בית שערים אורח חיים תח

יש היתר טלטול מחמת שהמבוי עמוקה מן החצר כמו י"ב או י"ג טפחים

שם. פלפול עצום וישר ע"ד תשובת חת"ס או"ח סי' פ"ט בענין החשש שמא יעלה הים שרטון בעת הקרח

קל"ד אודות מה שנראה מרש"י עירובין ס"ב ד"ה אלא שצריך לשכור הרשות מנכרי בכל שבת ושבת: קל"ה ביאור גמ' עירובין י' בעומד מרובה על הפרוץ

קל"ו בענין אי היתר טלטול מקרי הנאה שהק' הפמ"ג א"כ לחי שעשאו מעצי אשירה אמאי כשר

קל"ז בעיר שקנאו הרשות מהראש של הגרונד- העררשאפטען וכעת שנתבטל זכותם אם צריכי' לשכור או לקנות הרשות מחדש: קל"ח בענין קרן מלא וקרן פגום בעירובין נ"ו

קל"ט אודות שהרעישו אחרונים שיהי' אסור להעביר פחות מד"א ברה"ר מה"ת וכן יהי' אסור לילך אלף אמה מה"ת מטעם דח"ש אסור מה"ת

ק"מ שייך לתשו' הקודמת בענין ח"ש

קמ"א ע"ד תוס' בשבת די"א שהביא ראי' דבליעתו זו הנחתו ממתני' דיש אוכל אכילה א' ושם מיירי גם מיו"כ וביו"כ אינו חייב רק על הנאת מעיו. וגם ע"ד ש"ס שבת ד"ו דקאמר מידי דהוי אמעביר ד"א ברה"ר. וע"ד ש"ס שבת י"ב דקתני לא יצא הזב בכיסו. ונעוץ מס' שבת מסופו לתחילתו

קמ"ב בענין יש תחומין למעלה מי' ע"ד ש"ס עירובין מ"ג הרני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות יין בשבתות ויו"ט דברי' נחמדי' ומתוקי'

קמ"ג המחבר הצדיק עצמו מהשגות השואל בתשובה הקודמת. וביאור אמאי ל"א מתוך לענין תחומין

קמ"ד ע"ד חת"ס יו"ד סי' ש"ו בענין הטלת מום בקדשים בזה"ז מש"ס עירובי' דמ"ג הנ"ל הרני נזיר ביום שב"ד בא וכו'

שם. ע"ד תוס' בשבועות דמ"ד ד"ה אין בענין בנין ביהמ"ק דלעתיד שרי בנין ביהמ"ק ביו"ט ובלילה

קמ"ה מי ששכח לומר יעו"י בתפילת שחרית ונזכר אחר תפילת מוסף אם צריך להניח תפילין שנית ואם צריך לברך עליהם

קמ"ו ביאור דברי ב"י סי' תכ"ט שנראה מדבריו ששום נשיא לא הקריב בר"ח ניסן והיא נגד גמ' שבת פ"ז. וגם במ"ש דאפשר להתענות ה' ב' ה' בניסן אחה"פ לבני א"י הא יום ה' הראשון הוא א"ח שאסור בתענית

קמ"ז ליישב קושית מהרא"ב המפורסמת בהא דשואלי' ודורשי' ל' יום קודם הפסח מפסחי' ד"ו שהרי משה עומד בראשון ומזהיר על פ"ש

קמ"ח בהא דילפינן דאזלינן בת"ר משבירת עצם בפסח

קמ"ט בענין הנ"ל

ק"נ בהא דילפינן זבחי' צ"ז דאין עדל"ת שבמקדש מעצם לא תשברו בו

קנ"א ע"ד ב"י סי' תל"ד דביטל חמץ ע"י שליח ל"מ כמו דלא מהני הפקר ע"י שליח

; קנ"ב ע"ד מהרל"ח הפלא שכ' בטעמא דשוכר בית מחבירו בי"ד וא"י אם הוא בדוק דצריך לשואלו ולא סמכינן אחזקת בדוק משום דליכא רק חזקה מכח רובא הואיל ורוב העולם בודקי' ול"ד לבהמה דבחזקת כשרות נולדה וגם רוב בהמות כשרות

