בית שערים אורח חיים תט

שלא נשתמש בהם שום דבר אם היין שהי' בו עכשיו מותר בפסח ומה דינו של החביות לענין פסח

ר"א איש א' קנה קעססעל ישן עם הכובע וששה שנים יודע בטח שלא נשתמש ביי"ש של חמץ ועל קודם ששה שנים נסתפק אולי שמשו בו יי"ש של חמץ ובשנה העבר בישל בו יי"ש של פסח ביורה הנ"ל אחרי עשות ליורה שונים חדש ולא עלתה על דעתו לשאול שאלה עליו והיי"ש משנה העבר כבר כלה ועתה שואל פ' גם בשנה זו בישלו בו יי"ש ש"פ ויש הפ"מ. אם כשר לפסח

ר"ב ע"ד הראשוני' דהיכא דמשהו אסור גם נוטלפ"ג אסור

ר"ג ע"ד מכילתא פ' בא דצריך עד בוקר ליתן תחום לבוקרו של בוקר שנעשה נותר בעה"ש וא"צ הנץ החמה

ר"ד ע"ד הסמ"ג שהביא ראי' דכל אי' שהם במשהו נטלפ"ג אסור מש"ס פסחים ד"ל דא"ר קדירות בפסח ישברו וכו'

ר"ה בענין נטלפ"ג וע"ד חכ"ץ אם מהני יישון יב"ח לכלי של חמץ

ר"ו ע"ד מקו"ח סי' תמ"ב בענין שלכד"א ונטלפ"ג בחמץ בפסח

ר"ז בענין הכשר היורה שבשלו בה יי"ש של חמץ

ר"ח בחשוד לשאר אי' ואינו חשוד לאכול ולהאכיל לאחרי' חמץ בפסח אם יכולי' ליתן לו הכשר על יי"ש ש"פ

ר"ט סתם חביתין שקוני' ממקומות שונות ואינם יודעי' אם כשרים לפסח והגעילם רק במים בלבד ולא בלויג תחילה אם היי"ש שנתנו בהם כשר לפסח

ר"י כל' כסף שיש חשש שעושי' הגלאנץ בבורית אם צריכי' הגעלה להשתמש בהם בפסח

שם. ע"ד ב"י רס"י תמ"ב ביישוב דעת הטור

שם. ע"ד חיי סי' תע"ג דסומא כשיגיע בהגדה למצה זו או מרור זה לא יאמר זו או זה ובס' חי' אדם חולק

שם. אם יוצאי' יד"ח מרור בתמכא שנמלל

רי"א כשיוט"ר ש"פ חל בשבת אם צריכי' לאפות המצות מצוה ע"ש אחר חצות

רי"ב אם מותר לבשל רוססישען טהעע בפסח

רי"ג מ' שלא הי' לו ירק לכרפס ולקח המרור ובירך מיד על אכילת מרור לבד ע"ד מג"א סי' תע"ה דמרור אינו ראוי' לאכילה

רי"ד במרור דלא כתיב אכילה אם לוקי' באוכל שלכד"א

רט"ו אם יש היתר לעשות שמן לפסח מגרעיני פרחי' שקורי' בלע"ז זאנענבלומעץ

רט"ז אודות שאיבת מים למצות מן הוואס- סערלייטונג

רי"ז ע"ד הפלפלי' (פפעפפער) אשר יש עליהם חשש מזויף אם מחויבי' למוכרו לנכרי קודם הפסח

רי"ח בכלי עץ שהי' בדוק ומנוקה להחזיק בה מים לפסח ובע"פ מלאו אותה מים ע"י סינון ופעם שנית מלאו אותו משרתת נכרית עם שומר ישראל בתולה יתר מבת י"ב שנים אצל הבאר ושפשפה היטב הכלי מקודם והחזירה הכלי למקומה הראשון וראתה הבתולה מודבק חטה בדופני הכלי ושפכו המים ושאלו על התבשילי' שבשלו בהמים משאיבה הראשונה ועל הכלי אם מותר להשתמש בה בפסח

רי"ט בישראל שקנה מנכרי כ"ה חביות יין הנעשי' בשפיריטוס כדי לחזקם ושילם כל מחירם והיין נשאר במרתף הנכרי ועל אחריות הנכרי והקונה הישראל לא ידע שצריך למוכרם לנכרי קודם הפסח אם היין הנ"ל מותר לאחה"פ

