בית שערים אורח חיים מ

שעולה ממשמעות הסוגי' וראשוני' ופוסקי' אחרוני' דמקום הראוי' בראש להנחת תפילי' בסתם בנ"א אינו יותר מד' אצבעות הוא אמת נכון ואם התפלי' גדולי' מזה פסולי' לפענ"ד דהא דמקום הנחת תפילי' שבראש הוא במקום שמוחו של תינוק רופס ולדעת הרא"ש ממקום התחלת עיקרי שיער עד מקום שמוחו של תינוק רופס ולדעת הרמב"ם במקום שמוחו של תינוק רופס או אפשר נמי דעתו כדעת הרא"ש עיי' בב"י סי' כ"ז ילפי' מקראי במנחות ל"ז וכיון דנראה מהנ"ל דמקום זה בסתם בנ"א אינו יותר מד' אצבעות ממילא אם התפילי' גדולי' מזה אינו יכול להניחם במקומם ואינו מקיים מצות תפילי' אלא שאין פסולן בגופן רק מחמת שאדם אין לו מקום להניחם וממילא מובן שעם התיתורא ומעברתא צריכי' להיות רק ד' אצבעות דהרי תיתורא ומעברתא דתפילי' הל"מ כמבואר סי' ל"ב סמ"ד וצריכי' להיות ג"כ במקום הנחתן, ועיי' טו"ז סי' ל"ד בתשובה דקי"ל שאין מקום בראש להניח ב' תפילי' ולשיטתו לדעת המד' ושימושא רבא דצריכי' להיות ב' אצבעות נהי דמותרי' לעשותן גדולי' מזה אבל כיון דאין מקום לב' תפילי' צריכי' לדקדק שיהי' התפילי' קטנים קצת מד' אצבעות

אלא דבאמת הי' קצת חידוש בעיני דברי הטור שכתב ואין שיעור מפורש וכו' אלא שבשימושא רבא כתב וכו' ואמאי לא הביא יותר דברי המד' שהביאו תוס' עירובי' הנ"ל אבל המדקדק יראה שיש חילוק בין דברי המדרש ובין דברי שימושא רבא דבדברי המד' דשיעורן כב' אצבעות משמע עם התיתורא ומעברתא וכן משמע מסמך שהביאו תוס' מציץ שבכולו לא הי' רק ב' אצבעות אבל לשון שימושא רבא שהביא הטור הוא שצריך שיהי' ד' הבתים אצבעיים על אצבעיים משמע דבתים לחודא חוץ מתיתורא ומעברתא יהיו רוחב ב' אצבעות דמעברתא וודאי אינו בכלל דבזה ל"ש אצבעיים על אצבעיים שהרי המעברתא אינו אלא בצד א' ואינו מרובע וכיון דמעברתא הוא הללמ"מ כמו תיתורא ואינו בכלל גם התיתורא אינו בכלל וכן משמע תחילת דברי הטור שכ' ואין שיעור וכו' לאורך ורוחב ריבוע הבתים וכו' וא"כ רק אבתים קאי ולא אמעברתא וממילא דלא קאי נמי אתיתורא כנ"ל ולכן לא הביא המדרש רק השימושא רבא

ולפ"ז הרי רוחב הרצועה מבואר בשו"ע סוסי' כ"ז שהוא לפחות כאורך שעורה ומבואר ברמב"ם פ"ט מס"ת ה"ט דשיעור אצבע הבינוני הוא כאורך שתי שעורות בריוח וא"כ רוחב הרצועה כחצי אצבע וא"כ רוחב נקב המעברתא הוא יותר דאמתא באמתא היכי יתיב ועובי עור המעברתא ורוחב התיתורא מצד זה וצד השני הוא הרבה יותר מחצי אצבע ולפי"ז כי אמרי' דמקום יש בראש להניח שתי תפילי' המקום הזה הוא יותר גדול מחמש אצבעות ורק לדעת הרמב"ם שהבאתי לעיל שמקום זה הוא ברוחב הראש הוא רק מעט יותר מד' אצבעות כרוחב התיתורא משני צדדי' אבל אנן קי"ל דשיעור זה הוא בגובה הראש זע"ז כמו"ש ב"י סי' כ"ז וא"כ הוא יותר מחמש אצבעות ולפי"ז יכול לעשות הבית עם התיתורא ומעברתא יותר מחמש אצבעות והנה מדדתי תפלה של ראש שלי ריבוע הבית ואינו יותר מב' אצבעות, שוחקות ועם המעברתם ותיתורא כמו ג' אצבעות וחצי אצבע והוא תפלה גדולה ולא תפלה קצרה ואף שעושי' תפילין גדולי' מזה מ"מ קרוב בעיני שאין עושי' עם התיתורא ומעברתא יותר מחמש אצבעות שוחקות ויש מקום בראש להניחם ואין להרעיש בשביל זה לפענ"ד. וד' יעזור ויגן ויושיע לך ולכל הנלוים אלינו לפרנסה טובה לעסוק בתורה לשמה מתוך הרחבה וזכות אבות הקדושים יעמוד לנו להצליחנו בתורה הצלחת הנפש והגוף כנפשך ונפש רבך הנאמן דוש"ת באהבה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה כ"ט

