בית שערים אורח חיים נו

תשובה נ"ד

שיל"ת ב' אויפאלו יום ג' לס' שמיני תרמ"ו לפ"ק

יהי שלום בחילו לכבוד ידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה, זך הרעיון ומטיב הגיון, כמו"ה אברהם צבי יונג ני'

נעימות ימינו קבלתי ומה דבדק לן במגילה כ"ד ע"ב דבעי קטן פוחח מהו שיקרא בתורה ופי' רש"י גדול פוחח הוא דאסור משום ולא יראה בך ערות דבר אבל קטן אינו מוזהר וכו' וק"ל הא אפי' למ"ד קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין לפרישו מ"מ ספי לי' בידים אסור וכיון שאין אדם קורא בתורה עד שאומרי' לו קרא הו"ל ספי לי' בידים ואסור לכ"ע ושוב מצא קושי' זו בטו"א שם. וניחא עפמ"ש בפסקי מהרא"י סי' ס"ב דטעם דספי לי' בידים אסור דקפיד רחמנא שלא ירגיל אותו לעבור עבירות וכשיגדל יבקש לימודו ע"ש ולפ"ז בנ"ד ל"ש ה"ט כיון שהדבר תלוי באחרי' דאינו קורא בתורה עד שאומרי' לו קרא ואנן לא נאמר קרא לגדול פוחח משום אי' דולא יראה בך וכו' וא"כ קטן פוחח שפיר מותר יפה כתב לפי דעת מהרא"י ועיי' חת"ס או"ח סי' פ"ג

אמנם לפענ"ד נראה דלק"מ לפמ"ש תוס' פסחים פ"ח ד"ה שה שהקשו והאיך מאכיל פסח שלא למנויו ונהי דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו לספות לו בידים אסור וכו' ותי' דהתם ילפי' מלא תאכלום ולא אסור אלא דומי' דשרצים ונבילות אבל כה"ג דאיכא חינוך מצוה שרי ע"ש וה"נ כיון דאיכא חינוך מצוה לקרות בתורה שרי וא"ש

ועוד דכבר כתבו ראשונים דדבר שהוא לצורך התינוק אפי' ספי לי' בידים מותר ומשו"ה מאכילי' אותן ביו"כ עיי' חי' רשב"א יבמות קי"ד ומג"א סוסי' שמ"ג וקטן קורא בתורה לא מקרי לצרכינו אלא לצרכו וז"ל מאירי במגילה שם קטן קורא בתורה שאין הכונה אלא להשמיע לעם ואין בו מצוה גמורה כשאר מצות שכ' בה כל שאינו מחויב בדבר וכו' ואעפ"י שהוא מברך הרי מ"מ יש לו שייכות בת"ת ער שאחרים מצווין ללמוד וכו' וא"כ אפי' ספי לי' בידים שרי ומכ"ש לפי מה שהעלה מל"מ סוף ה' מ"א בדעת תוס' נדה דאפי' הפרת בעל לא מקרי ספי לי' בידים א"כ גם מה שאומרים לו קרא לא מקרי ספי לי' בידים ובפרט שאין אנו אומרי' לו לקרות פוחת ואפשר שיתכסה עצמו ועיי' רשב"א יבמות הנ"ל ד"ה הא וא"כ שפיר מותר

ולולא דמסתפינא הייתי אומר מילתא חדתא לפמ"ש המרדכי הביאו מג"א סי' י"ג סק"ח בהא דאם נפסק א' מציציותיו בשבת ומתבייש לישב בלא טלית מותר ללובשו משום כבוד הבריות ואע"ג דציצית מ"ע דאורייתא ואי' דאו' לא דחינן מפני כבוד הבריות מ"מ שרי דלא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית אלא מ"ע להטיל בו ציצית וכיון שאינו יכול להטיל בו ציצית בשבת אינו עובר ופשוט דעכ"פ איסורא דרבנן איכא ולכן לא שרי אלא מפני כבוד הבריות ע"ש וה"נ אני אומר הלא לא כתבה התורה שלא תדבר דבר שבקדושה אם נראה בך ערות דבר רק והי' מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר והיינו אם אתה עוסק בדבר שבקדושה לא יראה בך ערות דבר ומעתה אם הוא אנוס וא"י לכסות עצמו מותר מדאו' לדבר דבר שבקדושה ואינו אסור רק מדרבנן רק בשאינו אנוס עובר אדאורייתא אבל לא במה שקורא בתורה רק במה שאינו מכסה עצמו בשעה שהוא קורא בתורה. ולפ"ז נ"ל דל"ש מצווין להפרישו או איסור לספות לו בידים אלא במקום שעובר בקום ועשה כגון אכילת שרצים ונבילות וטומאות כהנים וכדומה אבל כשעובר בשב וא"ת כגון קטן המשהה חמץ בפסח ל"ש זה כלל והה"נ לענין עברת לאו דולא יראה בך ערות דבר שהוא בשב וא"ת שאינו מכסה עצמו בשעה שקורא בתורה וא"כ לא נשאר קו"ע רק מה שאנו מצווין לו לקרות בתורה וז"א רק אי' דרבנן וכמ"ש ובאי' דרבנן עכ"פ למ"ד אפי' בדאו' אין ב"ד מצווין להפרישו באי' דרבנן נחתינן דרגא ומותר אפי' ספי לי' בידים כמ"ש רשב"א יבמות הנ"ל ועיי' מל"מ סוף ה' מ"א ולק"מ. ובזה הנני חותם בשלום וברכה חיים עד העולם ידידו הנאמן הדוש"ת

