בית שערים אורח חיים שנה

העושות דהנאה מחשיב מעשה עיין ב"ק דף ל"ב ותוס' שם ד"ה איהו והתינח בישראל אבל בב"נ דלא גלי קרא אין על האשה שום איסור משום דלא קעבדה מעשה רק עליו והכי דייק לישנא דרמב"ם פ"ט ממלכים עיי"ש

ושלישית נ"ל דבר חדש לפמ"ש הרמב"ם שם ומאימתי תהי' אשת חבירו כגרושה שלנו מש משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה עיי"ש ה"ח ועיין גיטין פ"ט ע"ב א"א שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מקודשת כדר' המנונא וכו' אלמא דבזה שמקבלת קידושין הו' כאמירה שאינה עוד תחת בעלה ולפ"ז אני אומר דאין ב"נ חייב על אשת חבירו אלא אם בועלה באונס והיא רוצית לישאר אצל בעלה וגם בעלה רוצה בה אבל אם מזנית ברצון במה שנבעלת לאחרים הוי כאלו יוצאה מרשותו ופקעה להיות א"א ואין אי' אפי' על הבועל ומכ"ש עלי' וא"כ אם סומית פטורה מכל מצות ישראל מצד מצות ב"נ אין עלי' איסור כיון דלא משכחת האי דינא בב"נ וא"ש

ושוב עלה בדעתי ליישב סתירת תוס' ב"ק עם קידושי' הנ"ל דהנה מצאתי בתה"ד סי' ק"א שהביא טו"ז באו"ח סי' תרע"ז באכסנאי שהוא נשוי ורוצה להדליק בברכה חוץ לביתו דרשאי וכו' וגדול א' חולק דכיון שפטור נקרא הדיוט אם יעשה ותה"ד דחה כיון דמצינו בגמ' מהדרי' ומהדרי' מן המהדרי' אין זה כמוסיף על התלמוד ע"ש ולמדתי ממנו לתרץ קושי' מג"א הנ"ל דבדבר שלא מצינו חומרא בגמ' שהחמירו חכמי' ועשו גדר וסייג לכ"ע אז פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אבל במקום שמצינו שהחמירו חכמים ועשו גדר וסייג לכל העולם כ"א יכול להחמיר על עצמו כפי רצונו ולא מקרא הדיוט. ולפ"ז א"ש דאף דסומא חייב מדרבנן ולא נשים מ"מ כיון שכבר מצינו שחכמים החמירו על מי שאינו חייב במצות מה"ת שיהי' חייב שוב אם הנשים מחמירי' על עצמם לא מיקרי הדיוטות ויכולי' לברך ושפיר הביא תוס' בקידושין ראי' מסומא לנשים וא"ש. וד' יקדשינו במצותיו. ויאיר עינינו במאור תורתו. אורך ימים בימינה. עדי יקומם עדת מי מנה. כנפשו ונפש ידידו החותם בברכה שלימה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ה

