בית שערים אורח חיים שנח

כיון שאין פסול זה מזיק בהם. אבל אם הקרקע והדפנות אינם ראוים לשבעה ממילא גם הסכך שהוא סכך לדפנות אלו ג"כ אינה ראוי' לשבעה כמו בעשה סוכה ע"ג בהמה שאסור לכנס בה ביו"ט א"כ גם הסכך אינו ראוי' ליו"ט והוי הסכך סכך שאינה ראוי' לז' ואף שמצד עצמו הוא ראוי' רק ד"א גורם לו שאינו ראוי' דהיינו קרקע ודפנות מ"מ אין הסכך ראוי' לז' ופסול וא"ש

ומה שהפלאת על הדיעות המכשירי' באתרוג שהוא כביצה מצומצם מסוכה ל"ו באתרוג שנימוח וקיימי סמפונא כיון דשליט אוירא בי' סרוחי מסרחא אלמא כיון דסופו לפסול תוך ז' מעתה הוא פסול ולא אמרינן כיון דכל יומא מצוה בפ"ע אינו פסול אלא בשעתו. נ"ל דבר חדש דהתם הלא קלקול סמפונא וחדרי הזרע בא מחמת שהאתרוג נימוח ושליט בי' אוירא וא"כ כבר מעתה התחיל הריעותא של קלקול סמפונא וחשבי' לי' כאלו כבר נתקלקלו ופסול. ואפילו אירע שנימוח ביום ז' של חג דודאי לא יתקלקלו שוב סמפונא בחג והוא ראוי' לז' ימי החג מ"מ פסול כיון שעתיד להתקלקל אפילו אחר החג כמקולקל מעכשיו דמי כיון שמחמת קילקול שיש בו עכשיו יתקלקל יותר וא"כ מה בכך דכל יומא מצוה בפ"ע לא יהי' ימים אחרונים של סוכות אלא כמו אחר החג שאין בו מצוה כלל ג"כ פסול. אבל באתרוג שאין בו רק כביצה מצומצם עדיין אין בו שום ריעותא שמחמתה יתקטן וכל האתרוגים גם הגדולים מתקטנים באיזה ימים וא"כ אין לומר בו דהוי כאלו נתקטן מעכשיו דהרי אין בו שום ריעותא שמחמתה יתקטן ואם הוא כביצה מצומצם ביום ז' של חג ובודאי לא יתקטן עד אחר החג לית דין ולית דיין שהוא כשר ובזה לא נסתפקו מעולם רק אם יתקטן בימים אחרוני' של חג ומשום שאינו ראוי' לז'

סוף דבר דגם באתרוג בעינן שיהי' ראוי' לז'. או מדרבנן דגם בסכך שעתיד להתיבש הוא רק מדרבנן וא"כ שפיר כתבו היש דוחי' שבברכי יוסף הנ"ל באתרוג כיון דמפסקי לילות מימים ול"ה כיומא אריכתא ל"ש בי' דרשא דשבעת ימים דבעי' שיהי' ראוי' לז' וגם ל"ש שיטעה ויצא בו כשיתקטן והכל כמו"ש לעיל

ומה שהערת על דברת פנ"י בסוכה ל"ו דק"ל למה קמדמי אתרוג לטריפות הלא בטריפות בחיותא תלי' מילתא וזה ל"ש באתרוג ותי' דהני סימני טריפות דמייתי גבי אתרוג היינו משום דלענין טריפות הוי כנקוב ופסוק וקרוע וא"כ גבי אתרוג נמי פסול משום דהוי כחסר. ועל זה תמהת דאכתי מה דבעי למימר גב' אתרוג כל העומד לסריח כמוסרח אין זה ענין לטריפות דאמרינן כל העומד לנקוב כנקב משום דהתם תלי' בחיות וכיון דעומד לנקוב אינו חי' ולכן טריפה אבל באתרוג כיון דאכתי אינו מוסרח הוי לקיחה תמה