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה נ"ה

שיל"ת ב' אויפאלו יום ה' בשלח תענית שובבים תרמ"ט לפ"ק

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, לכבוד ידידי ורב חביבי הרב הגאון הגדול, מעת ומגדול, שלשלת היוחסין, בקש"ת מו"ה שמחה בונם סופר ני' אבדק"ק פרעסבורג

מכתבו היקר קבלתי ואחוה דיעה דעתי העני' נוטה בנידון ביהכ"נ שהי' המקומות לצפון ולדרום פניהם כלפי הבימה אם מותר לשנות ולעשות כל המקומות פניהם פונה קדים

תשובה הרמ"א באו"ח סי' ק"ן כתב וסדר הישיבה כך היא הזקנים יושבי' ופניהם כלפי העם ושאר העם כולם יושבים שורות פניהם כלפי הקודש ופני הזקנים מבואר דסדר הישיבה הוא פני העם כלפי מזרח וא"כ שפיר דמי לעשות כן. אלא שיש תימא למה בדורות שלפנינו אחרי הרמ"א שינו סדר הישיבה והיושבים בצפון ביהכ"נ פניהם לדרום והיושבים בדרום פניהם לצפון ונראה פשוט עפמ"ש הכ"מ פי"א מתפלה דמ"ש הרמב"ם שם עד שיהי' פני כל העם כלפי הקודש למדו ממה שאמרו בתוספתא שכתבתי שהזקנים פניהם כלפי העם וא"כ אין ראוי שיהיו אחורי העם לזקנים כיון שהזקנים הופכי' פניהם לעם מפני כבודם ע"ש וכיון שכתב הלבוש בימיהם הי' להם סדר בישיבה כ"א מן הציבור לפי כבודו ועכשיו קוני' המקומות בדמים יקרי' ואין מקום לאותו סדר ועיי' טו"ז סק"ב וא"כ כיון שאין חולקי' כבוד לזקני' שישבו בראש ופניהם כלפי העם לכבודם א"כ גם העם א"צ לכבדם שיפנו אליהם פנים ועוד שהרי אינם זקנים כלל לכן הפכו פניהם לצפון ולדרום

אלא דעדיין אינו מתישב אמאי שינו מנהג הראשון נהי שאין חיוב כן מ"מ לא הי' להם לשנות המנהג בלי טעם ועוד אפי' חיובא נמי איכא כדי שיהי' פניהם כלפי הקודש. ונ"ל שטעמם עפ"י מס' סופרים שהביא ב"י קל"ד גולל ס"ת עד ג' דפים ומראה פני כתיבתו לעם העומרי' מימינו ומשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמלוה לכל אנשים ונשים לראות הכתב וכי' ולכן הי' ראוי לקבוע המקומות לצפון ודרום פניהם כלפי הבימה כדי שיראו הכתב אלא כיון דבפניהם למזרח איכא תרתי פניהם כלפי פני הזקנים וכלפי הקודש וכלפי הבימה ליכא אלא חדא סמי חדא מקמי תרתי אבל השתא דליכא כלפי פני זקנים כלפי הבימה עדיף מכלפי הקודש