שיל"ת ב' אויפאלו

שוכ"ט להמופלג. מלא פלג. השנון. וריח לו כלבנון. כמו"ה שמואל נ"י במ' לאפאש

מכתבו הגיעני בזמן שהייתי מוטרד מאוד ושבוע העברה הייתי בדרך רחוק ובדרך ראיתי דבריו והיום שבתי לביתי והנני להשיבו בקוצר אומר כדי להלהיב לבו לתורה ולתעודה. ע"ד ח"ת ביושב קושי' פנ"י סוכה כ"ז שתמה על הא דאר"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה וכו' הא ט"ו סעודות דלא משכחת ז' ימים בלא שבת ובשבת חייב בג' סעודות וכ' מעלתו דיש לדקדק למה קאמר ר"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה א' ביום וא' בלילה מדוע הקדים א' ביום הא הלילה קודמת וה"ל למימר אחת בלילה בראשונה. א"וו דאינו חשוב לילה הראשונה וקאמר י"ד סעודות חוץ מלילה הראשונה ושפיר הוי י"ד סעודות עם סעודות שבת דחייב בשלש סעודות עכת"ד. ולפענ"ד אי משום דקדוקו הנ"ל לא ארי' דפשוט דלהכי נקט יום תחילה לפמש"כ תוס' שם ד"ה תשבו דבירושלמי יליף בגז"ש נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אוה"מ תשבו יומם ולילה וכו' מה ישיבה שנאמרה להלן עשה בה הלילות כימים אף ישיבה האמורה כאן עשה בה לילות כימים ועיין פנ"י שם דעיקר דרשא הוא מזה ולהכי נקט יום תחילה כלשון הקרא יומם ולילה ועוד דנראה מלשון הירושלמי דל"צ גז"ש רק על הלילות אבל ביום פשוט דצריך לאכול בסוכה כדכתי' בסוכות תשבו שבעת ימים וא"כ נקט הפשוט קודם כמו"ש תוס' ריש פ' במה מדליקין ע"ש

ועיקר קושי' פנ"י הנ"ל הא ט"ו בהדי סעודות שלישית דשבת נ"ל דלק"מ דהרי לר"א אם לא אכל סעודה אחת מהני י"ד צריך להשלים אבל סעודה שלישית שאינו מחויב בה מצד תשבו כעין תדורו או מצד גז"ש דירושלמי הנ"ל רק מצד חיוב סעודות שבת נהי שאינו רשאי לאכול חוץ לסוכה אבל אם לא אכל סעודה שלישית כלל או אוכל חוץ לסוכה א"צ להשלים וגם אין לה תשלומין כלל

ועוד נפ"מ כמו"ש הר"ן שם על קושי' ל"ל גז"ש ט"ו ט"ו מחג המצות ת"ל דמחיוב לאכול פת ביו"ט ומחיוב לאכול בסוכה ותי' דאלו מדין יו"ט יכול לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה אבל מגז"ש חייב לאכול שיעור המחיוב לאכול בסוכה א"נ בשאר יומי אם ירדו גשמים אינו מחיוב לאכול בסוכה אבל בלילה ראשונה אפי' ירדו גשמים מחיוב לאכול בסוכה ע"ש והיינו לרבנן והני נ"מ הוא ג"כ לר"א דאי משום סעודה שלישית יכול לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה ואלו הני י"ד סעודות צריך לאכול דוקא שיעור המחיוב בסוכה ואפילו להחולקים שם בר"ן דגם משום חיוב סוכה סגי בכזית היינו משום דגמרי' לי' חיוב לילה הראשונה מחג המצות מה התם סגי בכזית אף הכא נמי סגי בכזית אבל י"ד סעודות לר"א דלאו מחג המצות גמרי' שפיר בעי גם לדידהו שיעור המחויב בסוכה. וגם אם ירדו גשמים פטור לאכול סעודה שלישית בסוכה משא"כ הני י"ד סעודות לר"א אפי' ירדו גשמים חיוב לאכול בסוכה כמו במילואי' יומם ולילה וזה פשוט

וגם לפמ"ש במק"א ליישב קושי' ר"ן הנ"ל דאי משום דין יו"ט שאסור לאכול פת חוץ לסוכה אם אכל בסוכה אפילו בלי כונה למצות סוכה או אפי' בהיפוך כונה מ"מ יצא ידי סעודות י"ט ולא עבר על מצות סוכה כיון שלא אכל חוץ לסוכה אבל משום מצות סוכה אם אכל בסוכה בלא כונה אינו יי"ח למ"ד מצות צריכות כונה ואפילו למ"ד מצות אי"צ כונה מ"מ אינו יי"ח בהיפך כונה והאי נפ"מ הוא ג"כ כאן דמשום סעודה שלישית יוצא אפילו בלי כונה למצות סוכה ואפי' בהיפוך כונה אבל הני י"ד סעודות צריך כונה דוקא ועכ"פ אינו יוצא בהיפוך כונה. ושוכן מעונה. יתן לנו אבר כיונה. ויחנינו דעה ובינה. מפיו דעת ותבונה. כנפש החותם בברכת התורה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ו

