בית שערים אורח חיים שפה

ובזה אמרינן אין ברירה שפיר כתב מהרי"א דאפילו יתר מכשיעור נמי אסור משום דאין ברירה

והנה רשב"א בתשובה הקשה לשיטת הרי"ף דאחר שדלק כשיעור מותר להשתמש לאורה אמאי מדליקין בפתילות ושמנים שאסרו חכמים להדליק בשבת נר חנוכה בשבת ניחוש שמא יטה לאחר שדלק כשיעור. ותירץ דבשבת באמת אינו נותן שמן רק כשיעור באומד ואף שא"א לצמצם הלא גם זמן איסור תשמישו א"א לצמצם עיין בב"י רס"י תרע"ג ועיין בר"ן נדרים כ"ט הנ"ל דמשמע מירושלמי דר' יוחנן ס"ל כאביי דקדוה"ג פקעה בכדי ולהכי לכשיקצצו אין צריכין פדיון ע"ש. ולפ"ז א"ש כשאמרוה קמי' דאביי משמי' דר' ירמי' דמדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת משום דאסור להשתמש לאורה והוי ק"ל קושית רשב"א הנ"ל והי' סבור דה"ט משום דלא ס"ל כשיטת הרי"ף רק כשיטת מהרי"א הנ"ל דגם יתר מכשיעור אסור משום דאין ברירה דקדוה"ג לא פקעה בכדי כנ"ל ומשו"ה לא קיבלה דאיהו לשיטתו ס"ל דפקעה בכדי. אבל כשאמרוה משמי' דר' יוחנן דס"ל כוותי' דקדוה"ג פקעה בכדי ואפ"ה מותר בחנוכה בשבת משום דאסור להשתמש לאורה וע"כ אין הטעם משום דיתר מכשיעור נמי אסור דהא אמרינן דלא חזי לי' לא תפיס לי' רק דהיתר הוא כתירץ רשב"א הנ"ל דאינו נותן שמן בשבת יותר מן השיעור באומד ולהכי קיבלה וא"ש. ובזה יבא רב ברכות לראש צדיק ידידו מחותנו אוהבו הנאמן הדוש"ת

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שס"ב

שיל"ת ב' אויפאלו ב' וארא תר"ס לפ"ק

שוכ"ט להמופלג בתורה. מדבר בשפה ברורה. ושמו שם תפארה. כבוד מו"ה יחיאל מיכל זאממער נ"י

כתבו במושכלו בא אלי ומה שהק' בשבת כ"ב דקאמר מאי הוי עלה וכו' ופשיט דהדלקה עושה מצוה מדמברכי' להדליק נ"ח ולפ"מ דמשמע מדברי המחבר סי' תרע"ג דאי הדלקה עושה מצוה כבתה אין זקוק לה אבל אי הנחה עושה מצוה זקוק לה א"כ כיון דאליבא דרב קיימי' אמאי לא פשיט מרב גופא דס"ל לעיל כ"א דכבתה אין זקוק לה וא"כ ע"כ דהדלקה עושה מצוה. הנה בפשיטות אין כאן קושי' דמהא דרב יש לדחות דלא תלי' זב"ז כקושי' טו"ז סי' תרע"ג ולהכי ניחא לי' למיפשט מהא דמברכי' להדליק נ"ח

אבל נ"ל עוד עפ"מ דיש ליישב קושי' טו"ז הנ"ל למה דאמרי' במנחות מ"ב ע"ב כל דעשייתה גמר מצותה אע"ג דכשר בנכרי בישראל מברכי' עליו וכל שאין עשייתה גמר מצותה אע"ג דפסול בנכרי בישראל אין מברכי' עליו וא"כ מדמברכי' להדליק נ"ח ש"מ שהדלקה גמר מצותה וא"כ ע"כ כבתה א"ז לה דאי זקוק לה ל"ה הדלקה גמר מצותה ול"ה מברכי' וא"כ שפיר כתב המחבר דאי הדלקה עושה מצוה א"ז לה היינו לבתר דפשטי' דהדלקה עושה מצוה מדמברכי' אבל בלא"ה מהא דס"ל אין זקוק לה ליכא למיפשט דאין כאן שום הכרח דתלי' זה בזה