ר"כ ע"ד מג"א בשם מ"ב דבחמץ כיון דבגילוי דעת סגי מהני בדיעבד אף קנין א' או כסף או משיכה

שם. ע"ד מג"א רס"י תמ"ב ע"ד הטור דדבר שאינו אסור באכילה בפסח מותר מה"ת להשהותו

רכ"א אודות יין הנעשה מצמוקי' שמקדשי' עליו כל השנה אם מותר ג"כ לד' כוסות

רכ"ב בליל הסדר כששואל התינוק מה נשתנה אם צריך הנשאל לחזור ולומר מה נשתנה

רכ"ג בדינו של מחה"ש בסי' תע"ה דשרשי' דרשות מבטלי' מרור דמצוה

רכ"ד ביאור תוספתא פ"ה דפסחים חטאת יחיד ועול' יחיד ששוחטן בשב' לשמן וכו'

רכ"ה ביאור דין מצה שנילושה במי פירות עם מים אם מותר לאכלו בע"פ. וביאור סוגיא דמי פירות פסחים דל"ה

רכ"ו ביאור דברי מהרש"א פסחים מ"א ע"ד תוס' ד"ה עולא

שם. ע"ד ספיקו של מל"מ בה' יסוה"ת אם יוצא מ"ע דמצה שלכדה"נ

רכ"ז ע"ד רש"י ותוס' פסחים מ"ו בענין הואיל וא"ב מיתשל

רכ"ח ביאור כמה דברי' בסוגיא דפסחים דמ"א

רכ"ט בענין הנ"ל

שם. ע"ד ש"ס מנחות מ"ה דנבילה וטריפה לא יאכלו הכהנים

ר"ל ביאור דברי הצל"ח פסחים ע"ה בסוגיא דעילאי גבר

רל"א ביאור תוס' פסחים דף ה' ד"ה לא וכו'

רל"ב ביאור ירושלמי שבתוס' קידושין דל"ח דמשו"ה לא אכלו מצה מחדש משום עדל"ת כיון דהוא עשה דקות"ד

רל"ג בענין נישואי' בימי הספירה

רל"ד ע"ד מג"א סי' תצ"ג בשם הב"ח דבל"ג בעומר אמרינן מקצת היום ככולו וק' מתוס' נדה דע"ב דל"א מקצת היום ככולו אלא בסופו ולא בתחילתו

רל"ה אם במקום שאין אומרי' יוצרות בשבתות שבימי הספירה אם י"ל אב הרחמים בשבת שמברכי' בו ר"ח

רל"ו ע"ד שו"ע סי' תפ"ט שאם יאמר היום כו"כ לספירה א"י לחזור ולמנות בברכה

רל"ז ע"ד ש"ס ר"ה י"ג עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבהו וכו'

שם. ע"ד הב"ח דאפילו מזלא לחודא אסור לעשות א"כ יהי' אסור לעשות מאזנים שהוא מזל תשרי

רל"ח ביאור תרגום רות פ"א כ"ב ואנון אתו בית לחם במעלי יומא דפסחא וכו' שהוא פלא

רל"ט בגמ' מנחות ס"ט דבעי חטי' שירדו בעבי' מהו וכו'

ר"מ ביאור מהרש"א וצל"ח בסוגיא דכבשי עצרת ביצה כ'

שם בגמ' פסחים מ"ז המבשל גה"נ בחלב ביו"ט לוקה וכו'

רמ"א ביאור דין חייב אדם לטהר עצמו ברגל

רמ"ב ע"ד מכילתא פלא בפ' בא מה ת"ל עד בוקר מגיד שאינו נשרף אלא לאור ט"ז

רמ"ג עוד במכילתא הנ"ל

רמ"ד ע"ד קושיא נפלאה מגאון האדיר מו"ה משה פערלס ז"ל בסוגיא דשמן שריפה שבת כ"ד

רמ"ה ביאור רש"י ביצה כ"ז דביעור קדשי' ביו"ט ע"י אכילת בהמה חשיב מלאכה דרחמנא אחשבי' להבערתו

רמ"ו אם גם באיסור דרבנן שייך ממשקה ישראל מן המותר לישראל כדמשמע מש"ס פסחים מ"ח דאמר יצא איסור מוקצה דאי' גופו גרם לו

