בית שערים אורח חיים רצח
Beit She'arim Orach chaim 298 · בית שערים אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →מעשה פרשי ולא מסהדי. נתרי בהו לבסוף מאי דהוי הו'. והקשה תומים סימן צ"ב למ"ש רשב"א בתשובה באחד שהעידו עליו שעבר על השבועה וטוען שוגג הייתי אינו נאמן להכשיר עצמו למסור לו שבועה שא"כ אין לך חשוד אפילו בשבועת העדות דיכול לטעון שכחתי סבור שכן הי' ע"ש אלמא דאינו נאמן ששכח והיכי אמרינן כאן אמרי אשתליין. ואמרתי לחלק שם בנידון דרשב"א שיהי' נאמן שכח לשעבר אוקמי' אחזקה שלא שכח דהוי כמו שמא מת ועיין ביו"ד סימן א' ס"א ובטו"ז סק"ו. אבל כאן שפיר חיישינן שמא ישתלי להבא והוי כמו שמא ימות דלא מוקמי' אחזקה להבא. אבל לפמ"ש דאם לא ודאי שישתנה אמרינן חזקה גם להבא הדק"ל דהא גם אינו ודאי שישכחו פ"א וא"כ שפיר הוי בני התראה ואין לומר דבלא"ה מתקיף לה אביי ונתרי בהו תוכ"ד. דז"א דלכאורה קשיא מה נתרי בהו תוכ"ד שיחזרו בהם ואם לא יחזרו ילקו הא הוי לאשב"מ ואין לוקין עליו. וצ"ל דפריך למ"ד לוקין עליו ולפ"ז למאי דקי"ל אין לוקין עליו לק"מ
וגם אהא דמתקיף לה ר' אחא ברי' דר' איקא ונתרי בהו מעיקרא ונרמז בהו רמוזי ופירש"י ובלשון רך שלא יקפידו ג"כ קשה הא אמרינן בסנהדרין פ"א ע"ב התרו בו ושתק וכו' אלמא דבעינן שיתיר עצמו למלקות ויאמר ע"מ כן אני עושה ועיין כ"מ פי"ב מסנהדרין ה"ב וברמב"ם שם פח"י הלכה ה' וכיון שכן מה תועלת יש ברמיזה ושתיקתו הלא בזה לא התיר עצמו למלקות בשעת מעשה וצ"ל דפריך לריב"י דס"ל חבר א"צ התראה. וא"כ לדידן דלא קי"ל כוותי' שפיר לאו בני התראה נינהו. אבל לפמ"ש דלא מצי אמרי אישתליין ודאי קשה הא בני התראה נינהו. אלא מוכרחים לומר דלא בעי התראה כדאמר אביי אח"כ מי איכא מידי דאינהו בעי למיקטל בלא התראה ואינהו בעי התראה וכו'
אך בגמרא פריך עלה אלא מעתה בן גרושה ובן חלוצה דלא מכאשר זמם איתרבי ליבעי התראה. ומשני אמר קרא משפט אחד יהי' לכם משפט השווה לכולכם ע"ש. וקשיא לי דתוס' בסנהדרין ב' ע"ב ד"ה דברי הקשו למ"ד שנים שדנו דיניהם דין אמאי לא ילפינן דבעינן ג' מקרא דמשפט אחד כמו דילפינן מיני' דו"ח. ותירצו דמשפט אחד הוא רק להשוות דיני ממונות לד"נ ולא להשוות ד"מ אהדדי וא"כ לדידי' תקשי הא פירש"י משפט השווה וכיון דרוב זוממין לאו בני התראה נינהו הני נמי לא בעי התראה ואמאי הא משפט אחד לא כתיב רק להשוות דיני ממונות לדיני נפשות. לכן נ"ל דתוס' ריש מכות הקשו איך נעשה בן גרושה כיון שעדים אינם נעשין בן גרושה הוי עדות שאאי"ל. ותירצו דמיקיים כאשר זמם במלקות. והקשו ע"ז מסנהדרין מ"א. ותירצו כיון שלא כיוונו רק לעשותו בן גרושה וכו' דליכא כי אם לאו בעלמא שפיר מיקיים כאשר זמם במלקות ע"ש. וכיון דגם זה מכאשר זמם שפיר לא בעי התראה וא"ש
