בית שערים אורח חיים שעח

קונה חלקו עכ"פ גופו לפירותיו עד היובל ומהני הקנין שפיר י"ל דמיקרי לך גם לר"א ויוצא בו י"ח סוכה וא"ש. ויען כי עדיין אין סדר למשנתי פה ולא עיינתי רק מעט מזעיר ולכן אקצר ואחתום בברכת גמר חתימה טובה כנפשו ונפש ידידו הנאמן

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שנ"ז

שיל"ת ב' אויפאלו ג' נח תרס"ו לפ"ק

ישאו הרים שלום. לאוצר בלום בני אהובי הרב המאו' הגדול מעוז ומגדל. חריף ובקי. כעמר נקי. איש חמודות במעלות ומדות. כש"ת מו"ה יודא צבי נ"י בלוהם אבדק"ק האנאשאוויטץ

אחרי הודיע משלומינו ושלום בתך נכדתי מרים הינדל תי' ועל כן נקוה גם מכם כל הימים אשיבך בד"ת ומה שעמדת על דברי ש"מ ב"ב קל"ז שכתב והא דמסקי' עלה אנא מיפק כ"ע לא פליגי דנפיק בה מכרה או אוכלה באנו למחלוקת רבי ורשב"ג אע"ג דנפיק בה ראשון דהיינו פירות דיהיב לי' באתרוג זה אפ"ה קסבר רבי שאין כאן קנין הגוף אע"ג דליכא קנין הגוף קרינא בי' לכם כיון שאינו משועבד לשני כמה שהוא ברשות הראשון ולא דמי לאתרוג של שני שותפי' שהם שותפי' בו יחד ולשאול נמי לא דמי שהרי במתנה נתנו לו ולא בשאלה ע"ש והבנת מדבריו דס"ל דאפי' לרבי דס"ל גם באחריך ק"פ לאו כקה"ג דמי מ"מ באתרוג שפיר נפיק אפי' בקנין פירות דק"פ נמי מקרי לכם ולפי"ז הקשית מ"פ בקידושי' ו' ע"ב ועוד הא רבא הוא דאמר מעמ"ל שמה מתנה דאמר רבא הילך אתרוג זה דילמא ס"ל לרבא דמעמ"ל לא הוי רק ק"פ ואפ"ה באתרוג שפיר יצא דקנין פירות מקרי נמי לכם משא"כ בכל הני דקאמר לא קנה ואינה מקודשת ואין בנו פדוי' היינו משום דמעמ"ל לא הוי רק ק"פ וק"פ לאו כקה"ג דמי ורק לענין אתרוג מקרי ק"פ לכם כמו לרבי באחריך כנ"ל

אבל לפענ"ד נראה לפרש דברי ש"מ עפמ"ש תוס' ב"ב דף נ' ע"א ד"ה קסבר שכתבו דהתם סברא הוא שלא יועיל ק"פ להיות כקה"ג אלא לענין שלא יצא בשן ועין לאשה אבל לענין שיצא לאיש לא דלא אלים להפקיע קנין פירותיו את קנין גוף האשה שיצאו לו לחירות מבואר מדבריהם דודאי יש סברא לומר דקנין פירות הוי כקה"ג רק כיון דקנין הגוף הוא של אדם אחר לא אלים קנין פירות להפקיע קנין הגוף ולפ"ז באתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני דפקע קה"ג של הנותן והאי אחריך ג"כ אין לו עדיין קה"ג כל כמה שהוא ברשות הראשון אף שגם הראשון אין לו בו קנין הגוף רק קנין פירות שפיר קרי' בי' לכם והיינו שכתב ול"ד לאתרוג של שני שותפי' שהם שותפי' בו ביחד ויש גם לאחר בו קנין משו"ה לא מקרי לכם ולשאול נמי ל"ד שהרי במתנה נתנו לו ולא בשאלה דבשאלה קנין הגוף למשאיל לכן קנין פירות דשואל לא מקרי לכם אבל כאן במתנה נתנו וליכא קה"ג גבי נותן ולא גבי אחריך ולכן ק"פ דמקבל מתנה ראשון נקרא לכם. ולפ"ז במעמ"ל אי לא הוי רק ק"פ נשאר קה"ג אצל הנותן לא מקרי ק"פ לכם ואיי"ח בו וא"ש

אמנם מעיקרא דדינא פרכא מ"ש משא"כ בכל הני דקאמר ל"ק וא"מ ואין בנו פדוי היינו משום דמעמ"ל לא הוי רק ק"פ וק"פ לאו כקה"ג ואטו אם קונה בשביל פירות או מקדש בשביל פירות או פודה בנו בשביל פירות והפירות שווין ש"פ במכר וקידושי' או שווין ה' סלעים בפה"ב אינו קונה או אינה מקודשת או אין בנו פדוי' הא ודאי מהני מכרו וקידושי' ופדה"ב והרי אף אם מקדשה בהנאת מחילת מלוה היא מקודשת כמ"ש תוס' קידושי' ו' ד"ה דארוח או בע"מ שאדבר עליך לשלטון בקידושי' ס"ג וא"כ מה בכך שאינו רק ק"פ מ"מ יקנה והיא תתקדש והבן יהי' פדוי

