בית שערים אורח חיים קנא

שלפני ביאת משיח וכדמשמע פשטי' דקרא עיי"ש וע"כ דבאחישנה לא בעי' שיבא אלי' מאתמול רק גבי בעתה וכמ"ש פליתי סוסי' ק"י. וסבור הייתי לומר דמה שא"ל משיח היום לפי מה שפי' לו אלי' היום אם בקולו תשמעו אין הפי' היום. היום כמשמעו כלל אלא למחר וליומא אוחרא היום אם בקולו תשמעו אבל הוא דוחק להוציא מילת היום ממשמעותי' לגמרי

לכן נ"ל דודאי י"ל דבאחישנה יהי' באופן שלא יבא אלי' קודם וכהאי דסנהדרין אלא דזה מילתא דלא שכיח ולא חיישי' לה וכמ"ש הפלתי הנ"ל אבל יש אחישנה דהיינו שלא בעתו הקבוע ומ"מ יהי' הכל כסדר שהוא בעתו וזה שכיח ובזה יבא אלי' מאתמול ולכן בימות החול אסור בכל השנה שמא יהי' אחישנה כסדר דשכיח אבל בשבת מותר משום דלא אתי אלי' מאתמול ולאחישנה דשלא כסדר דלא שכיח לא חיישי' ודבר זה איך יהי' האחישנה תלוי בפלס קל דעות ואין אדם יודע ולפ"ז ליתא לדברי כת"ס דגם באחישנה אפשר שיבא אלי' ביום ה' ומשיח לא יבא בע"ש רק בחד בשבתא

ובטו"א שם תי' דוקא באחישנה אין אלי' בא בע"ש ועיו"ט אבל בעתה בא אלי' גם בע"ש ועיו"ט ע"ש ובכת"ס שם הביא קושי' בשם בנו הרב א"כ בפסחים י"ג דהשיבו ג"כ כבר מובטח להם לישראל שאין אלי' בא לא בע"ש ולא בעיו"ט והא שם מיירי בעיו"ט של פסח ומוכח דאפי' בעתה לא יבא אלי' בע"ש ועיו"ט ולא מצא מענה לקושי' זו. ובמחכת"ה אפי' ריח קושי' אין כאן ואשתמיטתי' דבר' תוס' בעירובין שפי' שם כי היכי דלא בא בע"ש ועיו"ט מפני טורח תיקון סעודה ואף שבעיו"ט זה שהוא שבת ל"ש טורח תיקון סעודה ועי' מהרש"א ה"נ בשבת קודם אכילה מפני טורח סעודת שבת דהיינו עד ד' שעות ביום שאז צריך לבער התלויות עיי"ש וא"כ שפיר כתב הטו"א דבעתה בא בע"ש ובעיו"ט כדי שלא להעביר מועד הקץ אבל כאן בע"ש עדיין אינה בעתה דשבת הוא עיו"ט וביו"ט יבא ובשבת הרי יש לו שהות נבוא אחר ד' שעות שהוא זמן סעודה דליכא טורח כלל לא של תיקון סעודה ולא של אכילת סעודה ושפיר ישמור הבטחה שלא יבוא מפני הטורח עד אחר ביעור התלויות ולק"מ