קנ"ג ביאור דבר תוס' פסחים ד"ט ע"ב ד"ה היינו. וביאור דברי גמ' שם דמדמה ט' ציבורין לט' חניות

קנ"ד בדין מג"א סי' תמ"ד דאם נזכר לאח"ז שא"י לבטל יחזור ויבער דעשה דתשביתו עדיף דיש בו כרת

קנ"ה בשר נכרי א' שרוצה ליקח ע"י יהודי א' מאה ככר סובין ועוד יותר אם מותר ליקח בשבילו בפסח מן הריחים ויהודי אומר שבעלי הריחים אין לותתי' החטים

שם. בדין אם הי' חמץ גמור להתירו משום שהישראל קונה לשר הנכרי ואין החמץ של ישראל רק של הנכרי המשלח

קנ"ו בענין הנ"ל

קנ"ז בדין הריב"ש בישראל שקונה חמץ לעכו"ם במעות הגוי ושייכה לסי' קנ"ה וקנ"ו: קנ"ח אם מי שקנה חמץ לענין מי שפרע אם עובר בב"י

קנ"ט בדין אם חייב לבער חמצו של גו' אם קיבל עליו אחריות פשיעה

ק"ס ע"ד דינו של מג"א סי' תס"ז סקכ"ה באם הי' חתיכת בשר מונח בקערה ואכל מתוכה הבשר עם חתיכת מצה והרגיש בפיו שיש חטה וא"י אם בבשר אם במצה שניהם אסורים

קס"א יישוב איזה קושיות בסוגיא דהרהינו פסחי' דל"א

קס"ב אם האיסור נותן טעם בהיתר ע"י לעיסה דנימא טע"כ ויישוב דעת רש"י פסחים מ"ד בזה

קס"ג ליישב דבריו בתשו' הקודמת מהשגת השואל

קס"ד ביאור הטעם דאמרינן המצל"א ובענין רובו ככולו

קס"ה בענין הנ"ל

קס"ו ביאור רש"י יומא ע"ט בענין שיעור דחמץ ושאור

קס"ז ע"ד קושי' שעה"מ פ"ג מנדרים ע"ד ש"ס פסחים מ"ה דהוי נזיר וחטאת ב' כתובי' הבכ"א הא איצטריך יקדש גבי חטאת לעשה דלא נימא עדל"ת. ופלפול גדול בסוגיא דהמל"א

קס"ח עוד בסוגיא הנ"ל בענין ק"ו שתחילתו להחמיר וסופו להקל דאינו קו"ח

קס"ט פלפלא טבא בכמה עניני בסוגיא דפקדונות פסחים ה'

ק"ע בדין אם קונה חמץ בפסח אם לוקין משום ב"י וב"י

קע"א ע"ד תוס' פסחים כ"ט דלא משכחת היתר אכילה בחמץ של נכרי בפסח

קע"ב ע"ד תוס' פסחים ה' דאם בתחילת הבערה א"י ליהנות מה שיהי' לו הנאה אח"כ אסור

קע"ג ע"ד תוס' פסחים כ"א ע"ב דנהנה חמץ בפסח אינו בכרת

שם. ע"ד הגרעק"א דסומא אינו פטור רק ממ"ע שהז"ג

קע"ד בדינו של הריטב"א מכות כ"ב דבאיה"נ דלא מצי לאיתהני' מיני' בהיתירא לית בי' משום מעילה ופלפול בגמ' פסחים כ"ז והלא מעל המסיק

קע"ה בגמ' פסחים כ"ג והרי תרומה וכו' ותנן מערבי' לנזיר ביין וכו'

קע"ו בענין הנ"ל

קע"ז ע"ד הרמב"ם בה' חו"מ האוכל חמץ בפסח כ"ש ה"ז אסור מה"ת שנ' לא יאכל

; קע"ח במקום שענין אפיית המצות אינו כהוגן וכראוי' אם נכון יותר לאפות במצה מאשין

שם. פלפולי' שוני' במס' פסחים דף צ'. צ"א. ק"ב. ק"ט וק"ך

קע"ט ליישב דברי' שבתשו' הקודמת מהשגת השואל ובענין ח"ש

ק"פ ע"ד כ"מ בדעת הרמב"ם בפ"י מתרומות הכ"ד דק' עליו מפסחים ל"ב בסוגיא דתרומות חמץ

קפ"א ביאור דברי תוס' רפ"ק דפסחים דחמץ לא בדילי אינשי מיני'

