בית שערים אורח חיים קעג

בכבא"פ הי' זה קושי' ר"י איך אפשר דח"ש מותר מה"ת וא"כ איך יצרף אח"כ בכא"פ הלא הוא היתר ואלא מאי דאסור מה"ת ואפ"ה ס"ל לר"ל דח"ש מותר מה"ת ולא חש לקושי' זו דכן היתה הל"מ דכבדא"פ מצטרף ואדרבה מזה מוכח ראי' לדברי דאם ח"ש מותר מה"ת לא חל עליו שם איסור כלל דאל"כ מנ"ל לר"י מדחזי לאיצטרופי דח"ש אסור מה"ת. ומה שהביא דאפי' לר"י ס"ל לכמה פוסקים דח"ש בתערובות מותר אם ליכא כבכא"פ ומשום דלא חזי לאיצטרופי כבר נראה במ"ל ובלאה"נ אינו מבואר מדבריהם אלא דאי לא גילתה תורה המל"א או טע"כ הי' ח"ש בתערובות מותר אם ליכא כבכא"פ ומשום דל"ח לאיצטרופי או אפי' כזית בכא"פ מ"מ הל"מ דכבא"פ מצטרף אינו אלא בעין ולא ע"י תערובות כן הייתי אומר עי' תוס' נזיר ל"ו ע"ב ד"ה לא ומ"מ אין שום חידוש בהא דטע"כ דאז באמת בכא"פ מצטרף בתערובת ואפי' על כזית מאיסור להיתר יחד לוקה דנהפך ונשאר הח"ש באיסורו דהא חזי לאיצטרופי וזה פשוט

ומ"ש לפרש קושי' התוס' דק"ל מנ"ל לר"י שחלקו מבחוץ פקע מכ"א שם איסור שיצטרפו כאכלתם בב"א לתוך פיו זה תוכן דבריו הנה כתבתי לסלק קושי' התוס' מעל רש"י ויע"ש ברש"י שכ' דלהכי אם אכלו לאבמ"ה כבא"פ פטור דסתם אכילה בב"א משמע אבל לחצאין לא רק דהל"מ הי' דבכא"פ מצטרף ולא גמרי' מיני' לאבמ"ה דחידוש הוא ועי' במל"מ פ"א מחמץ ה"ז אבל זה ליכא שום הו"א דסתם אכילה חתיכה אחת משמע דהרי טבל ותרומה ומעשר וכל אי' שיש על דגן בעין כתי' נמי לא תאכל אף שאין בגרגיר א' כזית ועי' מכות די"ג באוכל טבל כ"ש פלוגתא דר"ש ורבנן אי חטה הוי ברי' ובגמ' שם די"ז וכן בחלב למאן דלא בעי תותב ומחיי' בחלב שע"ג קיבה בחולין מ"ט אף דחלב שע"ג קיבה הוא חתיכות חתיכות ואין באחת מהן כזית ומ"מ כתיב בי' לשון אכילה וא"כ אין חידוש כלל אם חלקו ובטל מכ"א שם אי' שיחול עליהם שם אי' כשנותני' ביחד לתוך פיו ולולי דאמרה תורה דכבא"פ מצטרף הייתי אומר בכל איסורין כנ"ל ורק מדחזל"א בכא"פ מוכח דח"ש אסור ולענין ב"י אף דהעלה האחרונים דח"ש מותר מינו עובר מ"מ עובר בכשיעור וזהו מסברא וכיון דהשכל מחייב כן אף דאמ"ה חידוש הוא שחייב על גידין ועצמות מ"מ נשאר סברא זו אף דנחלק לשנים ובטל מיני' שם איסור מ"מ כשנותנים ביחד לתוך פיו חל עליו שם דגם ב' חתיכות בכלל לשון אכילה ואין דיחוי' באיסורין