ולפ"ז יובן המשך. כל חייבי כריתות שלקו וכו' ומוכח דהיכי דאפשר שלא ישתנה לעולם אמרינן חזקה להבא וא"כ א"א לומר דהא דעדים זוממין א"צ התראה משום אשתליין ועכ"ח כדאביי וקשה מבן גרושה. וא"ל כתירץ הגמרא משפט אחד דאכתי תקשי למ"ד שנים שדנו דיניהם דין וע"כ דמקיים כאשר זמם במלקות וא"כ א"ש כיצד העדים וכו' מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה וכו' ול"ק ק קושי' תוס' כתירץ תוס' דמקיים כאשר זמם במלקות וא"ש
סוף דבר הכל נשמע יען הדור חלוש וגם שלא תנעול דלת בפני השבים יתענה מ' יום דהיינו בכל שבוע יום א' או ב' ימים כפי כחו עד תשלום מ' יום ויתוודה ווידוי דברים בכל יום על עונו בחרטה גמורה לקיים וחטאתי נגדי תמיד ויתפלל לד' המרבה לסלוח על סליחה וכפרה ויאמר יום תהלים בכל יום וגם ילמוד דף גמ' לכה"פ ותורה אגוני ומצלי ואם רגיל ללמוד דף א' ילמוד שני דפי' גם ילמוד בכל יום שעה או חצי בספרי מוסר חו"ה חוץ משער היחוד או של"ה בשער האותיות וה' תשובה ושב ורפא לו על העבר והבא לטהר מסייעי' לו וישמרהו ד' מן החטא גם להבא ותהי' תשובתו מקובל ומרוצה לפני הרוצה בתשובה. ובזה יבא שלום ינוח באהלו ויתענג על רב טוב כנפשו ונפש דוש"ת באהבה
שיל"ת אויפאלו א' ויקרא תרס"א לפ"ק
שוכ"ט ושמחת יו"ט לאהובי בני הרב המאוה"ג וותיק. מלא עתיק. כמו"ה יודא צבי נ"י אבדק"ק האנשאוויטץ
מכתבך קבלתי וד' ישלח ר"ש לבתך בת ציון זלאטא בת רבקה רפה"נ ורפה"ג בתושח"י וגם להילד שמחה בן גיטל ואודות לסדר תשובה לאשה שהתינוק הי' חולה והי' ישן עם אמו ולמחר מצאוהו מת ר"ל חפשתי במהרי"ל ומהרלב"ח ומהרי"ט שציין מג"א סי' תר"ג ולא מצאתי רק במ"ב סי' כ"ו שציין מג"א ואולי אין לך ס' זה לכן אעתיק מ"ש שם לא מילי במילי שתתענה מ' יום רצופי' מלבד שבת ויו"ט תשלים במקומן ימים אחרים סמוך למ' יום אלו ובימי תענית לא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תישן על כרים וכסתות ולאחר מ' יום תתענה שנה שלימה של שס"ה ימים בו"ה חוץ מימים שאין אומרי' בהם תחנון וגם בתענית בו"ה לא תאכל בשר ולא תשתה יין בלילה שלפני התענית ושלאחר התענית וכל השנה לא תתקשט בכסף וזהב ואפי' בשבת ויו"ט ותרחיק עצמה מכל מיני שמחות וממזמוטי חתן כלה ותתודה בכל ימי התענית בל"א ותבקש מחילה מהש"י וטוב שתתענה כל ימי' פ"א בחודש כגון ער"ח גם כל שנה ושנה תשב בתענית ביום שאירע בו המעשה אמנם בימי עיבור והנקה לא תתענה כלל וחייבת להשלים אח"כ מה שחסרה ותתקבל על עצמה שכל ימי' תזהר מאוד שלא תשכב ובנה אצלה אלו תוכן דבריו שם ומעתה בין תבין אשר לפניך שאם אינה יכולה לקיים ככתוב עכ"פ תקיים מה שאפשר לה ואולי אפשר להם עכ"פ לפדות התענתים בשיעור הנ"ל אבל טוב לפדות כל יום בפני עצמו כדי לקיים וחטאתי נגדי תמיד לא בפ"א וכבר ראית מ"ש אבני צדק סי' ע"ה ויעשו מה שבכחה לעשות ומ"ש לפלפל בזה הפלפולי' בענינים אלו ראוי' לרבני קשושאי ורק יען הקב"ה חדאי בפלפולא. ולמי שבא על נדה ב"פ הנה התשובה מבואר ברמ"א יו"ד סוסי' קפ"ה ושיעור פדיון התענית באו"ח סי' של"ו ע"ש במג"א