ונראה עוד דהנה בהדלקת נ"ח יש ב' חיובים חיוב גופו להדליק נ"ח אפי' כשהוא יחידי במדבר וחיוב ביתו דהיינו לפרסומי ניסא ועיי' במג"א סי' תרע"ו סק"ב וי"ל דלמ"ד הדלקה עושה מצוה העיקר הוא חיוב גופו וחיוב ביתו ופרסומ' ניסא הוא רק שיירי מצוה ולכן כבתה אין זקוק לה אבל למ"ד הנחה עושה מצוה העיקר הוא חיוב ביתו ופרסומי ניסא וחיוב גופו הוא רק טפל ולכן שפיר י"ל דכבתה זקוק לה שיהי' פרסומי ניסא עד שתכלה רגל מן השוק ומיושב קושי' טו"ז. אבל מ"מ י"ל דאפי' הנחה עושה מצוה כבתה אין זקוק לה כיון שכבר הי' פרסומי ניסא ולפ"ז המחבר כתב שפיר דאי הדלקה עושה מצוה ודאי כבתה אין זקוק לה אבל אי הנחה עושה מצוה י"ל דזקוק לה וי"ל דא"ז לה וכנ"ל ולכן א"א למיפשט מהא דס"ל כבתה א"ז לה דהדלקה עושה מצוה וא"ש

ובישוב דברי הרי"ף נ"ל שכתב א"ר וכו' מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת מדקאמר מדליקין בהם בחנוכה בשבת ש"מ אסור להשתמש לאורה וכו' ותו מדמדליקין בהם בחנוכה בשבת מכלל דאי כבי' לא מזדקיק לה ש"מ כבתה אין זקוק לה. והקשו עליו הא מדמדליקין בחול נמי ש"מ כבתה אין זקוק לה. ובחי' רמב"ן הקשה עוד הא משבת אין ראי' דבחול כבתה אין זקוק לה דהא בשבת לכ"ע אין זקוק לה דהא א"א להזקק לה. ונ"ל בשנדקדק כפל לשון מכלל דאי כבי' לא מזדקק לה ש"מ כבתה אין זקוק לה ונראה דהטור סי' תרע"ג כ' דמדליקין בשמנים ופתילות הפסולים להדליק לנר שבת לנ"ח בשבת דלא חיישי' שמא תכבה ויחזור וידליקנה שאף בחול אם כבתה קודם שעבר זמנה א"צ לחזור ולהדליק וכו' והק' בחידושי חת"ס א"כ מנלי' דטעמא דר"ה בשבת משום דמותר להשתמש לאורה ושמא יטה דילמא בשבת אסור שמא תכבה ויחזור וידליקנה. ולפענ"ד נראה דהר"ן כתב שנשאל הרשב"א אם לאחר שהדליק בא לתקנה וכבה אותה בשוגג אם לחזור ולהדליק ואם מברך פעם שנית והשיב שאינו חייב להדליקה דהו"ל ככבתה שאינו זקוק לה דהדלקה עושה מצוה וכבר הדליקה ואם בא להדליקה אינו מברך עלי' דמצות הדלקה כבר עבדה ע"ש. ולפ"ז יש לחקור למ"ד כבתה זקוק לה אם הפי' שהדלקה ראשונה בטלה לגמרי וצריך הוא בעצמו להדליק מחדש בברכה ולא סגי בהדלקת חש"ו וגם צריך להיות דולק מחדש כשיעור חצי שעה או דילמא א"צ להדליק מחדש ולא לברך וגם אם מדליק ע"י חש"ו סגי וגם מה שדלק קודם שכבתה מצטרף לשיעור חצי שעה דאינו רק מתקן הנר הראשון ומריהטא דמפרשים ראשונים ופוסקים משמע כדרך השני

ולפ"ז מיושב קושי' חת"ס דודאי אם הי' צריך להדליק מחדש הי' בהול על מצותו כיון דזמנו בהול עד שתכלה רגל מן השוק ויש חשש בשבת שמא תכבה ויחזור וידליקנה אבל כיון דאפילו למ"ד כבתה זקוק לה אם כבתה קודם שעבר זמנה א"צ לחזור ולהדליק כנ"ל אפילו בחול רק לתקן הדלקה ראשונה ואינו בהול כ"כ ממילא לא חיישי' בשבת שמא תכבה ויחזור וידליקנה זה כונת הטור. וא"כ שפיר שמעי' דה"ט דר"ה בשבת משום דמותר להשתמש לאורה דאפילו כבתה זקוק לה היינו לתקן ולא לחזור ולהדליק וא"כ אין חשש שיחזור וידליקנו וא"ש

