בית שערים אורח חיים שכא

באשכנז המה קרעו בקרע שאינו מתאחה ח"ו. ויריבו רועים בשושנים עם רועה יצחק. אלו אומרי' קידו"ש נ"ר הבדל"ה תחת אשר קנ"ה לאלקיו וסדר הבדלות מונים. ואלו מאריכים באחד לאמור התאחדו ולא יתפרדו כל פועלי און. ואלה עניי הצאן נבוכים. לדעת מה יעשו ישראל איזה דרך ישכון אור. ואיזה אבן יהי' לראש פנה

לכן אשא אל שמים ידי ונשא לבבינו אל כפים ואליו אשים דברתי ויהיו ידיי אמונה. למען תורה הקדושה ממדבר מתנה. מול הד"ג ני' להשיב חרב המחלוקת אל נדנה ויחזור ויודה לדברות הראשונות ומזקנים יתבונן כבר נמנו וגמרו חכמי ישראל גדולי חקרי לב האמתיים וגם כבוד מעלתו ני' הי' אחד מן המנויים ופסקו לאיסור שהדבקים בד' אלוקים אמת יתאחדו עם כופרים ומינים אשר אינם מודים ביסודי התורה וקבלת חכז"ל כי הבאים עמם בברית חותמת ירעו וישחיתו בהר הקודש וימירו את כבודם בלא יועיל גאראנטיען וערבות כי לא קבלו ישראל ערבות על הנסתרות וערב"ך ערב"א צריך והאי ערב"א מביא נורא לקוני' ואש הוא עד אבדון תאכל

והגם כי נעלם מאתנו והוא תמה אשר יצא לדון בדבר חדש לומר כזה רע"ה וקדש נגד מדב"ר קדימו"ת שהיו מדברותיו נאוה קודש. אולי הוא הוראת שעה ואין בפרט מה שבכלל אבל החכם עיניו בראשו כי ללמד על הכלל כולו יצא כי יבואו אנשים בני בל"י עו"ל תורה ויערכו משפטים אתנו לפני שופטי ארץ ושרי מדינה לאמור אחות לנו בבית המלך מלכי רבנן ומלכא כ"י שר"י מה דאסר יאמרו אסר לן בני יונה ושרי לן ערב"א להתאחד ע"י גאראנטיעץ והוא באחד ומה ישיבנו

לכן בכל לב ובכל נפש נחלה פניו ישא ידיו קודש ויקדש שם שמים ברבים ומודעה יהי' דבריו כ' אחרי אשר אהבת השלום הטהו כמו רגע מן האמת ומהלכות פסוקות מגדולי ישראל אשר גם פר"מ בתוכם שלא לתת יד להתאחד עם המינים אמת מארץ תצמח ויתקן בריח"ת המינים כאשר יברח איש מפני הארי וקהל"ם כבוג"ד יפל"ו וכתורה יעשה אחרי רבים להטות כמו"ש הרמב"ם פ"ח מסנהדרי' ה"א בי"ד שנחלקו מקצתם אומרי' זכאי ומקצתם אומרי' חייב הולכין אחר הרוב וזו מצות עשה של תורה שנאמר אחרי רבים להטות ע"ש מבואר שהוא מ"ע ועיי' ס' דברי ריבות [שהביא ש"ך חו"מ כמה פעמים] שמתירי' נדר שהוא עד"ר כדי לילך אחר הרוב שמצוה לילך אחר הרוב. ותורה דכתיב בה אמת. וחותמו של הקב"ה אמת, יעמוד לו לראות באור האמת. ובבנין ירושלים עיר האמת ועליו ועל כל ישראל המחזיקים בתורת ה' שלום

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שי"ד

שיל"ת חוסט יום ג' מקץ תרמ"ב לפ"ק

ביומי חנוכה. שלום וברכה. למטיבי לכת. כאלה וכאלון אשר בשלכת. עומדים על משמרת דרך עץ החיים. מן הרמתים ומלמדי' ידם לקרב קרבת אלוקים. המה ראשי ומנהלי חיק לישראל מחזיקי הדת בעיר לבוב יע"א יהי נועם ד' עליהם ויברך חילם ופועל ידם תרצה עדי עד. ואשורם לא ימעד