שיל"ת ב'-אויפאלו ד' לס' ויברך אותו שם תרס"ב לפ"ק

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, לתלמידי אהובי הרבני החריף ובקי) איש מדה, לתורה ולתעודה, מהרב"ץ ני' כאור בהיר יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותיך וכאל"ש

אחרי הודיע משלומינו הטוב וכי מכתבך מעש"ק העבר בא אלי ושמחתני בכל טוב לך הנני להשיב על שאלותיך והנה שאלת בשתים האחד אם מותר ליקח הבתים של תפילין דרש"י לתפילין של ר"ת. הנה בטור ושו"ע סי' ל"ד פסקינן שלא יניח ב' הזוגות בכיס אחד שהאחד מהם הוא חול ואסור להניחו בכיס תפילין אלא יעשה שני כיסי' וכו' ובטושו"ע סי' מ"ב אסור לשנות תפילין של ראש ולעשותו של יד ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ושל ראש קדושתו חמורה וכו' והוא מגמ' מנחות ל"ד ע"ש והיינו בעתיקתא למה דקי"ל הזמנה לאו מילתא ולמ"ד הזמנה מילתא אפילו בחדתא אם לא אתני עליהו מעיקרא ע"ש וא"כ כ"ש דאין מורידין לדבר חול וממילא בעתיקתא ודאי אסור לעשות מבתים תפילין דרש"י בתים תפילין דר"ת שמא דר"ת הוא חול ודרש"י קדושי' ואסור להוריד מקדושה לדבר חול ואפילו לא הניח עדיין תפילין דרש"י מעולם מ"מ בהזמנה לגוף הקדושה כ"ע מודו דהזמנה מילתא היא עיי' מג"א סי' מ"ב סק"ו

אלא דיש לעיין לפימ"ש פמ"ג או"ח רסי' קנ"ג במש"ז דהא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הוא רק מדרבנן ותוספתא שהביא רש"י במגילה כ"ו ממחתות שעשו אותם ציפו למזבח הוא רק אסמכתא בעלמא ועיי' בטו"א שם מה שהק' על דרשה זו ועיי' מנחות צ"ט והביא ראי' מפסחים כ"ו ומרמב"ם פ"ח מכלי מקדש דבגדי כהן גדול אסורי' להדיוט דוהניחם שם הא לאו הכי מותרי' להדיוט מה"ת אף שמוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה והנה זה פשוט דאע"פ שהטוש"ע בסי' ל"ד הנ"ל כתבו לשון שהאחד מהם חול מ"מ אינו חול גמור שהרי ד' פרשיות שבתפילין ודאי קדושה יש בהם שהם פרשיות של תורה ויש בהם אזהרות הרבה כדאמרינן ביומא ח' וא"כ גם הקציצה אף שאין בהם קדושת תפילין אם אין הפרשיות מונחים בה כדינו מ"מ לא גרע מתשמושי קדושה כמו תיק ספרים ומזוזות בסימן קנ"ד ס"ג שיש בהם קדושה קלה אלא מ"ש שהאחד מהם חול פי' שאין בו קדושה חמורה כקדושת תפילין ומעתה אפילו נאמר דגם לדעת פמ"ג הנ"ל דוקא מקדושה חמורה לקדושה קלה הוי רק אי' דרבנן אבל לחול גמור הוי מה"ת, מלבד שזה דוחק גדול דכיון דקרא הוא אסמכתא בעלמא א"כ אין מורידין אפילו לדבר הרשות מנלן אלא דכבר ביארנו שאפילו הדין כרש"י או כר"ת מ"מ התפילין שהם כדעת האחרת עכ"פ קדושה קלה יש בו וא"כ הא דאין מורידין הוא רק מדרבנן