והקושי' על ירושלמי שהביא בתוס' רע"א יומא פ"ח מ"א דפריך ברחיצה הוא דאסור בתשמיש המטה לא כש"כ כבר הק' כן קול סופר שם אך לשונו מגומגם קצת וכן הק' בק"ע על ירושלמי ויש לדחות דלא רצה לאוקמא בכה"ג משום דישראל קדושים הם ואין משמשי' מטותיהן ביום ותל"מ. וד' יעשה עמנו חסד ונסים ונפלאות. עדי יחיש ישועות הניבאות. וישמרנו מכף מעול וחומץ. וממשהו חמץ. כנפשך ונפש אביך הנאמן דוש"ת באהבה
שיל"ת ב' אויפאלו א' לס' והי' ברכה תר"ן לפ"ק
לכבוד תלמידי אהובי הרב המאוה"ג פ' בק"ק פ' יע"א
מה ששאלת באחד שבעל בעונה הסמוך לווסת ומצא דם בעד שלו וקשה עליו התענית כמה צריך ליתן לצדקה לפי המטבע שלנו
תשובה עיין בחת"ס יו"ד סי' רפ"ט שם מבואר דעשרים צוואנציגער הם ה' סלעים וכל סלע ד' דינרין א"כ צוואנציגער הוא דינר וא"כ חטאת בדנקא הוא חלק שישית מצוואנציגער והישן הי' 35 צ"ל של עכשיו וא"כ חלק ששית מזה הוא ששה צ"ל נכה ששית צ"ל אלא דכבר כתב מג"א סוס"י של"ד דעכשיו אין נמצא לקנות כבש בזול כ"כ לכן צריך ליתן כפי שקוני' הפחות שבכבשי' באותו הזמן והוא לפענ"ד כפי מה שקונים שה כבשים שהוא בן ט' וי' ימים שאז כבר ראוי להקרבה] אמנם לענין התענית דמבואר ביו"ד סוס"י קפ"ה שיתענה מ' יום לפי המבואר בסי' של"ד דבמקום חטאת נותן ח"י פרוטים ובשביל תענית יום א' י"ב פריטים ולפי הנ"ל דח"י פרוטים הם ו' צ"ל של עכשיו א"כ י"ב פרוטים הם ד' צ"ל
הנה כי כן יתן לצדקה במקום חטאת כפי מה שקונים פחות שבכבשי' כנ"ל והתענית של מ' יום יפדה כל יום בד' צ"ל וכן בשביל אשתו יתן כנ"ל דהא גם היא שוגגת בזה ופשוט דאם הוא עשיר צריך ליתן לפי עושרו וכמו"ש מג"א סי' תקס"ח סקי"ב וסר עונם וחטאתם תכופר. ומ"מ נ"ל שלא יתנו על כל המ' יום בפ"א רק בכל יום ויום יתנו הוא והיא כל אחד ד' צ"ל לצדקה לקיים וחטאתי נגדי תמיד ויזהרו מכאן ולהבא שלא יבואו חו"ש לידי כך וד' הטוב יכפר. ותיטב לד' משור פר. ובזה הנני חותם בברכה שלימה. רבך דוש"ת באהבה
שכו"ט להרבני המופלא ומופלג. מלא פלג. מו"ה שלמה גליק נ"י
מכתבו קבלתי וכו' ומה שתמה על רש"י בשבת קי"ד ד"ה אלא לאו לקניבת ירק דשבתון דכתיב גבי יו"כ אינו לעשה דמלאכה אלא לעשה דעינוי א"כ תקשו ביומא ס"ו ע"ב דדרשי' עתי ואפי' בשבת ואמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליו"כ דאל"כ ל"ל קרא להתיר משא בשבת הרי כשחל בחול נמי כשבת דמי ולרש"י הנ"ל אפי' אי עירוב ביו"כ צריך קרא להתיר בשבת דבשלמא ביו"כ בחול דליכא עשה אלא לאו שפיר עשה דשילוח דוחה ל"ת דהוצאה אבל שבת עשה ול"ת עשה דשבתון אין עשה דוחה ל"ת ועשה. ולפענ"ד