רמ"ז בענין הנ"ל

רמ"ח עוד בענין הנ"ל. וע"ד חת"ס יו"ד סי' ס"ט אמאי לא דרשינן גבי גיה"נ בנ"י ולא בנות ישראל

רמ"ט ע"ד רש"י ביצה כ"ו בטעם דאין רואין מומין ביו"ט

ר"נ בענין הנ"ל

רנ"א ע"ד הרמב"ם פ"ב מיו"ט ה"ד פ' דבעי דלא איפשטא לקולא ובפ"ה מברכות היא פ' לחומרא. ובענין אעל"מ

רנ"ב על כמה הערות במס' ביצה ע"ד רש"י ד"ו ד"ה הטריפה בנה וכו' וע"ד פי' הר"ח דל"ת דכתיבה ביו"ט נדחה מפני עשה דושמחת בחגיך. וביצה דל"ד בענין ליבון רעפים

רנ"ג ביאור גמ' ביצה ח' אלא א"ר אפר כירה דעתו על הודאי ואין דעתו על הספק וכו'

רנ"ד בחולה שאב"ס אשר עפ"י ציווי הרופא צריך לשחוט בן עוף ומן הבשר לא יאכל רק מעט מזעיר אם מותר לשחטו ביו"ט כיון דא"צ לכזית

רנ"ה ביאור דין עוף הנדרס ביו"ט אם לשחטו ביו"ט שבש"ס ביצה ל"ד ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ח'

רנ"ו ע"ד הקושיא לר"ע דחייש למעוטי ול"ל מתוך איך שוחטין ביו"ט שמא ימצא טריפה

רנ"ז אם שרי להדליק צינדהאלצעל בחום אויר השלהבת פעטראלעאום לאמפע ביו"ט

שם. השגות גדולות על תשו' כת"ס או"ח סי' ס"ז בנדון אם מותר להדליק רייבהאלץ באפר או בברזל מלובן

שם. כמה סברות ישרות ועמוקות בדין לבוד ופלפול גדול בדין ליבון רעפים

רנ"ח ע"ד קושיא הידוע ע"ד ש"ס שבועות ט"ו דפריך ונבני' ביו"ט אין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט לשי' דמגבן ביו"ט מותר מה"ת והא מגבן חייב משום בונה ולמה לא ידחה בנין ביהמ"ק יו"ט נימא מתוך וכו'

רנ"ט עוד בענין הנ"ל ופלפול עצום ורב בסוגיא דמתוך ביצה י"ב וע"ד ש"ס ביצה ל' דפריך והא קסתר אהלא וכו'

ר"ס ע"ד תוס' ביצה כ"א ד"ה לא יחם שהק' מאיזה טעם שרי ב"ש הא ל"ל מתוך והגרע"א תמה הא הכא שרי מטעם הואיל: רס"א בענין דשיל"מ

שם. בדברי הרי"ף פגה"נ גבי פת שאפאה עם הצלי ויישוב קושי' חת"ס בספר תורת משה עה"ת פ' וישב מספ"ק דכלאים צמר גמלים ורחלים שטרפו זע"ז וכו'

שם. ע"ד נתיבות דאיסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה וסיום למס' עירובין

רס"ב להצדיק דבריו מה שחידש בתשו' הקודמת דבמוקצה דל"ה משום גזירה שמא יבא לידי איסו' דאו' גם סד"ר לחומרא

רס"ג בדין טבילת כלים ביו"ט ביצה דח"י ביאור דין בור עמוק י' ורחב ד' אם הוי רה"י

רס"ד ביאור דברי מהרש"א ביצה די"ז ע"ד תוס' ד"ה מ"ט ובדברי תוס' עירובי' ל"ח ע"ב כמאן כריב"נ

רס"ה ביאור כמה ענינים בענין ברירה

שם. יישוב לקושי' הגר"ש חריף ז"ל בתוס' ביצה ט"ל דמים ומלח לגבי עיסה הוי מב"מ וכו'

רס"ו ע"ד תוס' עירובין ס"ט דכותים יראי' מן החכמים וק' מע"ז כ"א דחיישי' שמא יעשה כותי מלאכה בחוה"מ

רס"ז אם מותר בט' ימים של חודש אב