ולי נראה דהנה אם עומד לנקוב אינו חי' י"ב חודש או למ"ד טריפה חי' עכ"פ מתנונה והולכת כמו"ש תוס' בכמה דוכתי א"כ תקשי למה לי טעמא משום דעומד לנקוב תי"ל משום דבריעותא זו אינו חי' וכל שאין כמוהו חי' טריפה אלא דאדרבה על זה קשי' א"כ יש יותר מי"ח טריפות ולתרץ זה כתבו רש"י בריש פרק א"ט דהני כולהו בכלל נקובי או חסירה פסוקה וקרועה נינהו ואי נימא דכל העומד לנקוב לחסר אינו כנקוב וחסר עכשיו הדר תקשי דהוי יותר מי"ח טריפות וע"כ דהוי כאלו נקוב וחסר עכשיו א"ב ה"ה לענין אתרוג הוי כנקוב וחסר עכשיו ופסול וא"ש. והי' זה שלום וברכה מחותנך המברכך בברכת התורה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שמ"ב עוד להנ"ל

שיל"ת ב' אויפאלו סדר והי' ברכה תרמ"ג לפ"ק

מכתבך שנית קבלתי וכו'. מ"ש על קושי' תוס' סוכה ט' ל"ל קרא דעצי סוכה אסורים כל ז' ת"ל משום אתקצאי למצותו וכתבת דנ"מ לסוכה שאולה דמשום אתקצאי למצותו ליכא דאין אאדשא"ש וצריך קרא לאסור. הנה קושי' מתוס' בדותא היא ולא נמצא שם. ואמנם על התירוץ שתי תשובות בדבר. חדא דבמקום דלא בעי' מחשבה רק מעשה אדם אוסר דשא"ש וכמ"ש תוס' יבמות פ"ג ע"ב וכיון דעצי סוכה נאסרים עד שישב בה וכמו"ש רמ"א באו"ח סי' תרל"ח וא"כ לא מיבעי למ"ד מצות אין צריכות כוונה ואין כאן אלא מעשה שישב בה וודאי יכול לאסור אפילו אינו שלו אלא אפילו למ"ד צריך כוונה ג"כ יכול לאסור דדוקא בשוחט לע"ז וכדומה שהבעלי' מעכבים בכוונתם שאינם רוצים שיהי' לע"ז אינו יכול לאסור אבל כאן וכי הבעלים מעכבים שלא יתכווין לשם מצוה ומה להם ולו כיון שעכ"פ יושב בה ושפיר יכול לאסור

וזאת שנית הלא אמרינן בע"ז נ"ג ע"ב מדפלחו ישראל לעגל גלי דעתי' דניחא להו בע"ז וכ' אתא נכרי שליחותא עבד ויכולין לאסור דבר שאינו שלו. וא"כ לא מיבעי אם השאיל לו לסוכות מצוה ודאי ניחא להו לבעלים ויכול לאסור אלא אפילו השאיל לו סתם לכל צרכו נמי אמרינן ניחא לי' לאינש למעבד מצוה בממונו ושליחותא דבעלים עביד ושפיר יכול לאסור

ומה שכתבת ליישב קושי' תוס' שם ל"ל לך למיעטא גזולה ת"ל משום מהב"ע וכתבת דנ"מ ליפסל ביתר מכדי הכשר דמשום מהב"ע ליכא דאין צריך עבירה למצוה וכמו"ש התוס' ר"פ לולב הגזול ומשום לך איכא וכמו"ש תוס' שם לענין עצי סוכה דצריך קרא לאסור היותר מכדי הכשר סוכה ולענ"ד דוקא שם דלא כתיב דרך ציווי רק חג הסוכות שבעת ימים לד'. שייך לומר דאפי' מה שעושה יותר מכדי הכשר נאסר אבל כאן דכתיב דרך ציווי תעשה לך לא קאי לך רק על מה שמצוה לעשות אבל על מה שאינו מצוה לא קאי לך לפסול גזול

אבל יותר נ"ל אם יתן הגזול שהוא יותר מכדי הכשר סוכה משם בוודאי תהי סוכה כשירה וא"כ בעודו שם אין לפסול דדל הגזול מהכא איכא הכשר סוכה וכדאמרינן בעלמא דל סכך פסול מהכא אכתי צלתה מרובה בכשר עיין מג"א סי' תרכ"ו אבל שם גילתה תורה שכל מה שהוא רוצה להקצות למצוה חל עליו שם שמים ואסור כל שבעה. ולא דמי כי עוכלא לדנא