ולולי דמסתפינא הייתי אומר הנה הרמב"ם והטור כתבו הזקנים יושבי' פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי היכל ורמ"א השמיט הך ואחוריהם כלפי היכל וכ' בס' הר תבור דבזמן הרמ"א היו הזקני' אסורי' לישב אחוריהם להיכל רק בצדדי היכל לימין ולשמאל ע"ש טעמו ונימוקו וא"כ איך כ' ושאר העם כולם יושבי' שורות פניהם כלפי קודש ופני הזקנים הלא אותן היושבי' בין בימה להיכל פניהם כלפי הקודש ולא כלפי פני הזקנים ואותן שיושבי' כלפי פני זקנים אין פניהם כלפי הכל אע"כ דכלפי פני זקנים וכלפי היכל אין הפי' מכוון נגדו ממש אלא לאפוקי שלא יהי' אחוריו להיכל ולפני זקני' אלא שיהי' פניהם נוטי' כלפי פני זקנים והיכל ואפי' מצדד אצדודי ולפ"ז נ"ל שמ"ש הרמב"ם וטור וכל העם יושבי' לפניהם שורות שורות ראשונות פניהם כלפי פני הזקנים ושל אחרי' פניהם כלפי השורה שלפני' וכן כולם ער שיהי' כל העם פניהם כלפי היכל וכלפי הזקנים וכלפי תיבה אין הפי' שהי' השורות ברוחב ביהכ"נ מצפון לדרום ושורה ראשונה מזרחית יותר ואח"כ שורה אחר שורה אלא השורות היו ממזרח למערב בשני צדדי ביהכ"נ צפון ודרום והי' כמה שורות בזאח"ז בצפון וכן בדרום כמו שפי' המנהג בדורות שלפנינו ובזה מקרי פניהם כלפי פני זקנים והיכל ובזה א"ש גם מש' סופרי' שהבאתי שהעומדי' מימינו ומשמאלו רואים הכתב. ובהכי מיושב קושי' ב"י איך אמר שפני כל העם כלפי תיבה הלא אותן היושבי' בין הבימה להיכל לא היו פניהם כלפי תיבה דהיינו הבימה ולפמ"ש א"ש כיון דהשורות לא היו מצפון לדרום רק באורך ביהכ"נ ממזרח למערב שפיר הי' פניהם גם כלפי תיבה וא"ש

ויותר נראת נכון דבאמת הא דזקנים יושבי' אחוריהם כלפי קודש אף שהיא גנאי לקודש שיהי' אחוריהם כלפי קודש כמ"ש הלבוש או"ח סי' ק"ן דאסור לישב בין הבימה והיכל אחוריהם להיכל מה"ט והסכימו עמו טו"ז ומג"א שם וע"כ היינו מתוספתא א שהביא הרי"ף פ' הקורא עומד וכשהכהנים נושאי' כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש וכו' שנ' ותקהל העדה אל פתח אוהל מועד ע"ש והיינו מפני כבוד העם שלא יהי' אחוריהם כלפי העם וכמ"ש כ"מ פי"א מתפלה ה"ג אלמא צריך לחלוק כבוד לעם ועדיף מכבוד הקודש וה"כ זקנים יושבי' אחוריהם כלפי הקודש כדי שיהי' פניהם כלפי העם ולא אחוריהם מפני כבוד העם וא"כ תקשי איך ישבו העם שורות שורות פניהם כלפי קודש ופני זקני' ואחוריה' כלפי השורה שלאחריה' הא הוא גנאי להעם של אחריהם וע"כ צ"ל דהא דיהי' פני כל העם כלפי פני הזקני' והקודש עדיף מהא דשורות שלפניהם אחוריהם כלפי פני שורות שלאחריהם. ומעתה עכשיו שאין פני הזקני' כלפי פני העם מטעם שכתב הלבוש שוב אסור לישב שורה אחר שורה פניהם פונה קדים שגנאי הוא להם שיהי' השורה שלפניהם אחוריהם כלפי פני השורה שלאחריהם ואי משום שיהי' פניהם אל הקודש טוב יותר שישבו פניהם כלפי התיבה ולכן גם במקומות שגם כשיושבי' פניהם אל הבימה צריך לעשות שנים או ג' שורות עשו המקומות והישיבה פניהם כלפי בימה משום לא פלוג וגם עדיף שרואי' פני הבימה וגם פני היכל ואותן היושבי' שורות שורות בין בימה להיכל ואחוריהם כלפי פני השורה שלאחריהם היכי דלא אפשר שאני שא"א לישב בענין אחר אלא שורה אחר שורה ועדיף שיהי' אחוריה' אל הבימה ממה שיהי' אחוריהם כלפי היכל הקודש ואי שהצבור ימחלו על כבודם עיי' בסי' נ"ג ס"ו בהא דאין ממני' אלא מ' שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור