בית שערים אורח חיים שנט

דאמרינן בא"ט גבי סימני ביצים סימנים לאו דאו' ע"ש ועיי' תוס' חולין שם ס"ד דוקא סימני ביצים לאו דאו' אבל סימני קרבי דגים דאו' ע"ש וה"נ י"ל דסימני אתרוג שאינו מורכב דאו' דקמו רבנן במילתא דאם יש לו סימן זה ודאי אינו מורכב. ותדע שהרי בתשו' מהר"ם אלשי"ך סי' ק"י ותשו' הב"ח סי' קל"ה פוסלי' המורכבים מה"ת ואפ"ה סומכי' שם על הסימנים ועיי' תשו' מהרמא"י סי' קט"ז

אלא שאני מסתפק אי בעי' דוקא כל הד' סימנים להכשירן או סגי באחד מהן וכדאמרי' חולין ס"ב עוף הבא בסימן אחד טהור ואמנם הא ודאי פשיטא דאם יש לו שני סימנים שבחוץ דכשר משום דאמרי' דודאי יש לו גם סימנים שבפנים דאל"כ הרי אי אפשר למיקם על סימנים שבפנים שאם יפתח אותו אינו כשר לצאת בו ביו"ט ראשון ובשלמא בשאר ימים דחסר כשר אפשר לבדוק גם בפנים אבל ביו"ט ראשון דחסר ונסדק פסול א"א לבדוק בפנים וע"כ דסמכי' על שני סימנים שבחוץ שודאי יש לו גם שני סימנים שבפנים. ויש לדחות דצריך לבדוק תרי ותלת מינייהו מכל תיבה גם בפנים ואם יש בהם גם שני סימנים שבפנים סומכי' על האחרים בשני סימנים שמבחוץ ועיי' בש"ך יו"ד סי' פ"ג סק"ו בשם מהרל"ח לא מצא בהם סימנים שמבפנים גם האחרים פסולים אעפ"י שיש להם שני סימנים שמבחוץ. וכן נראה דבעי' דוקא כל הד' סימנים ואז נ"מ בסימני' שבפנים כנ"ל דאי נימא דסגי בסימן אחד למה הוזכרו סימנים שמבפנים כלל ממנ"פ אי יש לו סימן אחד בחוץ כשר ואי אין לו אפי' סימן אחד בחוץ הא אותו אתרוג שרוצה לצאת בו א"א לבדוק בפנים ואי שבודק איזה אתרוגי' מתיבה זאת ומצא סי' א' בפנים ועי"ז כשרים האחרים שלא נבדקו קשה הדבר לאמרו כיון שיש בהם ריעותא שאין להם אפי' סימן אחד בחוץ. וגם זה יש לדחות דנ"מ בסימנים שבפנים בשאר ימים דחסר ונסדק כשר אם אין לו סימנים שמבחוץ יכול לבדוק בפנים ואם ימצא סימן אחד כשר

אבל מסברא נראה דבעי' דוקא כל הד' סימנים כמו בערבה בסי' תרמ"ז דבעי' דוקא כל שלשה סימנים של ערבה ואם לאו פסול ע"ש הגם שיש לחלק דסימני ערבה נזכרו בגמ' סוכה ל"ד וסימני מורכב אינו אלא המצאת פוסקי' אחרונים

והנה המג"א סי' תרמ"ח סוף ס"ק כ"ג פוסל המורכב משום דלא מיקרי אתרוג כלל וציין לעיי' בתוס' סוכה ריש דף ל"ג ועיי' מחה"ש שם דאף דבקרא לא כתי' אתרוג והדר מ"מ כך הי' הלמ"מ שצריך אתרוג והדר דוקא ע"ש. ולפענ"ד באתרוג א"צ לכל זה רק כמ"ש רמב"ן בחומש פ' אמור דאילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא בלה"ק הדר ופי' אחד להם ועיי' רשב"א סוכה ל"ה והמורכב לא נקרא בלה"ק הדר כמו שלא נקרא בלשון ארמית אתרוג ותימא על המג"א ומחה"ש שלא הביאו דברי רמב"ן ורשב"א אלו

ופר"מ נתקשה מזבחים ע"ז דם שנתערב במים או ביין דכשר לזריקה ולא אמרי' דלא מיקרי דם ומ"ש מאתרוג המורכב. ולק"מ דהרי שם בעי' שיהא בו מראית דם וכתבו תוס' דבעי' מראית דם גמור ולא רק חזותא בעלמא ולא נעשה דיהה אפי' ושפיר הוי דם דהמים בטל בדם ולכן כשר לזריקה אבל כאן המראה וריח והטעם נשתנו מכח עץ המורכב בו כמ"ש הסמ"ע בתשו' ב"ח סי' קל"ה שפיר כתב מג"א דלא מיקרי אתרוג