שם. ע"ד נוב"י קמא או"ח סי' כ' דאינו עובר בב"י ע"פ עד הלילה

קפ"ב ליישב דבריו בתשו' הקודמת בדברי תוס' רפ"ק דפסחי' הנ"ל מהשגות השואל

שם. ע"ד קושי' מהרא"ב בהא דשואלי' ודורשי' בה' פסח ל' יום וכו' המוזכר לעיל בתשו' קמ"ז

קפ"ג בא' אשר כואב ברגלו והי' ג"כ בסכנה ורפואתו להניח רטיי' של שפיריטוס על מכתו אם מותר בפסח

קפ"ד בדין אם ע"פ אח"צ עובר בעשה דתשביתו או לא

שם. ביאור התוספתא פליאה ספ"ק דחגיגה היתר נדרים פורחי' באויר וכו'

קפ"ה ע"ד ש"ס פסחים ה' בהא דאר"ע דאך ביום ראשון תשביתו הוא דוקא מעיו"ט

קפ"ו בדיני של בעה"מ דלר"ש מותר באכילת חמץ עד הלילה

קפ"ז ע"ד תוס' קידושין אמאי לא חשיב נמי חמץ בפסח בכלל איה"נ שאינה מקודשת ועוד עניני' בסוגיא הנ"ל

קפ"ח בענין חמצן של עוברי עבירה מותר מיד אחה"פ מפני שהן מחליפין בחולין ד"ד ול"ל אמרינן כאן נמצא וכ"ה

קפ"ט איך יש לנהוג בסעודה ג' בע"פ שחל להיות בשבת

ק"צ מצות שנאפו על מרדה של חמץ מה דינם

קצ"א פושעי ישראל המוכר חמץ בפסח לקח מיהודי כשר קמח בי"ג ניסן ושילם לו חצי מחירו וביום ג' אחה"פ שלח לו בהחזרה מאותו קמח שלא שילם עבורו אם מותר לאחה"פ

קצ"ב חמאה שניתן בה קצת קמח בעת הותכו אותה ובשטר מכירת חמץ לא הוזכר בפירש וגם בפה לא אמר שמוכר לו החמאה אם יש חשש מחמת חמץ שע"ע הפסח

קצ"ג שטר מכירה שנכתב על שם הערל והחתימה הי' מאשתו הערלת וגם היא נתנה האנגאבע אם יש לחוש על החמץ

קצ"ד בדינו של מג"א סי' תמ"ח סק"ה דמעמ"ל לנכרי מהני להצילו מאי' ב"י

שם. תחילת התשו' ביאור משנה ספ"ק דברכות אר"א ב"ע הרי אני כבן שבעי' שנה וכו' ועוד פירושי מקראות ע"ד נסתר

קצ"ה עוד בענין תשו' הקודמת במעמ"ל בחמץ

קצ"ו במומר לכה"ת אף לאכילת חמץ בפסח ויש לו ריחים ויש לחוש שישראלי' יקנו ממנו קמח אחה"פ ויכשלו ח"ו באי' חמץ של ישראל שעעה"פ אם יש להשתדל שימכור הכל לנכרי אף שלא ימסור המפתח לנכרי הקונה וגם בעל הריחים יעסיק בריחים בפסח כמו בכל השנה כאדם העושה בשלו

קצ"ז אם מותר לקנות קמח ממומר לאכילת חמץ קודם פסח ולמוכרו בע"פ לנכרי כדי שיהי' לו לאחה"פ

קצ"ח אם מותר ליקח חלב מעכו"ם בפסח כשמאכיל הבהמות חמץ

קצ"ט אם מותר להסתפק בפסח מיין הניתן בחביות ישן ויש ספק שמא הי' בו פ"א י"ש

ר חביות של עץ שיש ספק אם הי' בו יין שהי' מעורב בשפיריטוס וזה יותר מיב"ח