את קולם שמעתי מתהלך בקן קולמוסם קול שועת בת עמי מארץ מרחקים בקול אומר קרא קראו בחזקה כי קמו זדים וידם פרשו צרים על כל מחמדינו וחפצים לעשות סעמינאר. כבר נזרקה מפי חבורה קדושה בהתאסף ראשי עם ד' גאוני וגדולי ישראל קרוב למאתים הנוטרים את פרי עץ החיים תוה"ק ורבים הם מקדושים אשר בארץ החיים המה בעיר אפען בשנת תרכ"ט ועלה בהסכמה כי הסעמינאר הוא בנין נערים המנוערים מן המצות סתירת חומת אש דת והירוס מבצרי בת יהודים והוא אבן נגף וצור מכשול לתורה ויראה וסומא נער כשמו כל ההולכי' בו בחושך ידמו וכעורים ימששו באפלה ועד נצח לא יראו אור תורה וניעור וריק אין בהם מי יראה רק מים הזידונים ממינות ואפיקורסת כאשר נראה לעינים במדילתינו ובשאר מדינות מה עשו גידולי הסעמינאר אין בהם ריח תורה ואבדה האמונה. מיפה כלבנה

וגם אומרי' לע"ה אבי אתה ולעו"ן אתה ילדתנו וקולם מתהלך במחנה העברים לרוח היום כי מותר לשנות קצת מדברי השו"ע לפי רוח העת והזמן על זה ידוו כל הדווים וכל השומע תצלנה שתי אזניו דמוע תדמע עין הרואה מכתבי עמל כאלה ועפעפינו יזלו מים דבר שאבותינו ואבות אבותינו קימו וקבלו באהבה ובמורא להלכה ולמעשה דברי השולחן ערוך. אשר מקורו ברוך. מגמרא וראשונים אשר היו לנו לעינים וקבל את תורה שבע"פ איש מפי איש עד מרע"ה וזה כמה מאות שנים אשר נוהג כצאן יוסף הוא רבינו בית יוסף זי"ע ועכ"י ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א זי"ע ועכ"י באין פוצה פה ומצפצף כל בית ישראל נשען עליהם יבואו פריצים ויחללהו ושועלים קטנים יחבלו כרם ד' צבאות שומו שמים על זאת אוי לאזנים שכך שומעות אוי לעינים שכך רואות

והב"י ביו"ד סוסי' רי"ד הביא בשם הריב"ש שכתב בשם הרמב"ן במשפט החרם שכל קבלת הרבים עולה עליהם ועל זרעם וקבלת האבות מחויבים הבנים לשמור והביא ראי' מעובדא דבני ביישן עיי"ש. ופמג"ד בפתיחה לאו"ח בסדר הנהגות שואל עם נשאל אות וי"ו כתב דספק שמא אין הלכה כרמ"א רק כמחבר אין מצרף אפי' לס"ס כיון שכבר קבלנו עלינו לפסוק כרמ"א

ועיי' רמב"ן בחומש פ' שלח בפסוק וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות ודחכז"ל על שגגת ע"ז שהוא שקולה ככל המצות וכתב רמב"ן וכפי משמעו הוא קרבן משומד לכל התורה בשוגג כגון שהולך ונדבק וכו' ויהי' כל זה בשוגג כגון שיהי' ביחיד בתינוק שנשבה לבין הגוים ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם וכו' הנה מבואר כי האומרי' שמותר לשנות התורה לפי העת נקראים משומדים לכהת"כ והמה כעע"ז ומעתה אלו השונים באיולתם ומשנים ושונים הלכות בכל יום לפי רוח הזמן מובטח להם שאינם בני עוה"ב

אבל כבר נתקיים מאמר חכז"ל סוף סוטה בעיקבא דמשיחא חוצפא יסגי וכו' נערים פני זקנים ילבינו וצעירים ירקדו להסיג גבול אשר גבלו רבותינו גאוני ארץ אדירי התורה וארזי לבנון קדושי עליון וזקני ת"ח לאלפים ורבבות מעת אשר האיר המזרח מהשולחן הטהור אשר לפני ד' הוא השו"ע וקבלו אותו עליהם כיתד שלא תמוט וכל הנוטה מדבריהם כחוט השערה נופל ברשת עבריין ואותן קלי דעת ריקים ופוחזים רוצים לשלוח יד במשיח ד' לשנות את תומו חו"ש לא יעשה כן בישראל