ובזה יבא כמין חומר לשון רש"י זקוק לה לתקנה פי' לתקן הדלקה ראשונה ולא להדליק מחדש דאי הי' צריך להדליק מחדש כדינו ודאי לא הי' חשש שיפשע ויבטל מצות נ"ח אבל כיון שא"צ רק לתקן ורואה שלא בטלה מצותו הראשונה יש חשש דילמא פשע ולא מתקן כיון שכבר קיים עיקר מצוה הלכך צריך לכתחילה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה. ואפשר זה כונת רש"י במ"ש כבתה נ"ח שהוא שפת יתר דהא בהכי מיירי אלא דכונת רש"י דלא תימא דאם כבתה בטל ממנו שם נ"ח אלא דאפי' כבתה נמי הוא נ"ח. ולפ"ז מיושב דעת הרי"ף דמהא דמדליקין בחול אינו מוכח דכבתה אינו זקוק דאפשר אדרבה צריך להדליק מחדש וא"כ אין חשש דילמא פשע ולא ידליק ויבטל מצות נ"ח כנ"ל אבל מדמדליקין בהם בחנוכה בשבת מכלל דאי כבי' לא מיזדקיק לה להדליק מחדש דאל"כ ניחוש דילמא כבי' ויחזור וידליקנה כקושי' חת"ס וע"כ אי כבתה זקוק לה היינו רק לתקנה וא"כ איך רשאי להדליק בחול ניחוש דילמא פשע ולא יתקן וא"כ ש"מ מדמדליקין בחול כבתה אין זקוק לה ומיושב קושית הרמב"ן וגם כפל לשון וא"ש. ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדיה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שס"ג

שיל"ת ב' אויפאלו

להרבני המופלג. מלא פלג. מוהרא"פ נ"י

מכתבו קבלתי וכו'. ומ"ש ליישב קושי' קרבן נתנאל על האשר"י בשבת כ"ב שכתב דמהא דפסקי' לעיל דאסור להשתמש לאורה הו"א דוקא תשמיש קבוע דהרואה אומר לשם תשמיש זה הדליקה ולא לשם מצוה אבל תשמיש עראי מותר ואשמעי' ר' אסי דאף תשמיש עראי וכו' אסור והק' ק"נ דלמ"ש מג"א רס"י רס"ד דאם הדליק בשבת בפתילות ושמני' דאסור להדליק דאסור להשתמש לאורו אפילו תשמיש שא"צ עיון שמא יטה א"כ כבר שמעי' מהא דא"ר לעיל פו"ש שא"ח אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת משום דאסור להשתמש לאורה ואי תשמיש עראי מותר בנ"ח איך מותר להדליק בשבת הא בתשמיש עראי נמי שייך שמא יטה. פשוט דלק"מ דמג"א לא כתב דבתשמיש שא"צ עיון נמי שייך שמא יטה בפו"ש פסולי' אלא בהדליק בהם נר שבת דליכא נר אחר בביתו אבל אם יש נר יפה בביתו ויכול להשתמש לאורו תשמיש עראי ודאי לא חיישי' אם דולק עוד נר פסול שמא יטה בשביל תשמיש עראי שהרי אינו משתמש כלל בנר פסול וא"כ הו"א דהאי דרב מיירי באיכא נר כשר של שבת וליכא חשש שיטה נ"ח בשביל תשמיש עראי

ומ"ש לתרץ עפ"י קושי' העולם לדעת הגהת מרדכי פ"ק דשבת סוס"י רנ"ב דאם יש נר א' כשר בבית מותר להשתמש לאור נרות הפסולי' בכל החדרי' אפילו במרתף וכמ"ש רמ"א סי' רס"ד א"כ ר"ה דאמר אין מדליקין בהם בין בחול ובין בשבת ע"כ מיירי שיש לו גם שמן כשר דאל"כ אמאי לא ידליק בחול משום שמא יפשע וכיון דיש לו שמן כשר נהי דאין לו יותר רק לנר א' מ"מ מדליקו לנר שבת דנר שבת קודם לנר חנוכה כמ"ש בסי' תרע"ח וכיון דאיכא כשר אמאי לא ידליק נ"ח בפסול בשבת משום שמא יטה. ותי' דאי אמרינן מותר להשתמש לאורה א"צ נר אחר לשבת אבל אי אסור להשתמש לאורה צריך נר אחר לשבת וא"כ שפיר הו"א דתשמיש עראי מותר ומ"מ אין חשש שמא יטה כיון דיש נר א' כשר. הנה דבריו בטלי' דעל קושי' העולם אינו מתרץ כלום כיון דיש לו שמן יפה לנר א' הרי ידליק זה לנר שבת ויכול להדליק אח"כ נ"ח בפסול ול"ש שמא יטה לריב"ן אפילו מותר להשתמש לאורה תשמיש קבוע. ואם אין לו שמן כשר, לא הועיל