בית שערים אורח חיים שנא

להיפוך דבמעמ"ל פטור מאונסי' מצד קנינו שהוא שלו אלא דאם איתא בעיני' התנה שצריך להחזיר לו אבל אם נאנס פטור דשל המקבל נאנס שפיר מקרי לכם אבל שאול הא דפטור מאונס אינו מצד קנינו דנימא שלו נאנס אלא משום דאין כל הנאה שלו דמללה"נ אינו מקבל עליו שמירת אונסי' ועיי' תוס' כתובות נ"ו סד"ה ה"ז שפיר לא מקרי לכם משום פטור אונסין דהא הפטור אונסין הוא חסרון קנין שאין לו בה הנאה הפוך בה והפוך בה ותראה שכן הוא ויש לי בזה אריכות דברים ואכ"מ. וה' יפרוס עלינו את סוכת שלומו כנפשך ונפש חמיך הדוש"ת

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ב

שיל"ת ב' אויפאלא עש"ק נח ששון לפ"ק

ישגה כארז בלבנון. ואחריתו יהי' מנון. כבוד מחותני אהובי הרב הגאון המפואר ענף עץ אבות כש"ת מו"ה ישעי' ני' עהרענפעלד אבדק"ק ש פאטיק יע"א

על דבר אשר שאל במי שעשה סוכתו קצת תחת הגג שבולט חוץ לחומת ביתו והסכך כשר לא הי' רחב ז"ט אך ארכו הי' יותר מז"ט ודעתו להכשירה כדעת הב"ח סי' תרל"ד. הנה הטו"ז ומג"א שם חולקי' עליו ופוסלי' אם אין ברחבה ז"ט אפי' ארוכה הרבה וכן הסכים א"ר ופמ"ג שם וכן הוא בתשו' חכ"ץ סי' קמ"ב ואף הב"ח שמכשיר לא אמרה למעשה רק להלכה אבל כתב שלמעשה יש להחמיר ועיי' ברכי יוסף שם

ויש להביא ראי' לזה שהרי לרבי דבעי שיעור סוכה ד"א על ד"א בעי' דוקא ד"א בריבוע ולא סגי ברחבה ב"א אפי' ארוכה הרבה כדמוכח בסוכה ח' דמשו"ה בעי' בסוכה העשוי' ככבשן שיהי' בהקיפה כדי לישב בה כ"ד בנ"א כדי שיוכל לרבע בה ד"א על ד"א ע"ש ולא סגי שיהי' בעיגול כ"כ רצועות כמו שיש בד"א על ד"א וה"נ לדידן דבעי' ז"ט על ז"ט נמי בעי' במרובע דוקא שיהי' רחבה ז"ט דוקא אבל אם אינה רחבה כ"כ אפי' ארוכה הרבה פסולה. ויש לחלק דוקא אם השיעור ד"א שהוא שיעורי' הל"מ בלי טעם אז בעי' דוקא ד"א על ד"א אבל אם השיעור ז"ט על ז"ט שהוא כדי שיחזיק ראשו ורובו ושולחנו אז אפי' אינו רחב כ"כ רק שמחזיק ראשו ורובו ושולחנו באורך נמי כשר ועיי' כעין סברא זו ברשב"א שבת צ"א ד"ה בהא לחלק בין שיעורי שבת לשיעורי שאר אי' והרי בגמ' לא הוזכר כלל ז"ט על ז"ט רק מחזקת ראשו ורובו ושולחנו שוב ראיתי שהטו"ז עצמו כתב ראי' זו ומ"מ יש לחלק כנ"ל

אמנם דעת פנ"י בסוכה ג' נוטה לדעת הב"ח שמכשיר אלא שאינני מבין מ"ש בתוך דבריו דמדר"ה א"ר נשמע לר"ח א"כ כמו"ש הטו"ז בעצמו והדבר ברור דלר"ה דביותר מד"א כשירה ע"כ כל היכא שהוא יותר באורך או ברוחב ד"ה כשירה דהא תלי' טעמא בצל סוכה וא"כ כיון שהוא ארוכה טובא ואין רחבה אלא ד"א או אפכא תו לא סגי לי' בצל דפנות וצריך לצל סוכה וכו' וא"כ לר' חנין נמי וכו' והוא תמוה בעיני דהרי רש"י פי' לעיל למעלה מכ' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות שהצללי' מגיעי' זה לזה מתוך גובהן של דפנות וא"צ סכך והיינו בשני דפנות שהם זו כנגד זו וכן משמע ברשב"א שם וא"כ אפי' ארוכה טובא ואין רחבה אלא ד"א שפיר איכא בכל האורך צל דפנות. וכ"ש למאי דמסקי' הכא דל דפנות ליכא צל סוכה דהפסול הוא משום דאם הסכך גבוה מכ' ליכא צל סכך וע"ז אר"ה דאם הסכך רחב מד"א אפי' למעלה מכ' איכא צל סכך ואפי' ארוכה מאה אמה הלא בכל שיעור אורך הסכך רחב ד"א אבל אם אינו רחב מד"א אפי' ארוך הרבה דל דפנות ליכא צל סכך והיינו אם נוטל כל הדפנות וצריך דוקא ארוך ורחב מד"א ואז איכא צל סכך וצ"ע