ועוד דאפשר ס"ל לש"מ דמתנה עמ"ל צריך המקבל להקנות לנותן כשמחזירו וכמ"ש הרא"ש בסוכה מ"א וא"כ קנה המקבל קנין הגוף ועיי' באבני מילואי' סי' כ"ח אות נ"ג

ומ"ש ליישב קושי' קצו"ח סי' קמ"א על הרא"ש סוכה מ"א הנ"ל שכתב במעמ"ל דאחר שיצא בו צריך לחזור וליתנו לו במתנה בשעת חזרה אבל אם אמר לו יהא במתנה עד שתצא בו ואח"כ יהא שלי כבתחילה לא יצא בו דהוי כמו שאול ע"ש והק' קצו"ח מהא דב"ב קל"ז אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני נטלו ראשון ויצא בו וכו' אלא הכא אי מיפק לא נפיק בה למאי יהבי' ניהלי' אלא מיפק דכ"ע לא פליגי דנפיק בה מכרה או אכלה באנו למחלוקת וכו' ומבואר דגבי אתרוג לרשב"ג ודאי נפיק בי' כיון דס"ל דנתן לראשון הגוף א"כ שלו לגמרי ואע"ג דאמר אחריך לפלוני לא הוי כמו שאול משום דשאול אין בזמן השאלה אלא לפירות אבל אחריך לפלוני הוי הגוף לראשון וא"כ מ"ל אחריך לפלוני או אחריך לעצמי הרי אע"ג שאין לו בו אלא קנין הגוף לשעה מ"מ מקרי קה"ג ויצא בו. וכתבת ליישב דבלא"ה תקשי הא למ"ד ק"פ כקה"ג דמ' וזה הוי רק לשעה אלמא דמהני קה"ג לשעה וצ"ל דלהאי מ"ד מודה הרא"ש דמהני קה"ג לשעה אבל לדידן דקי"ל כמ"ד לאו כקה"ג דמי כתב הרא"ש דלא מהני קנין הגוף לשעה והוא עפמ"ש חי' רמב"ן ב"ב קל"ו אהא דאמרי' אחריך שאני דה"ט דאמרי' קנין פירות לאו כקה"ג משום דלא אלים קנין פירות דהאי להפקיע קה"ג דאידך אבל באחריך שהנותן סילק עצמו מקה"ג ואחריך לא זכה בו עדיין שפיר הוי ק"פ כקה"ג ע"ש וזה ג"כ כונת הרא"ש דקנין הגוף לשעה לא אלים להפקיע קה"ג דאידך וכ"ז למ"ד לאו כקה"ג דמי אבל למ"ד כקה"ג דמי שפיר יכול להפקיע ולפ"ז באחריך דאינו מפקיע קה"ג מאחר כמ"ש רמב"ן שפיר מודה הרא"ש דמהני קנין הגוף לשעה

ואינני יודע למה לך כל האריכות הזה וגם שותא דידך לא ידענא דלמ"ד קנין פירות כקה"ג מהני קה"ג לשעה והרא"ש ס"ל דלא מהני קנין הגוף לשעה וכ"ז אינו אלא דרא"ש ס"ל דקנין לשעה הוי רק קנין פירות ולא קנין הגוף ולר' סגי בק"פ כמו בקנין הגוף ומהני קנין לשעה אף דהוי רק קנין פירות ולר"ל ק"פ לאו כקה"ג ולא סגי בק"פ וקושי' קצו"ח מיושב בדברי רמב"ן בפשיטות דבאחריך כיון דאין לשום אדם בו קה"ג מודה ר"ל דק"פ כקנין הגוף וכ"ז פשוט