ויש להמליץ עליהם הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום היינו שקטני ארץ וצעירי תורה ירהבו נגד אלפים ת"ח וגוי עצום ויאמרו אני ד' בעתה שהתורה אפשר לשנות לפי העת אז אחישנה בודאי קרוב יום אידם ושנת גאולי באה כי עת חפץ תחת השמים ולא מעל השמים התורה הקדושה שהוא מעל השמים אינה תחת העת

וענפיהם ענפי ראש ולענה למנות ראשי חדשים המתחדשים והמטהרים אל הגנות לגנות ולבזות עטרת תפארת השו"ע לנתוש ולנתוץ ויאבלו חיל וחומת הדת ערי ערו עד היסוד בה אנשים אשר מחללי' שבתות ומינים ואפיקורסים ממנים לראשי ומנהיגי קהלה קדושה

הלא כה דבר ד' ביד עבדו משה הוא הרמב"ם בפ"א מה' מלכים ה"ז וכל מי שאין בו יראת שמים אעפ"י שחכמתו מרובה אין ממני' אותו למינוי ממינוי' שבישראל. ועיין בשו"ע יו"ד סי' רמ"ג ס"ג ותלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור ע"ש ומכש"כ אותן רשעי ארץ אשר מצח איש שונ"ה הי' לו ויש לדאוג כי הערים יהרוסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו אבן נגף ומלאוה דרדרי' וקוצים כל הבוחר בהם ובמשנית"ם הרי הוא כנוטע אשרה ומעמיד מצבה כמאמר חכז"ל סנהדרין ז' ע"ב כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה בישראל וכו' והובא להלכה בחו"מ סי' ח' וחו"ש יפלו על ידם במהמורות בל יקימו וגורם תקלה לו ולזרעו אחריו ואחכז"ל סנהדרין נ"ה ומה אילנות שאין אוכלי' וכו' אמרה תורה השחת שרוף וכלה הואיל ובא לאדם תקלה ע"י המתעה את חברו מדרכי חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה

וגם אותן אשר ישכנו לבטח בביתם ואומרי' שלום יהי' לנו ומה לי בעניני קהלה לא טוב עושי' בעמם הלא כה אמרו חכז"ל שבת נ"ד כל מי שיכול למחות באנשי ביתו ולא מוחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו ורמב"ן פ' כי תבא הביא ירושלמי ארור אשר לא יקום זה ב"ד של מטה והאריך שם וכל מי שיש בידו להקים ואינו מקים הוא בכלל זה ח"ו

לכן עם ד' חזקו והתחזקו בעד עמינו ובעד תורתינו הקדושה ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק לנער הרשעים מן הארץ ותגביהו למעלה ראש קרן הצדיקים ויש להמליץ היו צרי' לראש יען אויבי' שלו שאויבי ד' ורשעי ארץ עושי' שלום כדי להפיק זממם והיו לאחדים אך אם גם המחזיקים בתוה"ק שבכתב ובע"פ יתאחדו ולא יתפרדו ושמו להם ראש אחד אשר ישמור משמרת הקודש להעמיד הדת על תלה יהי' ד' עמהם. ועוז לעמו יתן. ויברך אותם בשלום תרוממנה קרטת צדיק אכי"ר. ידידכם מוקירם ומכבדם המשתתף בצערם מצפה להרמת קרן התורה וקרן עמו ישראל בקרן משיחו ולגאולה קרובה בעגלא ובזמן קריב

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה שט"ו

שיל"ת ב' אויפאלו יום א' לסדר כתית למאור תרנ"ז לפ"ק

ישא ברכה. מאלוקי המערכה. ידינ"פ הרב הגאון. אור יקרת וקפאון. יעקב איש טעם זקנים יקח. ועל שפתותיו יוסיף