ע"י הסרת העמודי' הרחבי' אשר עזרת נשים נשען עליהם

הנה כשאני לעצמי ודאי תפוס לשון ראשון וכל המשנה ידו על התחתונה כי מידי חדש בחדשו יבוא ק"ל בשע"ר יר"א של"ם וק"ל אחד מתחלק לכמה קלו"ת אבל קשה ללמוד תועי רוח הזמן בונ"ה האומרי' לע"ת אבי אתה והליכות עולם להם לכן אני מושך ידי מביא ביאו"ר לח' רועה אבן ישראל וכל המקיים מילי דאבות יישר כחו דיהי שלום בחילו

ומה שחשש כ"מ לדברי הרמב"ם פי"א מעכו"ם ה"א דחשיב בכלל ובחוקותיהם לא תלכו ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהן עושי' וסיים שם וכל העושה א' מאלו וכיוצא בהן לוקה ופי' הב"ח ביו"ד סי' קע"ח דהיינו לומר שלא יבנה מקומות כתבנית אותם היכלות כ"ש ומעלתו שמע כי בבית תיפלתם יש להם גאלאריען הנה צדקו דבריו לפי שמועהו. אבל אני לא שמעתי עד כה וגם עתה לא הוגד לי כ' בבית תיפלתם כך רק בשאר בנינים