בית שערים אורח חיים תז

ובצים עד קרוב לשביעה ואח"כ אכל מעט פת ושבע ממנו אם חייב בבהמ"ז מה"ת כיון שהוא שבע או לא כיון שאינו שבע מהפת

שם. במי שאכל בעיו"כ סמוך לחשיכה חצי כותבות או יותר ומיד כשקידש היום אכל השאר עד ככותבות אם חייב כרת במזיד ובשוגג חטאת כיון דהי' יתובי דעתי' ביוה"כ או כיון דלא אכל השיעור ביוה"כ אינו חייב. ופלפול עצום וחריף בסוגיא דכותבות הגסה יומא דע"ט

ע"ט קונסטוויין הנעשה ע"י תערובות כמה מינים איזה ברכה מברכין עליו בפה"ג או שהכל. וגם אם מחויבי' להודיע להקונה שהוא קונסטוויין שלא יברך ברכה שאינו ראוי'

פ בא' שעשה תמד מחרצנים שלא נעצרו בקורה ואמר שברור לו שאם הי' מעצרם הי' יוצא מהם ק' מדות יין ונתן עליהם שני מאות מדות מים אם לברך על התמר בפה"ג

פ"א ע"ד תוס' ברכות י"ב ד"ה לא דאף דמצות אצ"כ אבל היכא דנתכווין לברך על היין ונמצא שכר לא מהני

שם. ע"ד אחרונים בעבר איסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה

שם. ע"ד הרמב"ם שפי' דאף אם הבית עגול או בעל ה' זויות או ארכו יתר על רחבו אם יש לרבע ד"א על ד"א חייב במזוזה

פ"ב בדין מצוה שאינו תדירה ומצוי' בכל עת מברכי' שהחיינו דדמי' למצוה שהוא מזמן לזמן

פ"ג בספק ברכה אם מותר לומר בריך רחמנא מרא מלכא דעלמא אם לית בי' משום ברכה לבטלה

פ"ד ביאור דברי תוס' ברכות כ"ו ד"ה טעה דתפ"ע רשות היינו לגבי מצוה אחרת שסותר דבריהם בשבת ד"ט ע"ב ד"ה למ"ד. וקיצור סוף מס' ברכות לתחילתו

פ"ה במי שעומד בג' ראשונות של תפ"ע בעו"י ובא אחר והתחיל לומר תפילת ח"י דמנחה בקול רם אם לענות עמו קדושה

פ"ו בארגז של ספרים שיש לו דלתים אם במה שסוגר הדלתים מקרי כלי בתוך כלי או צריך עוד פריסת טלית: פ"ז אודות השטרי מכירות כדי לעבוד עבודתם בשבת

פ"ח ישראל ששכר ריחים מעכו"ם ויש לו מיהלנער שלוקח סך מה מכל מדה ואם נשבר איזה דבר בריחים מחויב המיהלנער לתקנו וישראל יתן שכר הפועלים אם צריך להם אם יש היתר לתקן הריחים בשבת

שם. בישראל שיש לי ווירטסהו"ז ובשבת מוכר העכו"ם שנוטל ריוח מכל מדה סך מה אם מותר ליתן משקה גם בשבת

פ"ט בדין לעשות מלאכתו ע"י גוי ובאיזה אופן הוא איסור דאורייתא

צ בעל החנות שרוצה להשתתף עם עכו"ם כדי לפתוח החנות בשבת שהוא יומא דשוקא אם יש היתר לעשות כן

צ"א הא דאסרו לשלוח איגרת ביד נכרי בשבת בלא קצץ ולא קביע בי דואר במתא אפילו ביום א' אם הוא דוקא אם נשתלח לישראל אבל אם נשתלח לנכרי מותר

צ"ב ביאור דברי מהרש"א ע"ד תוס' בשבת ד' ד"ה קודם שהק' דתוס' הי' יכול להקשות על מתני' דכ"ג דחשיב אופה בכלל ל"ט מלאכות הא הוי הת"ס שמא יבא לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה והתם מיירי לענין שוגג

צ"ג באפיית פת בשבת דלא הוי הת"ס שכ' תוס'

שם. ביאור דל"ה הת"ס משום דמוקמי' אחזקה או משום דאזלינן בת"ר מ"מ לא מלקינן ולא קטלינן עד שיתברר הדבר