ומ"מ לדינא מי יקל ראש נגד טו"ז ומג"א וא"ר ופמ"ג וחכ"ץ אלא דיש לי לדון בנ"ד לפמ"ש מג"א שם דלדידן שאנו יושבי' זקופי' הוי סגי בוי"ו על ז' אלא דמ"מ בעי' ז' על ז' דבבציר מזה לאו דירה הוא כלל כמ"ש הר"ן ולפ"ז י"ל דבנ"ד דעם מה שתחת הגג הוי יותר מז"ט שפיר דירה הוא ולכן אם יש במה שמסוכך בסכך כשר רחב וי"ו על ז' אורך יצא ידי חובתו

אלא דבאמת זה אינו כיון דפחות מז' על ז' לאו דירה הוא והתורה אמרה תשבו כעין תדורו א"כ נתנה תורה שיעור סיכה שתהא גדולה כ"כ שתהא ראוי' לדירה וא"כ אפי' ראוי' לדירה בצירוף מה שאינה כשר לסוכה נמי פסולה כיון שאין בסוכה שיעור הראוי' לדירה ועיי' תוס' סוכה ב' ד"ה כי ע"ש ומצינו סברות כזה בכמה דוכתי. אלא שמג"א שם הוסיף דאפי' בסוכה גדולה שיש קרן א' משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אע"פ שמצד הכשר סוכה הי' כשר כמו פסל היוצא מן הסוכה בסי' תרל"א ס"ז מ"מ כיון שהמקום צר לו לשבת שם אסור לישב שם כיון שאינו ראוי לדירה אבל אפי' ראוי' לדירה אם אין בסוכה הכשירה שיעור שראוי לדירה ודאי פסולה. וד' הטוב בעיניו יעשה להרים קרנינו באמת ובתמים. בטוב ובנעימים כנפשו היפה ונפש מחותנו דוש"ת באהבה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ג

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק ויצא תרמ"ג לפ"ק

שוכ"ט לאהובי תלמידי החרוץ ושנון. שמו ינון כש"ת מו"ה אברהם סג"ל לאווי חתן הגאב"ד דק"ק ליסקא

מכתבך בד"ת קבלתי בזמנו וכו' מה דקשי' לך בסוכה ה' ועירובין ד' דפריך שיעורי' דאורייתא נינהו וכו' מדר' חנין והאיכא נמי שיעורי' שאינם נרמזין במקרא זה ודילמא הלמ"ס הי' על אלו השיעורי' כבר עמד בזה הגהת מהרצ"ח בסוכה הנ"ל והנ"ל ליישב קצת עפמ"ש הנ"ל בהגהות יומא פ' אהא דקאמר התם ששינה הכתוב במשמעו ושינו חכמים בשיעורי' הלא שיעורי' הלמ"ס ותי' דהלכה לא הי' רק שיש שיעורי' בכותבות ובכזית ובכעדשה ובכביצה ונמסר לחכמים להוציא מדעתם וסברתם מה משערי' בכזית ומה בכותבות וכדומה עי"ש וכיון שכן הלא אפשר שלא נאמרו שיעורי' כלל הלמ"ס רק חכמים הוציאו הכל מסברתם והארכתי בזה במק"א [ע"ל סי' ע"ח וסי' קס"ה] ולפ"ז דאורייתא הוא כדאמרינן בעלמא הא ל"ל קרא סברא הוא. ולפ"ז י"ל דה"פ בגמ' שיעורי' דאורייתא נינהו דאר"ח כל המקרא הזה לשיעירי' נאמר וק' הא לא נאמר איזהו הוא שיעור ליו"כ ואיזהו לאכילת איסור ואיזהו לבית המנוגע וע"כ שחכמים הוציאו זאת מסברתם והכתוב אינו מדבר רק משבחה של א"י שאפי' בד"ת צריך לשער בפירותי' וכפירש"י שם וא"כ מנ"ל דשיעורי' הלמ"ס גם מה שאינו נרמז במקרא זה דילמא חכמים הוציאו הכל מסברתם ובקיאותם בחכמות ובטבעיות והכל דאורייתא כיון דסברא הוא וע"ז משני ותסברא שיעורי' מי כתיבי עיין רש"י שם אלא שאתה אומר שחכמי' הוציאו מסברא ונרמז בקרא וא"כ אני אומר דאינו סברא כלל אלא הלכתא נינהו שיעורי' דכל חד בהדי' ודלא כמהרצ"ח הנ"ל וקרא אסמכתא בעלמא וא"ש