ומה שהביא מעלתו ראי' דאפי' באבמה"ח ל"א פקע איסורו מהא דר"א אמאי באכלו והקיאו חייב וכ' רש"י דס"ל חלקו מבחוץ חייב דלא כר' דימי ורבין והלא האי דמחייב בחלקו מבחוץ היינו משום דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה וזה ל"ש בהקיאו ואי נימא פקע אי' א"כ נימא בהקיאו כיון דאבמה"ח חידוש הוא אינו חל עליו האי'. ונ"ל דודאי אי ס"ל מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי לא פקע איסורו מח"ש דאמרי' בשבת ק"ד כ' אות א' בטברי' ואחת בציפורי חייב כתיבה הוא אלא שמחוסר קריבה חזי' דאפי' רחוק א' מחבירו כמה מילין מ"מ כיון שאינו אלא מחוסר קריבה הוי כאלו הוא ביחד ועי' תוס' בשבת ד"פ ד"ה בהעלם א' ועי' בריטב"א קידושין דע"ז בשם הראב"ד שכ' דאפי' נתנבלה ביו"כ מ"מ קדים אי' נבילה ליה"כ דהאי גברא משעה שנעשה גדול קודם יוה"כ נתחייב באי' נבילה דאע"ג דעדיין לא נתנבלה בהמה זו מ"מ האיכא כמה נבילות בעלמא דמיתסר בהו וכו' ע"ש עכ"פ למדנו מדבריו דלהכי חל עליו אי' נבילה כיון שיש כמה נבילות בעולם ומעתה אם יש כאן ח"ש מאיזה סוג איסור שיהי' כיון שיש בעולם עוד אי' ממין זה ומחוסר קריבה אפי' רחוק הרבה לאו כמחוסר מעשה דמי והוי כאלו הוא ביחד כש כשיעור ושפיר חל עליו שם אי' ולא פקע כלל אבל לעיל דקאי אי ס"ל מחוסר קריבה הוי כמחוסר מעשה שפיר י"ל פקע איסורו ודברי נכונים לסלק קושי' תוס' מעל רש"י

וכיון שזכינו לדין זה נ"ל דר"י ור"ל דפליגי ביומא ע"ג אי ח"ש אסור מה"ת או לא לשי' אזלי דאנן קי"ל כר' אסי בשם ר"י בחולין ק"ג דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה ולהכי שם אי' על ח"ש כנ"ל ואסור מה"ת לר"י. ור"ל לשיט' דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי ואינו כאלו הי' ביחד עם השיעור ופקע מיני' שם אי' ומותר מה"ת ולפ"ז עלה בידינו טעם חדש דלענין ב"י ל"ש ח"ש אסור מה"ת דהנה מבואר בשבת ק"ד הנ"ל בכ' ב' אותיות על שני כותלי בית ועל שני דפי פנקס ואינו נהגי' זה עם זה פטור וקאמר שם בגמ' הטעם התם מחוסר מעשה דקריבה ופירש"י אינו מקרבי' אלא ע"י קציצה המפסיק ביניהם וכ' קאמר ר"א כגון כתב א' על שפת לוח זה בטברי' וא' על שפת לוח זה בציפורי ועתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא ע"ש מבואר דאם מחוסר עוד מעשה חוץ מהקריבה ל"ש לומר דהוי כאלו הוא ביחד ועי' תוס' ב"ק ע"ו ע"ב ד"ה כל העומד בתי' הב' יען דצריך עוד מעשה בין שחיטה לזריקה קבלת הדם בכוס א"א לומר בשעת שחיטה כל העומד לזרוק כזרוק דמי ועי' חת"ס יו"ד סי' קצ"ה ועי' רש"י ותוס' פסחים מ"ז ד"ה ואי אמרת. ולפ"ז לענין ב"י כיון דקי"ל שלך א' אתה רואה אבל אתה רואה של אחרי' ושל גבוה ואפי' של אחרי' ישראל עי' צל"ח פסחים ד"ה ע"ב הכ"ט והוא פשוט וא"כ באין לו אלא חצי זית חמץ אין לומר שחל עליו שם איסור יען דאינו מחוסר רק קריבה עם עוד ח"ז שבסוף העולם ז"א דאפי' יקרב יחד לא יעבור עליהם כיון שהחצי זית אינו שלו וא"כ צריך עוד מעשה או יעשה קנין לקנות עוד ח"ש חמץ או להחמיץ עוד להשלים לכשיעור וכיון שמחוסר מעשה אין לומר שחל עלי' שם איסור משום דהוא כאלו הי' כל השיעור ביחד ושפיר ח"ש מותר מה"ת