צ"ד ביאור גמ' שבת ל"ד ע"ב דמטילי' אותו לחומר שני ימים למאי הלכתא אר"ה בדר"י לענין טומאה וכו'

צ"ה בדבר שאיזה אנשים מונעין עצמן לקדש על יי"ש בקידושא רבא

צ"ו ביאיר דברי הגאונים שבשו"ע או"ח סי' רע"ג שאם שתה כוס של יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה וביאור דברי מג"א שם

צ"ז להצדיק עצמו מהשגת השואל ע"ד תשו' הקודמת

צ"ח אותן המחללי' שבת לתיאבון אבל מאמינים בו אם מחויבי' בקידוש והבדלה

צ"ט בדין שכתב המרדכי פ"ב דמגילה דסומא לר"י פטור מקידוש היום

ק על דברי הרא"ש ברכות כ' דאשה אינה בכלל ערבות לכן אינה מוציאה אלא מי שחייב מדרבנן

ק"א ע"ד רמ"א ושנים לא יאמרו הפטורה בפ"א: שם. ביאור הרמב"ם בפיה"מ שבועות מ"ד הנגזל כיצד

ק"ב איך לנהוג בברכת כהנים בשנים מקרא וא' תרגום כיון שכ' ר"י דאין תרגום לברכת כהנים

ק"ג אם מותר לילך בש"ק לשטייערקאמיסיססיאן להשתדל לפחות השטייער או שלא להוסיף

ק"ד בדין שכ' הראבי"ה דבדבר שיש אופן שישראל יעשה בהיתר כגון ברה"ר דיכול להביא ע"י מחיצות בנ"א שרי' אמירה לגוי

ק"ה בדין שהביא השע"ת או"ח סי' שמ"א דחלה שנמצאת בתבשיל בשבת דמועיל התרה דהוי כדשיל"מ ומפירין נדרים לצורך השבת: שם. ביאור דברי מג"א סי' תקי"ג דבדשיל"מ ל"א בת"ר

ק"ו ע"ד תוס' בשבת דק"ב שכ' דבעושה פתח שאינה עשוי' להכניס ולהוציא דאף דליכא משום איסור בונה מ"מ חייב משום מכה בפטיש

ק"ז ע"ד חכ"ץ דבאיסור שבת ח"ש מותר מה"ת כגון התולש שער אחד או הוציא פחות מכשיעור וכו'

ק"ח ע"ד תוס' בשבת דק"ו דשוחט חייב משום דבשעת קלקול בא לו התיקון וק' מפסחים ע"ג השוחט חטאת בשבת בחוץ וכו'

ק"ט חקירה אם הא דשוחט בשבת חייב החיוב על שעת מיתת בהמה דאז התיקון בשעת הקלקול דהוי כאלו עושה זה בשעת שחיטה או החיוב אינו על שעת שחיטה

ק"י פאבריק של חומץ ואופן עש עשייתה מבואר בפנים אם מותר לעשות המלאכה הצריכה לה ע"י עכו"ם בשבת

קי"א אם במולח מאכל בשבת חייב גם משום מבשל דמלוח הרי הוא כרותח כנראה מר"ן ע"ז

קי"ב בחולה שיב"ס וליכא בשר שהודח והומלח אם מוטב שיאכל החולה בלי מליחה או מוטב שימלח ישראל הבשר בשבת. ופלפול בדין מאכילין אותו הקל קל תחילה

קי"ג במי שיש לו חולה עצירות ר"ל וציווי הרופאי' לעשות זעלבסט קריסטיר אם מותר לעשותה בש"ק

קי"ד אם רשאי ללמוד בליל ש"ק לאור פמוט דנפט אם שייך בזה שמא יטה

קט"ו ע"ד גמ' שבת י"ב דאר"י בן אלישע אני אקרא ולא אטה וכו'

קט"ז בענין חי נושא א"ע ויישוב דברי הר"ן ר"ה אמאי ל"ג במילה בשבת ש"י

קי"ז ע"ד חת"ס וישוע"י שמקשי' איך ילפינן מקלקל בחבורה חייב מדצריך קרא למשרי מילה בשבת דילמא צריך קרא למילה בצרעת דהוי מתקן