ואשר דקדקת בדברי רש"י שרוב שיעורי' בכזיתים פי' לענין איסור נבלה ודם וחלב וכו' ולא פי' גם שיעורי' דמצוה לענין מצה ומרור וכדומה הנה כזה יש לדקדק גם ברש"י סוכה ועירובין שם אהא דשיעורי' הלמ"ס ע"ש. אבל לפענ"ד דס"ל לרש"י דסתם אכילה בכזית ודלא כדעת הרא"ם שהביא מ"ל פ"א מחמץ ה"ד רק כשיטת מ"ל שם ולפ"ז א"צ לא הלמ"ס ולא קרא דר' חנין דהשיעור בכזית הן באכילת איסור והן באכילת מצוה דאכילה כתיב בהו ואכילה הוא בכזית רק דצריך הלכתא או קרא דר"ח לאפוקי מדר"ש דס"ל כ"ש למכות וטעמי' דר"ש כתב הריטב"א במכות משום דאחשבי' ואחשבי' ל"ש רק באיסורי' להחמיר על עצמו אבל לא במ"ע להקל על עצמו וכמו"ש תוס' שבת דע"ו ע"ב ד"ה המוליא כעין סברא זו ולהכי נקט רש"י שיעורי' הלמ"ס וקרא דר"ח רק לענין שיעורי איסור אבל לענין מ"ע א"צ לא קרא ולא הלכתא דהוא בכזית דשפיר ידעי' מלשון אכילה וא"ש. ובזה יבא שלום יניח על ראשך כנפשך ונפש רבך דו"ש ושלו' חותנך ידידי הגנ"י

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה של"ד

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק וישלח תמה"ר ישועה לפ"ק

שלומים מרובים. כטל וכרביבים. לידידי הרבני המופלג חרוץ ושנון. וריח לו כלבנון. הערני העצני כמו"ה משה שמואל שטערן נ"י בק"ק סערענטש יע"א

יקרת מכתבו עם מכתב תעודה אשר הי' לוטה בו הגיע אלי וכו' ועתה באתי על דברת מעלתו ביישוב סתירת תוס' אשר עמד השואל ושאל בנוב"י תנינא או"ח קי"ב עמ"ש תוס' קידושין ל"א ע"א ד"ה דלא מפקידנא להוכיח וינשי' מברכות אם עושין מעשהז"ג מסומא דמברך אפי' לר"י דפטור מכל המצות וע"כ דס"ל דסומא אפילו מדרבנן פטור דאל"כ אין ראי' מסומא לנשים לבב"ק פ"ז ד"ה וכן כתבו דסומא חייב במצות מדרבנן אפילו לר"י דאי פטרת לי' מכל המצות אפילו מדרבנן א"כ הו"ל כמו נכרי שאינו נוהג בתורת ישראל כלל ע"ש ותי' מעלתו עפי"מ דקשי' לי' דילמא סומא פטור אפי' מדרבנן ואפ"ה אינו כנכרי דיכול לקיים כל המצות כמו נשים דקיי"ל נשים סומכות רשות וניחא לי' דתוס' קאי לר"י דס"ל בעירובין צ"ו דאין בנות ישראל סומכות ולפ"ז לדידן דקיי"ל בהא כר' יוסי דנשים סומכות רשות ומעתה אי הלכה כר"י דסומא פטור ממצות אפי' מדרבנן פטור ושפיר הביאו תוס' בקידושין ראי' מסומא לנשים והאריך קצת בזה

ואני אומר אם קושיתו על תוס' ב"ק הנ"ל לא הועיל כלום בתירוצו דאפי' לר"י דנשים אין רשאי' לסמוך מ"מ יכול סומא לנהוג