בית שערים אורח חיים תיא

דהוי מילי ובתרומה שאני דכתיב ונחשב לכם תרומתכם דמחשבת תרומה חשיב כמעשה

שכ"ז ע"ד ש"ס שבת מבלאי מכנסי כהני' וכו'

שכ"ח ע"ד ש"ס שבועות די"ז דפריך טמא ששימש היכי משכחת לה וכו'

שכ"ט ע"ד תוס' זבחים צ"ג אהא דאר"א מי חטאת שנטמאו מטהרי' וכו'

ש"ל ע"ד ספיקו של פמ"ג או"ח סי' תרכ"ח באין לו סוכה כ"א באילן או ע"ג בהמה אם עולין ביו"ט

שם. ע"ד תוס' רפ"ק דסוכה ד"ה כי וכו'

של"א בענין סוכה הראוי' לשבעה ובסוף התשו' ע"ד קושי' בענין מעמ"ל

של"ב בסוכה דהסכך כשר לא הי' רחב ז"ט אך ארכו יותר מז"ט

של"ג בגמ' סוכה ה' דפריך שיעורי' דאו' נינהו וכו'

של"ד בענין סומא פטור מן המצות

שם. ע"ד תוס' עירובין צ"ו בהא דנשים מברכת על מ"ע שהז"ג

של"ה במשנה סוכה כ"ז דאר"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה

של"ו סוכה שאינו ראוי לבעה"ב לישן בה אם יוצא יד"ח אכילה בסוכה זו

של"ז ע"ד ר"פ שבב"י או"ח סי' ת"מ דמצטער פטור מסוכה דוקא מלישן אבל מלאכול לא

של"ח אם פסול גזולה דסוכה שייך גם בדפנות

של"ט ע"ד ברכת הסוכה דקי"ל באו"ח סי' תרמ"ג סוכה ואח"כ זמן

ש"מ איך יוצאי' במדינתנו ביוט"ר של חג בערבה הא אינו שו"פ

שמ"א באתרוג שהי' בו כשיעור ביוט"ר של חג ובימים האחרונים יבצר לי' שיעורא אם נפיק בי' י"ח אתרוג ביוט"ר בעת שהי' בו עדיין שיעורא

שמ"ב בסוכה שאולה אם שייך אתקצאי למצותו כיון דאין אדם אוסר דשא"ש. וע"ד ספר כרם שלמה במג"א סי' שכ"ג דאסור לבטל איסור בשבת ויו"ט דאין לך תיקן גדול מזה

שמ"ג אודות א' שפתח ג' אתרוגי' ובשנים לא הי' הסימן שכ' המג"א סי' תרמ"ח והשלישי הי' לו הג' סימני'. ושם ג"כ פלפול זך ונקי בדין אתרוג המורכב

דש"מ ע"ד קושי' ים התלמוד ב"ק ס"ו בהא דקרבנו ולא הגזול וכו'

שמ"ה בגזל לולב אם גמר בלבו להשיב את הגזילה אם שייך בזה מהב"ע

שמ"ו ע"ד ש"ס ברכות מ"ז דפריך אר"א ששיחרר עבדו הא מהב"ע הוא. וע"ד הקושי' ל"ל תרי קראי לך גבי סוכה ולהם גבי ציצית למעוטי גזולה

שמ"ז פלפול עצום וחריף בעניני' שוני' בדין מהב"ע

שמ"ח דאף אם לוקי' על מהב"ע אבל בעוף דאין תמות בעופות אין מהב"ע פוסל ללקות עליו

שם. אם בע"מ שקדם מומו להקדישו אם קדוה"ג חלה עליו ועוד בעניני' הנ"ל בדין מהב"ע שבתשו' הקודמת

שמ"ט עוד בענין הנ"ל

ש"נ על מתני' דר"פ לולב הגזול סוכה דכ"ט וע"ד אחרוני' דצריכי' קרא דא"י במצה של טבל באכל שלכד"א דמהב"ע ליכא וידי מצוה יוצא

שנ"א בא' שעושה הנענועי' באמירת הלל ולא בירך על הלולב וקסבר שבלא אמירת יה"ר קודם נטילת לולב איי"ח אם צריך לברך

שם. ביאור גמ' זבחים ב' אתנו ב"ד דלא לימא לשמו דילמא אתי למימר שלא לשמו וליישב קושי' תוס' שם ד"ה קיימו ב"ד וכו'

שנ"ב ע"ד קושי' הגאון ר"ש חריף ז"ל דלמה ל"י באם נטל לולב של ע"ז הא ד' מינים מעכבי' זא"ז והוי זוז"ג ומותר

שנ"ג ביאור כמה ענינים בסוגי' דשמ"י

שנ"ד עוד בענינים הנ"ל

שם. ע"ד ש"ס שבת קל"ו הא לא שהה ספיקא הוי מימהל היכא מהלינן

שנ"ה איש כפרי א' שקנה ד' מיני' לעצמו וביוט"ר של סוכות לאחר שיצא בהם שלחו ע"י עכו"ם לכפר אחר לחבירו במעמ"ל בו ביום ולא החזיר עד אחר יו"ט ובעל האתרוג תובע שכר ברכה ושכר מצוה שהפסידו

שנ"ו לר"א דס"ל דא"י בסוכה שאולה לא משכחת סוכה כשירה אלא חד בר חד עד יב"נ יעיי' בפנים