קי"ח בענין הנ"ל ובענין דשא"מ

קי"ט בענין דכל מלאכה שעושה כלאחר יד מותר מה"ת

; ק"כ אם מוהל מחויב לילך לכפר ולשבות שם ש"ק כדי למול תינוק אף שמבטל עונג שבת

קכ"א ביאור דברי תו"כ פ' אמור לפרוש להם עפ"י ד' מלמד שלא הי' יודעי' אם מחויב מיתה או לאו דא"כ ל"ה חייב כלל כיון שלא הי' התראה למיתה

קכ"ב ע"ד רש"י ורע"ב במשנה שבת ק"ג בכותב ב' אותיות בין משם א' ופי' שתיהם אלפין ובתוס' רע"א תמה דבסוגי' מוכח דאא' ואאזרך כ"ע לא מיחייב

קכ"ג אם קורע בחמתו או על מתו מחייב משום קורע או משום מכה בפטיש כיון שאינו קורע ע"מ לתפור

קכ"ד ספק בהא דקי"ל דקורע ע"מ לתפור ומוחק ע"מ לכתוב וסותר ע"מ לבנות ומכבה ע"מ להבעיר האיך הדין בקרע ולא תפר אח"כ וכו' אם חייב. וכן אם הי' בתחילה שוגג ובשעת תפירה ומחיקה וכו' מזיד אם חייב

שם. ביאור ענין הא דקי"ל כל המקלקלי' פטורי' מה הוא ענין מקלקל ביאור רחובות בזה ומיישב פיה"מ בסוגי' דשוחט בשבת חולין י"ד

שם. ביאור דברי הערוך בענין פס"ר דלא ניחא לי' וליישב הרמב"ם פ"ד מעבודת יו"כ וביאור סוגי' דצירוף יומא דל"ד וענין דשא"מ ומלאכת מחשבת

קכ"ה אם ספי לי' בידים מותר בדבר שאינו אסור לגדול וביאור דברי טו"ז יו"ד סי' שע"ג

קכ"ו ע"ד תשו' הקודמת שחידש דישראל מותר לטמאות כהן קטן כיון שאינו בתורת אותו דבר אבל ב"ד אפי' ישראלים אסורים אסורים לטמאותו מהו גדר ב"ד

קכ"ז ע"ד תשו' קכ"ו שמבואר דאחר אינו רשאי לקנות איסור לקטנים משום אי' סחורה בדברי' האסורים

קכ"ח בדין הגמי"י פכ"ט משבת דספי לי' בידיים אסור דוקא בלאו אבל במ"ע ל"ש ספי לי' בידיים

קכ"ט ביאור דברי הגמ' שבת דע"ג נתכוין לזרוק ב' וזרק ד' וכו' וכן נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר

ק"ל בגמ' שבת צ"א דבעי זרק כזית תרומה לבית טמא מהו וכו' ובתוס' שם ד"ה כגון שכ' דדוקא נקט כזית תרומה ובענין אגד גופו ל"ש אגד בשבת דצ"ב ובגמ' פסחי' פ"ה ע"ב דקאמר והוא מפרק בנגררי'

קל"א ביאור הרמב"ן במלחמות שבת ח' שכ' דדוקא בזורק שאין סופו להניח צריך הנחה ע"ג משהו למטה מג' אבל במעביר שאין סופו להניח א"צ הנחה ע"ג משהו למטה מג'

קל"ב ביאור ירושלמי עירובין פ"ח דאין רה"ר בעוה"ז אלא לע"ל שהוא נגד כמה משניות ועוד תמיהות עליו

שם. ע"ד הערה בע"ח ושתופי מבואות שהיא משום גזירת הוצאה מרה"י לרה"ר וכן מעביר פחות מד"א שהוא משום גזירה דאתי' לאתוי' ד"א ברה"ר וכן למה בטלו תק"ש בשבת משום גזירה דש"י הלא עכשיו אין לנו רה"ר שיהי' ס"ר בוקעי' בו ואינו דומה לדגלי מדבר

קל"ג חצר שיש לו ג' מחיצות וברביעית נפרץ במילואו לרחוב וקשה לעשות שם גדר מחמת הנהר שהולך אחורי העיר שפורץ גדר בכל שנה בשעת הפשרת השלגים וגם צוה"פ א"א לעשות כי העכו"ם גונבי' אותו אם יש