ולפ"ז יש לחלק דדוקא בהאי דסי' מ"ב שמשנה משל ראש לשל יד דודאי מוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה וכן בהאי דסי' ל"ד אם מניח של רש"י ושל ר"ת ודאי מניח קדושה קלה עם קדושה חמורה בכיס א' שפיר אסור מדרבנן אבל ליקח בתים של תפילין דרש"י לתפילין דר"ת דהוי רק ספק אם מוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה דשמא הלכה כר"ת ואינו מוריד רק מעלה שפיר י"ל דמותר דספיקא דרבנן לקולא

אבל ז"א דהרי בסי' ל"ד הנ"ל כתב המחבר אלא יעשה שני כיסים וסימן לכל כיס שלא יתן של זה בזה ולפמ"ש תקשי ל"ל סימן הא אם יסתפק איזה של רש"י ואיזה של ר"ת ויתן של זה בזה לית לן בה דהא הוי ספיקא דרבנן ולקולא וע"כ צ"ל דמחמירי' בסד"ר או משום דיש לו אסמכתא מה"ת או מטעם אחר א"כ ה"נ בזה לעשות מבתים תפילין דרש"י בתים דתפילין דר"ת נמי אסור אף דהוי סד"ר

אמנם גם מזה אין ראי' דהתם שאני דכמו שאין עושין ס"ס בידים כמ"ש פרי חדש סי' ק"י אות מ"ו ה"נ אין עושין סד"ר בידים כמ"ש אחרונים בכמה דוכתי ועיין ב"י או"ח סי' תל"ח ומשו"ה צריך לעשות סי' לכל כיס כדי שלא יעשה סד"ר בידים אבל בנידון דידן שפיר י"ל דשרי משום דסד"ר לקולא

אבל מטעם אחר נ"ל דל"ש כאן סד"ר לקולא לפימ"ש תוס' ב"ק י"א ד"ה דקא דלא מצי למשרי בס"ס דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי שאם תראה יום מ"א תשתרי נמי מס"ס דשמא לא יצא רובן ביום א' ואפילו יצא רוב דילמא נקבה היא והשתא בתחילה התרנו משום שמא זכר והשתא נתירנו משום שמא נקבה הרי ממנ"פ נעשה איסור וכו' וה"נ אני אומר לענין סד"ר לקולא דל"ל שמותר לעשות מבתים תפילין דרש"י בתים תפילין דר"ת משום סד"ר לקולא משום שמא של ר"ת קדוש דהרי אם ירצה לעשות מבתים תפילין דר"ת בתים של תפילין דרש"י נמי תשתרי מה"ט שמא דרש"י קדוש וסד"ר לקולא א"כ הוי תרי קולי דסתרי אהדדי, לכן נלענ"ד דאסור לעשות מבתים תפילין דרש"י בתים תפילין דר"ת ובפרט דהפמ"ג לא ברירא לי' הך מילתא דהא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הוי רק דרבנן ואפשר שהוא מה"ת

תשובה ל' עוד להנ"ל

ומה ששאלת אם לברך שהחינו כשמניח פעם ראשון תפילין דר"ת הנה דעת הש"ך ביו"ד סי' כ"ח סק"ה דאין לברך שהחינו על שום מצוה שאינה באה מזמן לזמן אפילו כשעושה אותה פעם ראשון ועיין בש"ך סי' רס"ה סקי"ז וכן דעת מג"א סי' כ"ב וסימן רכ"ג סק"ה אבל דעת טו"ז סי' כ"ב דכל מצוה שאדם עושה בפעם ראשון מברך שהחיינו ע"ש. ונ"ל דטו"ז ומג"א אזלי לשיטתיהו דמג"א סי' רכ"ג סק"ה כתב אבל על ספרים חדשים אינו מברך שהחיינו דמצות לאו ליהנות ניתנו וכבר הק' רשב"א בסוכה ל"א ושאר ראשונים אהא דללה"נ הא מיתהני בעשיות המצוה שמקבל שכר בעוה"ז ובעוה"ב ותי' דלא חשיב אי' באיה"נ אלא כשנהנה מגופו של איסור אבל כשאין הנאה מגופו אלא שגורם לו הנאה וריוח ממק"א אינו הנאה מן האיסור עיי"ש ועיין בטו"ז סי' רכ"ג סק"ג אהא דכתב שם בשו"ע דבגד חדש מברך בשעת הקנין דס"ל דמשעה שקונה בגד לעשות ממנו מלבוש מברך שהחיינו אעפ"י שצריך ליתן אותו לחייט לעשות ממנו מלבוש אע"ג דרחוק עדיין מן ההנאה שהרי באשר"י ברכות נ"ט סימן ט"ז מדמה אותן לירידת