שנ"ז ע"ד ש"ס ב"ב קל"ז בענין מעמ"ל אם הוי קנין פירות או קה"ג

שנ"ח בענין כתותו מכתת שיעורא

שנ"ט אם נשים חייבות בנ"ח ואמירת הלל בחנוכה

ש"ס ע"ד הר"ן ונפסק כן בשו"ע דעל נ"ח שמדליק בפתח שני משום חשדא א"צ לברך פלפול עצום בזה

שס"א ע"ד החקירה לרב למה מדליקי' בש"ש בחנוכה הא כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ובלא"ה צריך לשרפו

שס"ב ע"ד המחבר בשו"ע או"ח סי' תרע"ג דאי הדלקה עושה מצוה כבתה אין זקוק לה וע"ד הרי"ף מדמדליקי' בשבת ש"מ כבתה אין זקוק לה

שס"ג ע"ד הרא"ש בשבת כ"ב דדוקא תשמיש קבוע אסור להשתמש לאור נ"ח אבל לא תשמיש ארעי. וגם ע"ד הגהות מרדכי פ"ק דשבת דאם יש נר כשר בבית מותר להשתמש באור נרות הפסולי'

שס"ד אם הדליק נר א' דחנוכה עם נר של שמש שהוא נר של חול וכבה ושכח והדליקו מן נ"ח אם רשאי להיות השמש מן נרות דחנוכה דמצוה משום בזוי מצוה

שס"ה אם חל יום ב' דחנוכה בשבת ואין לו רק ג' נרות איזה עדיף אם להדליק ב' נרות לשבת א' כנגד זכור וא' כנגד שמור או ידליק ב' לחנוכה לקיים מצות מהדרי' מן המהדרי'

שס"ו ע"ד טו"ז סי' תרפ"א דמבדילין קודם הדלקת נ"ח וכו'

שס"ז בס' קרא את המגילה שחידש הגאון השואל דצריך לחזור ולקרות הגם דמגיל' דרבנן מ"מ ל"א בזה סד"ר לקולא עפי"ד מל"מ פ"ד מבכורות וכו' והמחבר ז"ל חולק עליו

שס"ח ע"ד טו"ז סי' תרפ"ז על הר"ן דס"ל דאין עבודה נדחה לגמרי מפני מקרא מגילה וכו'

שס"ט בענין גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה

ש"ע ביאור כמה דברים ברפ"ק דמגילה

שע"א ע"ד תוס' מגילה ד' בענין אין קורי' מגילה בשבת

; שע"ב בדין סעודת פורים בשבת שבשו"ע או"ח סי' תרפ"ח. וע"ד הערה נאותה במגילת אסתר בפסוק ע"כ היהודים הפרזים וכו' דכתיב שמחה משתה ויו"ט ומשלוח מנות וכו' ולא מתנות לאביונים ובפסוק כימי' אשר נחו וכו' כתיב ומתנות לאביונים. וע"ד הערה מדוע באמת יו"ט לא קבילו עליהו

שע"ג ע"ד דלא חשו הפוסקי' בדינו של המאירי מגילה י"ד דבלית לי' מגילה בפורים קורא הלל

שם. ע"ד חת"ס או"ח סי' ר"ח דפורים וחנוכה וכל ימי מג"ת לעשות זכר לנס ממות לחיים דאו' ממש מקו"ח אבל איכות וכמות הזכר מה יהי' הוא רק מדרבנן

שע"ד ע"ד מג"א סי' תר"ץ סק"ו מהו הפי' מספרי' החיצוני' שכ' שם. וע"ד מג"א שהק' בסתירת המחבר בסי' תרפ"ט שפסק גבי מגילה שאין קטן מוציא וגבי נ"ח פסק דמוציא

שע"ה אם בפורים חייב לאכול ב' סעודות כמו בי"ט כיון דכתיב במגילה משתה ויו"ט

שע"ו ע"ד קושי' בגמ' מגילה ח"י דפריך וממאי דהאי זכירה קריאה הוא דילמא עיונא בעלמא וכו'

שע"ז בגמ' רפ"ק דמגילה

שע"ח ע"ד פר"ח רס"י תרצ"ד בהא דדרשינן מגילה ז' מפסוק ומשלוח מנות איש לרעהו ב' מנות לב' בנ"א אימא ב' מתנות לכל אביון דהיינו ב' שהם ד' כדאמרינן על שני השעירי' גורלות כזל ליתן שני' ע"ז ושני ע"ז ביומא דל"ז

שע"ט ע"ד קושי' תוס' מגילה ד' לר"י דס"ל טעמא דשמ"י בשופר ולולב ול"ל במגילה טעמא דעיניהם של עניים נשואות וכו'

ש"פ אם אשה מחויבת במשלוח מנות ואם יש היתר שאשה ישלח משלוח מנות לאיש או להיפך. ובדינו של הברכ"י סי' תרצ"ה אם נאבדו או נגנבו המשלוח מנות אם חייב לשלוח אחרות

שפ"א אם השולח משלוח מנות ומתנות לאביוני' קודם פורים והגיע ליד המקבל בפורי' אם יי"ח

שם. אם תלמיד יוצא משלוח מנות כששולח לרבו כיון דכתיב איש לרעהו ורבו לאו רעהו הוא

שם. למה לא תקנו ברכה על מצות משלוח מנות

קונטרס בית יעקב לזקינינו הגאז"ל ח"ת ע"ד רמ"א או"ח סי' ר"ד. ובסוגיא דגריפה וקטימה ובענין פסיק רישא: