בית שערים אורח חיים שפט

ויש כאן גם חתיכת היתר ודאי שבעירוב מותר להוציא וספק אם מוציא בהיתר או באיסור והוי איקבע איסורו וגם בסד"ר לחומרא כמו"ש הש"ך בדיני ס"ס אות כ' אבל בספק קרא המגילה או לא הוי רק חתיכה אחת שפיר אמרי' ספיקא דרבנן לקולא

אבל הדרנא ב' דהא כאן נמי איכא חזקת חיוב שהי' חייב לקרות ואוקמא אחזקה שלא נפטר מחיובו וא"כ ודאי מקרי איקבע איסורו ואפי' בדרבנן לחומרא ועיי' פמ"ג בש"ך הנ"ל וחו"ד שם

וגוף סברת מל"מ לא חדש הוא שהרי הרב אומר כן במשמרת הבית לענין רוב מצויין אצל שחיטה מומחי' דל"ש חזקת איסור אלא אם מסופק אם נעשה מעשה לסלק האיסור אבל אם ודאי נעשה מעשה לסלק האיסור אלא דהספק אם נעשה מעשה כהוגן ל"ש חזקה ולא אמרי' סמל"ח

אמנם כבר הארכתי בתשו' אחת [ע"ל סימן ל"ז] בכונת המל"מ ומסקנתי עפמ"ש הרשב"א בחולין י' ע"ב דאף אי סדאו' מה"ת לחומרא היינו דוקא בספק שהוא בתולדה אבל בס' שצד האיסור בא במקרה אפי' ליתא חזקת היתר אזלי' לקולא ולפי"ז הה"נ בספק דרבנן דאזלי' לקולא היינו דוקא בספק בתולדה אבל בס' שצד ההיתר בא במקרה וע"י מעשה הנחת עירוב אזלי' לחומרא. ולפי"ז אני אומר הרי אמרי' נדרים נ"ט דנדרים מקרי דשיל"מ הואיל ואי בעי מיתשל עלה ואף דלא מקרי דשיל"מ אלא אם ההיתר בא ממילא מ"מ כיון דקונמות מצוה לאיתשולי עלה הוי כהיתר בא ממילא ודברי הש"ך סי' ק"ב סק"ח צ"ע ולפ"ז בספק קרא ק"ש או בספק קרא המגילה כיון דהוא מצוה חיובית הוי כצד היתר שקרא בה ממילא ושפיר אמרי' בי' סד"ר לקולא אפי' לדעת מל"מ ובזה מיושבי' כל קושי' החוו"ד בסי' ק"י בש"ך בדיני ס"ס אות כ' הנ"ל. ויען המלאכה מרובה והזמן קצר. אמלא כפי קוצר. וכ"ט ממנו לא יבצר. ידידו הנאמן באהבתו מחותנו

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שס"ח

שיל"ת ב' אויפאלו ד' תשא תרמה"ל

שוכ"ט לאהובי תלמידי החרוץ ושנון תמים למעלות כמו"ה שאול נ"י ר"ב בק"ק טערצאל

מכתביך באו אלי וכו' ומד"ת באתי על דברת טו"ז בסי' תרפ"ז שהק' על הר"ן דס"ל דאין עבודה נדחה לגמרי מפני מ"מ הא סמכו מזה שמבטלין ת"ת ובת"ת הלימוד של עכשיו בטל לגמרי וכתבת דבתשו' ב"א הק' דאיך שייך דמבטלין ת"ת מפני מ"מ הא קריאת מגילה נמי תורה היא וניחא לך מה שמניח לימוד זה ללמוד ד"א בזיון מצוה כמ"ש תוס' דבשביל שמניחין זמן עבודה נקרא ביטול וא"כ מיושב קושי' טו"ז דגם עכשיו אין הלימוד בטל לגמרי דגם מ"מ הוא ת"ת אלא דק"ל מאי פריך הגמרא מיושע דילמא ביטול תורה לגמרי חמיר מביטול עבודה לגמרי אבל לאחר זמן עבודה חמיר משינוי ללימוד אחר עכ"ד