שיל"ת מחרת יוה"כ תרנ"ה לפ"ק

ברכת החג לתלמידי אהובי הרבני המופלג בתורה חו"ש מו"ה מענדל קאהן נ"י

היום קבלתי מכתבך והנני עט ממהר להשיב בקצרה בנידון סוכתך דע כי לפענ"ד דוקא אם אין הסוכה ראוי לשום אדם לישן שם אז הסוכה פסולה ואיי"ח גם באכילה אבל אם הוא ראוי' לכל אדם רק לאחד אינו ראוי לישן שם גם זה יי"ח אכילה. ובזה מיושב הרמ"א בסי' תרט"ל ס"ב שכתב ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יכול לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור והק' טו"ז ומג"א מסי' תר"מ ס"ד בהג"ה דאם עשה סוכה במקום שא"י לישן שם אף ידי אכילה לא יצא וא"כ אם אין לו סוכה מיוחדת לא יצא כלל. ועוד הק' מג"א דבסוכה כ"ז ע"ב אמרי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה א' ע"ש ולפענ"ד נראה לחלק כמו"ש דשם בסי' תר"מ אין הסוכה ראוי לשום אדם לישן שם לכן הסוכה פסולה ואיי"ח גם באכילה אבל כאן הסוכה כשירה לפנוי שאין לו אשה שיוכל לישן שם וא"כ כשירה לכל אדם אפי' מי שיש לו אשה לצאת בה באכילה

וראי' לזה מהא דאמר רבה בריש סוכה דסוכה גבוה למעלה מכ' פסולה מדכתי' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וכו' עד כ' אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מכ' אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא ופירש"י שאינו רואה את הסכך וכו' וקשי' אדם גדול כענקים ליתכשר גם גבוה מכ' ואדם ננס ליפסל גם למטה מכ'. ונראה שבחי' ריטב"א שם הרגיש בזה ולכן כתב משום דלא שלטה בה עינא פי' דלא מעייני אינשי למעלה מכ' הכונה דלא מעייני במה שהוא למעלה מכ' לקרקע אבל לפירש"י קשה כנ"ל אע"כ דמה שהוא סוכה כשירה לשאר בנ"א כשר גם לננס ופסולה לענק כיון שפסולה לרוב בנ"א

ובזה מקרא אני דורש בסוכות תשבו שבעת ימים ומזה אמרי' בסוכה כ"ח תשבו כעין תדורו ומ"מ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה אחת וק' הא לא הוי תשבו כעין תדורו שא"י לישן שם ואף ידי אכילה איי"ח ועכ"ח כחילוק הנ"ל שראוי לפנוי לישן שם וא"כ סוכה גבוה מכ' פסולה אפי' לענק וזה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וכנ"ל וא"ש ומחמת טירדת החג אקצר והנני חותם בברכה שלימה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ז

ב"ה ב' אויפאלו יום ד' לס' וישלח תרח"ם לפ"ק

אלף שלומים. מגבהי מרומים. לבני אהובי הרב המאוה"ג חו"ב כמו"ה יצחק יעקב נ"י בלוהם רב דקה"י בנס"מ וכאל"ש

כתבך לנכון הגיעני ולא הרשני עתי ועטי להשיב לך עד היום על דבר מה שעמדת על שיטת רבינו פרץ שהביא ב"י באו"ח סי' תר"מ דהא דמצטער פטור מן הסוכה דוקא מלישן אבל לאכול לא מדאמרינן סוכה כ"ו רבא שרא לר' אחא למגני חוץ לסוכה משום בקי ולא קאמר למיכל ע"ש. א"כ מה פריך בע"ז ג' והא אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה דילמא הם היו מבעטי' בסוכתם ויוצאי' גם באכילה ודוחק לחלק בין צער גדול לצער קטן. הנה גוף הקושי' אינו נ"ל דלא