ועוד לפמ"ש תוס' חגיגה ב' ד"ה הקנתם לחלק דחצי' עבד וחצי' ב"ח אסור בשפחה חצי' שפחה וחצי' ב"ח ופרידה שתבעה אין מרביעין עלי' לא סוס ולא חמור משום דבכלאים אתרי מינים קפיד קרא והאי פרידה מין חדש הוא ומותר עם מינו אבל כאן אתשמיש צד חירות בצד עבדות קפיד רחמנא ולהכי אסור ע"ש מבואר דמורכב נקרא מין חדש ועיי' בעה"מ פסחי' מ"ד דבד' מיני מדינה ל"ש טע"כ משום שנעשה מין חדש משא"כ בטע"כ שנתערב מבשא"מ אין כאן מין חדש רק שני הטעמים נרגשים ע"ש ולפי"ז החילוק מבואר דאתרוג המורכב הו' מין חדש ולא נקרא אתרוג אבל דם שנתערב במים לא הוי מין חדש שפיר נקרא דם ועיי' תשו' תשב"ץ ח"ש סי' ד' חילוק בין חיבור שכוניי וחיבור מזגיי ודברי מג"א נכונים

ובהכי מיושב נמי מה שהקשה ממנחות כ"ג תבלה בקצח ובשומשין כשירה דמצה היא אף שנתערב כשר דשאני התם שלא נעשה מין חדש אבל באתרוג המורכב נשתנה מזגו וטבעו ונעשה מין חדש ולא מיקרי אתרוג פסול

ועוד בלאה"נ לק"מ דשם אוכל כ"כ עד שהוא שיעור כזית ממצה מלבד התבלין וע"ש בתוס' סד"ה אלא אבל כאן כיון שחצי' מין אחר לאו אתרוג מקרי ופסול משום דאתרוג אמר רחמנא ולא חצי אתרוג וכמ"ש הר"ן בסוכה ל"ו ע"ב דאף דאתרוג חסר כשר בשאר הימים מ"מ בעי' נשתייר רובו דשמו עליו דאתרוג אמר רחמנא ולא חצי אתרוג ע"ש וה"נ דכוותי'

ומה שהקשה אם הי' האילן אתרוג והרכיבו בו ייחור של לימונע למה לא יהי' כשר והא בטלה ברובא ועיי' במשנה פ"ט דכלאים גבי צמר שנתערב בצמר גמלים וא"כ איכא ס"ס שמא אינו מורכב ואת"ל מורכב שמא ייחור לימונע באילן אתרוג ובטל ברוב. ולפענ"ד ל"ש כאן ביטול ברוב דלא אמרי' ביטול ברוב אלא דחשבי' המיעוט כאלו אינו אבל כאן אם תחשוב המיעוט כאלו אינו א"כ אין כאן אלא רוב אתרוג ופסול ביו"ט ראשון משום חסר. ועוד דלא אמרי' ביטול ברוב אלא לעשות ישנו אינו ולא לעשות אינו ישנו מה שאינו אתרוג יהי' ע"י ביטול אתרוג ועיי' פמ"ג בפתיחה לתערובות דאין היתר נעשה איסור ע"י ביטול ברוב

ושלישית והוא העיקר לפענ"ד דכיון דאתרוג המורכב חלוק בד' סימנים מן שאינו מורכב א"כ הרי הרכבת הלימונע ניכר בו ובניכר האיסור ל"ש ביטול וכמ"ש רשב"א בחולין צ"ח לענין טע"כ כיון שהטעם נרגש הוי כניכר האי' וכש"כ כאן שהממשות נרגש

ועוד לפמ"ש המרדכי גבי יבמה שרקקה דם דהיכא דגם המבטל עיקר ביאתו לעולם ע"י תערובות ל"ש ביטול וה"נ בפירי האתרוג המבטל עיקר ביאתו לעולם ע"י תערובות ול"ש ביטול ואי שייחור הלימונע יתבטל באילן האתרוג ז"א דשם ייחור הלימונע ניכר ואינו בטל

ושוב הק' אפי' מרכיב ייחור של אתרוג באילן לימונע שכן נראה מלשון שבו"י או"ח סי' ל"ו הו"ל זוז"ג דמותר כמ"ש הר"ן ע"ז מ"ט וגבי זוז"ג אין נ"מ אם גורם הא' הוא הרוב והביא ראי' מולד טריפה דכשר לקרבן משום זוז"ג כמבואר בתמורה ל"א ומשום זוז"ג אף דהאם הוא העיקר דעובר ירך אמו וכל גידולו מן האם ואף דאיכא פלוגתא אי חוששין לזרע האב היינו לענין או"ב וקמיפלגי בקראי כמבואר ר"פ או"ב והא דכלאים אסור לגבוה כדאי' ב"ק ע"ז ולא אמרי' דמותר משום זוז"ג היינו משום דהוי היתר בהיתר והרי אסרי' רחמנא אבל לימונע באתרוג הוי אי' בהיתר שפיר הוי זוז"ג ומותר ועיי' תוס' חולין נ"ח