ולפענ"ד נראה דלכאורה קשי' לי למ"ש תוס' דביטול עבודה היינו רק שמאחרין אותה א"כ הא דקרי לי' ביטול היינו ע"כ משום דעבודה תדיר ממגילה ותדיר קודם וא"כ איך ילפינן מזה דמבטלין ת"ת ומפסיקין באמצע לימוד הא מיבעי' לי' בזבחים צ"א בקדים ושחיט שאינו תדיר אי נימא כיון דשחטי' מקריב לי' וכן פסק הרמב"ם פ"ט מתו"מ ה"ג וא"כ מה שהתחיל במצוה עדיף מתדיר ולפ"ז אף דמאחרין עבודה דתדיר מ"מ ת"ת שכבר התחיל אין מאחרין ואין מפסיקין ואי דנאמר דמגילה ועבודה זמנם בא כא' ול"ש אין מעבירין על המצות משא"כ ת"ת ומגילה כיון דמעלות השחר זמן חיוב מגילה שייך בי' אין מעבירין על המצות שהוא מה"ת כדאמרינן ביומא ל"ג ועיין תוס' שם וחביבה מצוה בשעתה עיין מנחות ע"ב משא"כ ת"ת אין זמנה קבוע וא"כ שפיר ילפינן מדמקדמי' מגילה לעבודה אף דל"ש אין מעבירין על המצות מכ"ש ת"ת דשייך נמי אין מעבירין ז"א דמוכח במנחות מ"ט דאי תדיר עדיף ממקודש מקדמי' תמידי' דלמחר למוספין דיומי' אף דמעביר על המצות עיי"ש וא"כ תדיר עדיף ממעביר על המצות אפילו יש לו גם מעלות מקודש ואפ"ה התחיל במצוה עדיף מתדיר מכ"ש דעדיף מאין מעבירין על המצות ועוד כיון דהתחיל בת"ת שייך בת"ת נמי אין מעבירין על המצות דהא אפילו רק באו לידו תפילין קודם לציצית מבואר באו"ח סי' כ"ה דמניחם תחילה משום דאין מעבירין על המצות מכ"ש כאן שכבר התחיל בלימוד ועיין שג"א סי' כ"ח וסי' ס"ב

אמנם לק"מ כיון דס"ל דעבודה חמיר ועדיף מת"ת א"כ הו"ל עבודה תדיר ומקודש ובת"ת ל"ש לא תדיר ולא מקודש דהרי מגילה ג"כ הוא ת"ת ואין בת"ת רק מה שכבר התחיל ונהי דזה עדיף מתדיר אבל לא מתדיר ומקודש וכיון דפרסומי ניסא דמגילה עדיף מתדיר ומקודש דעבודה כ"ש דעדיף מן התחיל דת"ת. ולפ"ז פריך שפיר מיושע דת"ת עדיף מעבודה וא"כ עבודה אינה מקודש רק תדיר וא"כ איך מוכח דמבטלין ת"ת ומפסיקין הא הד"ק הנ"ל לדוכתי' וא"ש

אבל גוף הדבר שכתבת דכשמניח לימוד זה והולך ועוסק בלימוד אחר הו' ביזוי מצוה לא נהירא לי דודאי אם מניחו והולך לעסוק במצוה אחרת שייך בזיון אבל בלימוד אחר ליכא ביזוי מצוה כיון דהוא אותה מצוה עצמה וכמ"ש הר"ן בסוגי' דכבתה דאף דלהדליק נר אחר של מצוה מנ"ח הוי ביזוי מצוה מ"מ נ"ח מנ"ח כיון שהוא אותה מצוה עצמה אף שאין נר השני רק משום מהדרין מ"מ לא הו' ביזוי מצוה עיי"ש ועיין תשו' חכ"צ סי' ק"ו דאין מעבירין מצוה קלה בשביל לעשות חמורה אבל אותה מצוה עצמה מעבירין בשביל לעשות אותה אח"כ מן המובחר וה"נ דכותי' מפסיקין אותה לימוד בשביל לימוד מגילה שהוא מן המובחר מצות קריאה ופרסומי ניסא

ואמנם גוף קושי' ב"א לפענ"ד לק"מ דפשיטא למה שצידד שג"א סי' א' דחייב אדם מה"ת לקרות ב"פ ביום פרשה בתורה אלא דהא דצריך להיות ק"ש דוקא הוא דרבנן עיי"ש דאם קרא פרשה במגילה לא יי"ח אפילו מה"ת דאיך יהי' מצות התורה על מה שנעשה אח"כ ימים רבים אחר מ"ת ועיין ברמב"ם בס' המצות שורש א' ועיין ברמב"ם פ"י מכלאים ה"ד וה"נ מצות לימוד התורה שהוא מצוה דאורייתא כדאמרי' קידושין כ"ט ודף ל' ועיין רמב"ם וטוש"ע בה' ת"ת ודאי אינו מקיים בקריאת המגילה ואף דאנו לומדי' כל הלכות של מצות דרבנן היינו משום שאנו חייבין לקיים כל מצות דרבנן לרמב"ם מלא תסור ולרמב"ן כיון דנתנה להם תורה רשות לדון בי"ג מדות ולפרש תורה שבכתב נתנה להם רשות גם בזה כמ"ש חי' הר"ן בסנהדרין לכן אנו מחויבין ג"כ ללמוד הלכותי' כדי לידע לקיים המצוה כתקנה אבל מצות לימוד תורה אינו מקיים בזה ושפיר נקרא מבטלין ת"ת דבקריאת מגילה אינו מקיים מצות ת"ת