ומה שנ"ל ביישוב קושי' קצו"ח דודאי יפה כתב הרא"ש דבאומר יהא במתנה עד שתצא בו ואח"כ יהי' שלי כבתחילה בלי שום קנין חדש אינו יוצא דהא אין הגוף של המקבל דאי נימא שהגוף של המקבל באותו שעה א"כ איך יחזור לנותן אחר שעה זו בלי שום קנין נימא כיון דפסקה פסקה וכמ"ש הר"ן גיטי' פ"ג דמהא שמעי' שהנותן קרקע לחבירו גוף ופירות יום א' שזכה מקבל בקרקע לעולם וכו' ועיי' באבני מילואי' סי' כ"ח סוף אות נ"ג וע"כ לא הקנה לו הגוף אפי' לשעה ולהכי אינו יוצא אבל באחריך לפלוני שפיר י"ל שנתן לראשון גוף ופירות לשעה ושפיר יוצא בו וכ"ת במאי קנה אחריך אח"כ ז"א דהראשון זכה בשבילו על לאחר שיצא בו כמו שיכול לזכות בשבילו על לאחר ל' יום אמנם באחריך לעצמי א"א לומר שהמקבל זוכה בשבילו על לאחר שיצא בו דהא הנותן גופא אינו יכול לזכות בו עכשיו דאין אחד יכול להיות קונה ומקנה ועיי' בחו"מ סי' קפ"ה סעיף ב' ובר"ן פ' אלמנה ניזונת וכיון דאיהו לא מצי עביד שליחו לא מצי עביד וע"כ אינו נותן לו גופו ומשו"ה אינו יוצא וא"ש

ובהכי מיושב נמי מה שהק' מאתרוג של שותפי' דיוצאי' בו משום ברירה אע"ג דלאחר שעה הוא של שותפי' א"כ מוכח דכל שיש לו קנין הגוף לשעה מקרי שלו לענין אתרוג. ולפמ"ש ניחא דודאי קה"ג לשעה מהני אלא דס"ל לרא"ש דכל שהוא לשעה אינו קנין הגוף רק ק"פ דאי גופו קנוי לשעה איך יחזור לראשון נימא כיון דפסקה פסקה כר"ן הנ"ל אבל באתרוג השותפי' דבתחילת הקני' קנה כ"א קנין הגוף על שעה שיתברר שפיר יש לכ"א קה"ג בשעה שמשתמש בו ושפיר יי"ח

אבל מ"ש עפ"י תוס' ב"ב נ' ע"ב דהיכי דהי' שלו ואח"כ מכרו ושייר לעצמו קנין פירות כגון מוכר עבדו ע"מ שישמשנו ל' יום לכ"ע ק"פ כקה"ג ולפ"ז באתרוג השותפי' כיון דיש לו חלק בגוף מהני נמי קנין פירות וכו' לא נ"ל כלל דהא לא הי' שעה שיהי' הגוף שלו לפי הבנתך ואי משום שיש לו חלק המגיע לו בגוף ז"א דהא בעי' שיהי' כל האתרוג שלו כמו"ש תוס' פסחי' ל"ח ד"ה אתי'

ועוד דנ"ל סברת תוס' ב"ב הנ"ל באחד משני פנים האחד לפמ"ש דא"א שיהי' קנין הגוף לשעה דא"כ במה יחזיר אחר הזמן לראשון אבל במוכר עבדו ע"מ שישמשנו ל' יום שפיר י"ל שיש למוכר קה"ג לשעה ומ"מ שפיר קנה השני לאחר ל' יום כמו במוכר על לאחר ל' יום. ושנית לפי דברי רמב"ן ב"ב הנ"ל משום דכאן אכתי לא קנה לוקח קנין הגוף וכיון דקנין פירות דמוכר אינו מפקיע קה"ג דלוקח שפיר הוי קנין פירות כקנין הגוף. ולפי דברי רמב"ן לק"מ קושי' קצו"ח בפשיטות דבאתרוג של שותפי' אינו מפקיע קה"ג של חבירו דהא אין הגוף קנוי לחבירו רק בשעה שמשתמש וא"כ שפיר קנין פירות כקנין הגוף ויוצא בו

ומ"ש על קושי' נתיבות סי' רמ"א שהק' בשור זה נתון לך במתנה עמ"ל הקדישו והחזירו ה"ז קדוש ומוחזר ולרא"ש דצריך להקנות לנותן כשמחזיר איך יכול להקנות דשא"ש וכתבת דמטעם הואיל ואי בעי מיתשיל עלה הוי כשלו והבאת דברי תוס' פסחים מ"ו ד"ה הואיל ותי' ל"ש כאן וגם קושי' יריעות שלמה סי' ס"א. אין פנאי להאריך אבל דבר ברור דמשום הואיל אינו שלו לגמרי אלא שיש בו קצת קנין כמו גזל ולא נתיאשו הבעלי' שיש לנגזל קנין שלו ולגזלן קנין רשות ולהכי לענין חמץ עובר בב"י משום צד קנין שיש לו בו מטעם הואיל אבל להקנות אינו יכול משום שאינו לגמרי שלו ובזה מיושב קושי' יר"ש דבאתרוג איי"ח משום דבעי' שלו כולו וכאן רק מקצת שלו באיכות ואיי"ח משום צד שאינו שלו ועיי' היטב בתשו' בית אפרים או"ח סוסי' ל"ו ותבין היטב ותל"י כיוונתי לדבריו

ולכאורה עלה בדעתי דקדוה"ג שפיר יכול להקנות מטעמא דאמרי' ב"ק ע"ו מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן אלא