הנה גוף הסברא דאין חילוק בזוז"ג איזה גורם היא העיקר לא כן מבואר בטו"ז יו"ד סי' קמ"ב סק"ד שכתב דבגינתא דאיזדבל בזבל ע"ז וכן בזריעה שתחת אשירה משו"ה מותר משום דגורם אי' אינו גורם אלא שבח והגורם היתר הוא העיקר ולכן מותר אפי' בע"ז ע"ש וא"כ ה"נ להיפוך אם הגורם איסור הוא הרוב ועיקר אסור אפי' בשאר אי' הגם שיש לחלק דהתם אפשר בלי גורם אי' וכאן א"א בלי גורם היתר ע"ש מ"מ לא מסתבר לחלק ומכ"ש למ"ש הר"ן שם בע"ז דזוז"ג מטעם ביטול אתאי' עלה וודאי אם הגורם אי' הוא הרוב אסור. ומה שהביא ראי' מולד טריפה אינה ראי' לפמ"ש התוס' שם בתמורה ד"ה אבל דאף דר"א ס"ל דזוז"ג אסור היינו דוקא בדבר שאסור גם להדיוט אבל בדבר שאינה אסור רק לגבוה לבד י"ל דס"ל זוז"ג מותר ע"כ וה"נ י"ל סברא זו דאף דבדבר שאינו אסור אלא לגבוה זוז"ג מותר אפי' גורם האי' רוב אבל בדבר שאסור גם להדיוט אם הגורם אי' הוא הרוב אסור גם למ"ד זוז"ג מותר ולומר דפסול למצוה הוי כפסול לגבוה ולא כאסור להדיוט עיי' בשו"ת הנדפסים בסוף ספר נחלת יעקב שהוכיח דלא כן הוא

ואם נאמר דזוז"ג הוא מטעם ביטול כמ"ש הר"ן בע"ז מ"ט בלא"ה יש ליישב בתירוצים שכתבתי לעיל חוץ מן התירוץ שכתבתי לעיל עפי' המרדכי דלפי דבריו בכל זוז"ג ל"ש ביטול וא"כ א"א לומר כדברי הר"ן

ועוד נ"ל דבר חדש דל"ש כאן ביטול ולא זוז"ג דבלבוש רסי' תרמ"ח כתב פרי עץ הדר דחכז"ל מדכתיב פרי עץ הדר ולא כתיב פרי הדר פירושו הדר בעצו היינו שעומד באילן משנה לשנה זה אתרוג ע"ש ולפי"ז אף אנו נאמר מדכתי' עץ הדר דבעי' שיהי' העץ הדר דהיינו אתרוג כמ"ש בפתח דברינו בשם רמב"ן ורשב"א ואם הוא מורכב לא נקרא העץ עץ אתרוג ופסול האתרוג דגדל בו ובעץ ל"ש ביטול שהרי ניכר האיסור וכמש"ל וגם ל"ש זוז"ג דלאו גורם הוא אלא גופו של איסור

ועוד בה שלישית לפמ"ש תוס' בע"ז מ"ח ד"ה ורבנן דהיכא דאין הגורמי' שווין לכ"ע זוז"ג אסור והרי כאן אין הגורמין שווין שייחור האתרוג גורם להיות בו כח האתרוג ואילן לימונע גורם שיהי' בו כח לימונע ואפי' לדעת הרמב"ם פ"ח מע"ז דאפי' אין הגורמים שווין זוז"ג מותר ועיי' אב"מ בתשו' סי' ז' מ"מ כאן שהגורמים פועלים פעולת הפכיות וניכר פעולת גורם האיסור בסימני מורכב המבוארים בטו"ז ומג"א כ"ע מודו דזוז"ג אסור וא"ש

ועפ"ז נראה דאפי' יש בו רק סימן אחד של מורכב פסול דהוי ניכר האיסור ואינו בטל וגם ניכר בו גורם האי' שהוא היפך מפעולת גורם ההיתר ופסול

ובלבוש סי' תרמ"ט פוסל אתרוג המורכב מה"ת משום שנעבדה בו עבירה ההרכבה ואע"פ שהרכיבו גו' האיכא למ"ד בפד"מ דאפי' ב"נ מצווה על הרכבת אילן [ועיי' תשו' ב"א או"ח נ"ו ועיי' ש"ך יו"ד סי' רצ"ז וכ"מ פ"א מכלאים ומל"מ שם ועיי' ברמב"ם פ"י ממלכים ופנ"י בפסק חדש] וכיון דנעבדה בו עבירה אע"ג דמותר באכילה אמאיס לגבוה דומי' דבהמת כלאים דאע"ג שמותר באכילה אסורה לקרבן מטעם דנעבדה בה עבירה אמאיסה לגבוה ה"נ הכא ע"ש. וטו"ז שם סק"ג הק' א"כ מה אהני רבא גבי אוונכרי כ' גזזו עכו"ם הא