ולפ"ז לראב"י בפסחים כ"ט דיליף שאור דאכילה משאור דראיי' דשלך אי אתה אוכל אבל אתה אוכל של אחרי' ושל גבוה וא"כ גם שאור דאכילה מחוסר מעשה חוץ מהקריבה כמו שאור דראיי' ל"ש חזל"א וא"כ ח"ש מותר מה"ת. ובזה הי' נכון ליישב קושי' התוס' שם בד"ה בדין דאיך אפשר שלא יהי' שלו בשעת אכילה. ולפמ"ש א"ש דנהי דלא משכחת לה שלא יהי' שלו בשעת אכילה מ"מ כיון דחמצו של נכרי מותר באכילה ואינו חל עליו שם אי' אלא ע"י מעשה שקונה באכילה א"כ נ"מ שיהי' ח"ש מותר באכילה בחמץ וכנ"ל אלא דבאמת מסיק שם דהדר בי' ראב"י מההוא. אמנם הרשב"א בחידושיו לחולין דף ד' ד"ה סברוהו ס"ל כראב"י מקמי דהדר בי' יעש"ה דחמץ של נכרי שע"ע הפסח מותר דיליף שאור דאכילה משאור דראיי' וכו' ואע"ג דהדר בי' ראב"י התם לא מאתקפתא ותיובתא הדר בי' אלא מסברא דנפשי' והנ' רבנן ס"ל לאמת כראב"י מקמי דהדר בי' יעש"ה. ולפ"ז ניחא ליישב דעת הרמב"ם פ"א מחמץ ה"ז שכ' האוכל מן החמץ בעצמו כ"ש ה"ז אסור מה"ת שנ' לא יאכל וכו' וע"ש במל"מ שתמה ל"ל קרא בחמץ דח"ש אסור מה"ת דמ"ש משאר אי' ולפמ"ש א"ש כמובן

ואוסיף נופך ביישוב קושי' תוס' פסחי' כ"ט הנ"ל למ"ש דלמאי דס"ל לראב"י מעיקרא ח"ש מותר בחמץ באכילה וא"כ מותר לאכול מחמץ של נכרי אפי' כמה זיתים רק שלא יבלע כזית בב"א והוא עפ"מ דמבואר לעיל ודשו בו האחרוני' דח"ש אסור הואיל וחזל"א בכא"פ ואי ח"ש מותר האיך מצטרף הא היתירא קאכיל ואלו מדחייבו תורה בכא"פ מוכח דח"ש אסור. ולפי הנ"ל אמינא דהיא הנותנת משום דח"ש אסור מטעם הנ"ל דאינו רק מחוסר קריבה לכן חייבה התורה על כל אי' בכא"פ אבל בחמץ דל"ש טעם זה כנ"ל וח"ש מותר באמת גם כא"פ מותר ומותר לאכול אפי' חמץ של ישראל אם אין לו יותר מח"ש דלא חל עליו אי' אבל אם יש לישראל שיעור שלם כיון דחל עליו שם אי' אסור אפי' בח"ש והיינו לבעלי' דוקא או אפי' לאחרי' כיון דקני' בלעיסה ושם אי' הי' חל עליו גבי בעלי' ושל נכרי מותר אפי' כמה זיתים כנ"ל ואינו אסור רק לבלוע כזית בב"א ויש לעיין עוד בזה