ועוד נ"ל דמבואר ביו"ד סי' רמ"ו דהזמן שלומד בכל יום צריך להשליש שליש בתורה שליש במשנה ושליש בתלמוד ושליש בתורה היינו תורה שבכתב והם כ"ד ספרי קודש תנ"ך עיי"ש וא"כ כשכבר למד שליש הזמן תורה שבכתב ולומד עכשיו משנה או תלמוד ומבטל כדי לקרות מגילה שהוא תורה שבכתב הר' מבטל מת"ת משנה ותלמוד שמוטל עליו ולק"מ

ועוד לפי המבואר שם ס"ד דעיקר תכלית הלימוד כדי שידע דיני התורה לשמור ולעשות ועיין יו"ד סי' ע"ר ואחז"ל כל העוסק בפרשת עולה כאלו הקריב עולה בפ' חטאת כאלו הקריב חטאת עיין מנחות ק"י א"כ אפשר שכל לימוד הוא מצוה בפ"ע כאלו מקיים אותה מצוה ושפיר נקרא מבטל אם מבטל הלימוד שעוסק בה וקורה מגילה שהוא מצוה אחרת

ובלאה"נ לק"מ דהרי מבטל בהילוך שהולך לקרות מגילה בעשרה וכמ"ש הוא עצמו שם אלא דק"ל הא מגילה בזמנה ביחיד כדאמרינן במגילה ה' וז"א דמ"מ הרי מצוה לחזור אחר עשרה כמבואר בשו"ע סי' תר"ץ סי"ח והרי להדי' כתבו תוס' במגילה ג' ד"ה מבטלין דמשו"ה מבטלין ומאחרין עבודה משום דטוב לקרות עם הצבור משום דהוי טפי פרסומי ניסא ולק"מ

וקושי' טו"ז נ"ל דלק"מ דבשבת י"א אמרינן כגון אנו מפסיקין בין לק"ש בין לתפילה והק' בעה"מ שם מי גרע מאכילה ושאר דבר הרשות דבהתחיל בהיתר אין מפסיקין ותי' ח"י סי' תל"א דחיוב לימוד תורה הוא תמיד וכל פעם שעושה מצוה הוא מבטל מתורה וגם אם יקרא ק"ש ויתפלל אח"כ יבטל מזמן ת"ת ואם לא יבטל ת"ת לעשות מצוה לא יעשה מצוה לעולם ועיין מג"א סי' תרפ"ז סק"ג ומחה"ש שם וא"כ מה נ"מ אם פוסק עכשיו מת"ת או שיפסוק אח"כ משא"כ אכילה שיש לה סוף אינו פוסק וקורא ק"ש ומתפלל אחר גמר אכילתו עיי"ש. ולפ"ז ל"ק קושי' טו"ז דגם הא דמבטלין ת"ת אינו אלא לענין לאחר ת"ת של עכשיו דמה נ"מ אם יבטל עכשיו ולא ילמוד כל זמן קריאת המגילה או יבטל אח"כ ולא ילמוד בעת קריאתה ואין נ"מ רק לענין קדימה וא"ש. ובזה שלום לך ולמוד בהתמדה ותרגיל עצמך בדרך ישר בלימוד אז תצליח ואז תשכיל כחפץ נפש רבך אוהבך

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שס"ט

שיל"ת ה' מאדע יום ד' שמיני תרל"ו לפ"ק

המאיר לארץ ולדרים. יזריח אור לישרים. לידידי הרבני החרוץ ושנון. וריח לו כלבנון. חורפי' מחלי' לשבח. דודאים נתנו ריח. מוכתר בנימוסין. שלשלת היוחסין. כמו"ה מאיר א"ש נ"י כאור בהיר

נועם מכתבו הגיע לידי אודות וכו' ולא יכולתי להשיב עד היום מפני כבוד הרגל וכבוד הבריות שדחו לא תעשה שבטורין ועתה הנני להשיבו על אשר תלי תניא בדתני' בח"ת בענין גדול כבוד הבריות מגילה ג'. ואקדים תחילה מה שיש לי לדון על דברי הצל"ח בברכות שהביא מעלתו ואח"כ אדון על דבריו

הנה שם בברכות כ' אהא דפריך ונגמר מדדחי מת מצוה פסח