ומה שתמהת ע"מ שכתב בכרם שלמה ע"ד מג"א סי' שכ"ג סקי"ד דאסור לבטל איסור בשבת וביו"ט דאין לך תיקן גדול מזה וק"ל הא גם בחול אין מבטלין איסור ותי' דקיי"ל ביו"ד סי' קי"א סי"ז דשתי קדירות של אדם א' מצטרפת לבטלה ואיסור כזה מותר לבטל בחול. ובשבת אסור. וכתבת דדבריו אין להם שחר דלכתחלה אסור אפילו בחול וביו"ד לא מיירי אלא בנפל בדיעבד ובכהאי גוונא גם בשבת מותר. לא עיינת ברמ"א שם דאף דשתי קדירות מצטרפת לבטל מ"מ אין לאכלו אלא לאחר שיערבנו יחד דאז כבר נתבטל האיסור וע"ז קאמר דמשום מבטל איסור מותר לערב שתי קדירות יחד כיון שהאיסור כבר נתבטל ע"י צירוף אבל בשבת ויו"ט אסור לערבם יחד כיון דאסור לאכלם קודם העירוב הוי העירוב תיקן

ומ"ש דנ"מ לענין עירוב סכך פסול בסכך כשר דכתב מג"א סי' תרכ"ז בשם הב"ח דמותר לבטל לכתחלה משום דמללה"נ אבל בשבת אסור משום מתקן אינו נכון דבזה בלא"ה אסור אפי' ביו"ט בעלמא שאינו מתקן סוכה משום בונה עיין או"ח סי' שי"ג שי"ד ושט"ו

ולי נראה דנ"מ בדין המבואר בסי' ק"ט ס"ב ביבש ביבש דנתבטל חד בתרי אם רוצה לבשלן יחד ואין בהם ס'. מותר להרבות עליהם עד שיעור ששים ולבשלן ואין בו משום מבטל איסור אבל בשבת ויו"ט אסור משום דהוי מתקן וא"ש. וד' יצליח דרכך כנפשך ונפש חותנך דו"ש באהבה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שמ"ג

שיל"ת ב' אויפאלו מחרת יוה"כ תרנ"ד לפ"ק

שובע שמחות. בחג הסוכות. ורב ברכות והצלחות. מאלוקי המערכות. לכבוד אהובי ידידי הרב המאור הגדול. מעוז ומגדל. בתורה ובמעשים. נבון לחשים. כש"ת מו"ה חיים צבי ווינקלער נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק מארגערעטין ולפנים אבדק"ק ראצפערט

יקרת מכתבו הגיע עדי שלשום והיום חשתי ולא התמהמהתי להשיב אולי יהי' לו לקורת רוח אודות שפתח ג' אתרוגים ומצא שנים שלא הי' להם הסימן שכתב מג"א סי' תרמ"ח ס"ק כ"ג וטו"ז סי' תרמ"ט סוף סק"ג והשלישי הי' לו ג' סימנים דהיינו קליפה עבה והגרעין עומד ובליטות ורצונו לשמוע מה דעתי בזה

תשובה הנה בחת"ס או"ח סי' קפ"ג העלה דאם יש סימן א' שאינו מורכב כגון שיש לו בליטות וסי' א' שהוא מורכב כגון שאינו שקוע אוקי סימן להדי סימן ופסול כמו ב"מ כ"ח סימנים וסימנים יניח ואם יש להם שני סימנים שמבחוץ שוב אין לחוש שמא אין להם סימנים שמבפנים ואפי' יש מבפנים סימן מורכב כשר כיון שיש שני סימנים שהם כשרים ע"ש. ובעיני יפלא הא יש שני סימנים מבפנים קליפה עבה וגרעין עומדי' וא"כ אם הקליפה קצרה וגרעין שוכבי' יש שני סימני מורכב להדי שני סימני שאינו מורכב ואוקי תרי להדי תרי ופסול וגם מ"ש דתרי סימנים עדיף מחד משום דאוקי סימן להדי סימן ונשאר עוד סימן אחד כשר וסומכי' שהוא כשר קשה בעינ' כיון שאינן מורכבי' יש להם כל הד' סימנים וזה הואיל וחסר סימן אחד איתרע לי' וכדאמרי' כתובות ט"ז רוב נשים בתולות ניסת ורוב הניסת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא

אבל לפענ"ד אין לזה ענין כלל להני סימנים דב"מ כ"ח כמ"ש חי' ר"ן חולין ע"ט ד"ה סימנים דאו' דסימני אבידה שאני דיש לחוש דילמא מיחזי חזי אי נמי כסומא בארובה [וי"ל נמי סימן שהוא במקרה דילמא איתרמי סימן כסימן] אבל שם סימני' אלו קאמרינן שהם דאו' ועיקר לסמוך עליהם בענין זה וגמרא גמירי לה דומי' דמאי