ואחרי כי כן נפנה קדמת אשר חידשתי כיון דבלעיסה נפסל מלאכילת אדם א"א לחול עליו אי' חדש והביא ראי' לסתור דברי ממשנה ערוכה תרומות פ"ח מ"ב באמרו נטמאת ונטמאת התרומה ר"א אומר יבלע רי"א יפלוט וכ' הר"ש ובטומאה שאירע אחר שהכניסו בפיו איירי ושם מיירי אחר שכבר לעסה כדמוכח מהירושלמי שהביא הר"ש שם ואפי"ה ס"ל לר"י יפלוט דחל אי' חדש לאחר שלעסו גם באומר לו נטמאת ונטמאת התרומה. עוד השיג עמ"ש דלא אפשר דלדידי' מיתסר ולאחר שרי' דא"כ בכל האיסורי' איך מחייבי' בלועס דכבר נפסל מאוכל לאדם הא קי"ל אפי' לאחר אי' מותר בנפסל לגר והאריך בזה. ועוד השיג עמ"ש מנוב"י או"ח סי' ט"ו וכ' דכאן דחזי' לאוכל גופה דמי לאומן דרך אומנתו. אבא היום אל העיון על סדר דבריו מן המאוחר אל המוקדם. הנה יש ב' מיני איסורין א' אי' גברא כגון יו"כ שאין שם אי' על החפץ רק על הגברא שאסור לאכול ולשתות ביו"כ שום מאכל או משקה או שבועה שאין שום שם איסור נתפס על החפץ רק על הגברא שאסור לאכול או ליהנות מדבר שנשבע עליו עי' ר"ן שבועות ר"פ שבועות שתים וכדומה ב' איסורים איסור חפצא חלב ונבלה וטבל ותרומה ובב"ח וחמץ אשר שם האיסור נתפס בחמץ ושמן מורה על איסורן עי' ר"ן נדרים י"א ובכל איסור חפצא איכא נמי איסור גברא כמבואר בר"ן נדרים דח"י. ומעתה באוכלי' שאינם ראוים ונפסלי' מאכילת אדם דפטור עליהם בכל איסורין עי' פסחים כ"ד ויומא פ"א ושבועות וברמב"ם פי"ד ממ"א הנה בכל אי' חפצא יש לדון מחמת ב' דברים א' מחמת החפץ שנאכל כיון שנפסל מאכילת אדם פקע מיני' אי' חפצא ואינו חל עליו שם אי' ונבילה שאינה ראוי לגר אינה קרוי נבילת עי' ע"ז ס"ח ורש"י חולין דע"א וממילא ליכא נמי אי' גברא דאי' גברא הי' רק על החפץ עי' ר"ן נדרים דח"י הנ"ל ב' יש לדון מחמת האוכל כיון שאינו ראוי לאכילה א"כ מי שאוכלו בטלה דעתו אצל כל אדם שאוכל שלכד"א ופטור אף דעדיין חל שם אי' על החפץ עי' ברמב"ם פ"ח ממ"א הט"ז ועיי"ה בכ"מ פ"א מחמץ ה"ו ועי' חת"ס יו"ד סי' קי"ד בסופו אבל באיסור גברא או אין המאכל ראוי לאכילה אין לדון בו מחמת החפץ דפקע מיני' שם אי' שהרי בלא"ה אין שם אי' חל על החפץ ואין לדון רק מצד האוכל שאכל שלכד"א. ולפ"ז באי' גברא ודאי מודינא דחל על האוכל גם אחר שלעסה כגון אם לעס ככותבות וחשכה עליו יו"כ ובלע חייב דחל עליו אי' יו"כ גם אחר שלעסה ואף שאינו ראוי לאחרי' דנמאס ופטורה עלי' כדאמרי' יומא פ"א אכל אוכלי' שאינם ראוין פטור מ"מ כיון דהא דפטורי'