אלא שהטו"א שם הק' על תירוצו א"כ אמאי מותר ביין ביו"ט של פסח לר"י ובר"ה לר"א הא אז אפשר שיבוא ב"ד בעתו ותי' דברייתא אתי' כר"י ולדידי' אתי בעתו בליל יו"ט והוא נדר ביום וכיון שלא בא בלילה א"א לבא ביום דאינו בעתו ומשום אחישנה אין לחוש דלא אתי אלי' מאתמול ושוב הק' ע"ז שמא אתי בלילה לב"ד הגדול ע"ש וכתב עליו כת"ס שנעלם ממנו הריטב"א בעירובין שהק' איך מותר בשבת משום דאין אלי' בא בע"ש ודילמא בא אלי' ביום ה' ומשיח בע"ש לב"ד הגדול ותי' דאיהו לא קיבל עליו נזירות אם בא משיח כבר קודם נדרו והלכך אי קאי בע"ש הרי נזיר אבל אי קאי בשבת לא הוי נזיר דאיהו ביום שבן דוד בא בו מנדרו ואילך קאמר ע"ש וא"כ אין חשש שבא בלילה קודם נדרו דאז לא קיבל נזירות ע"ש. ולפענ"ד דס"ל לטו"א דע"כ ל"ק הריטב"א דאם בא כבר קודם נדרו לא נדר אלא דוקא אם בא יום קודם נדרו כיון דא"א שיחול עליו נזירות למפרע קודם דיבור הנדר וא"כ אינו נזיר כלל ביום שב"ד בא וב"ד בא אתמול והוא יתחיל למנות נזירות מהיום לכן אין נזירות חל כלל אבל אם ב"ד בא באותו היום קודם נדרו כיון שסוף היום עולה לו בתחילתו לענין נזירות עי' נזיר ט"ו א"כ הרי הוא נזיר באותו יום שב"ד בא בו אז שפיר נדר אפי' בא ב"ד בלילה. ומ"ש הריטב"א דאיהו לא קיבל עליו נזירות אם כבר בא משיח קודם נדרו אין כונתו קודם קבלת נדרו אלא קודם יום חלות נדרו וכן מ"ש דאיהו ביום שבן דוד בא בו מנדרו ואילך האי מנדרו ואילך לא קאי אביאת ב"ד שיהא מנדרו ואילך אלא על חלות הנדר שהוא רק מנדרו ואילך ולא למפרע לכן אם בא יום א' קודם אין כאן נזירות וכנ"ל והק' טו"א שפיר. ומכ"ש לתי' שני שכ' הריטב"א דביום הראוי לבא קאמר והרי אינו ראוי לבא בשבת ממש ע"ש א"כ ל"ל תי' הא' וגם אם כבר בא בלילה מקרי יום שב"ד ראוי לבא בו ודאי קשה קושי' טו"א

אבל בעיקר קושי' טו"א אי דוקא בניסן ותשרי עתידי' לגאול אמאי אסור בכל השנה בימות החול הא אין ב"ד בא רק בניסן ותשרי עלה בדעתי דביאת משיח לחוד וגאולה לחוד כמו שהי' בגאולת מצרים שבא גואל אמת מרע"ה זמן הרבה קודם גמר הגאולה וגמר הגאולה בליל פסח כך בן דוד אפשר שיבא בכל השנה ושפיר אסור ביין בכל השנה בימות החול אבל הגאולה לא תהי' רק בניסן או בתשרי שאז יהי' פרסומי ניסא ופרסום ביאתו ולק"מ

אך לכאורה ז"א דהרי אמרו בגמ' דמשיח אתי בע"ש דכיון דאתי משיח הכל עבדים הם לישראל א"כ מוכח דביום ביאת ב"ד תהי' הגאולה. אמנם מצאתי להריטב"א שכתב אמרי' לב"ד הגדול אתי פי' ללשכת הגזית מקום ב"ד הגדול כי שם יגלה בתחילה ע"ש משמע מדבריו שאלי' לא יתגלה בפ"א בכל העולם רק לאט לאט ולפ"ז גבי משיח נמי י"ל דכל השנה אפשר שב"ד יבוא למקום ב"ד הגדול ושם במקום שיבא יהי' הכל עבדים לישראל וליכא טורח ושפיר יכול לבא בע"ש. מיהא גמר גאולה בכל המקומות יוגמר רק בניסן או בתשרי ולק"מ

וראיתי בחת"ס סי' הנ"ל שהק' אמאי אי יש תחומין מותר בשבת ויו"ט ומאי פסקא שב"ד יבא חוץ לתחום דילמא יתגלה באותו העיר שהב"ד או המלך דר שם ומכח זה חידש דביאת בן דוד אינו יום ביאתו רק יום פרסומו וקיבוץ נדחי ישראל וא"כ א"א לקבץ נדחי' בשבת משום תחומי' ע"ש. ודבריו תמוהים איך לא שת לבו למה שהק' בגמ' כיון דחל עליו נזירות היכי אתי' שבתא ומפקעא לי' פירש"י בע"ש ומספקא דילמא אתי משיח היום לב"ד הגדול היכי משתרי לשתות למחר בשבת ליחוש דילמא אתי לב"ד הגדלל מאתמול ואי יום שבן דוד בא היינו יום פרסומו בכל העולם א"כ מה חשש יש שבא אתמול והוא לא ידע ובהדי' כתב רש"י דביאת בן דוד מקרי ביאתו לב"ד הגדול וצ"ע

ופלתי סוסי' ק"י הקשה מה פריך כיון דחל עליו נזירות וכו' הא כיון דעבר היום ולא בא הנזירות של אותו היום בטעות א"כ מהיכא תיתי יהי' אסור בשבת והוכיח מזה כשי' ר"ת דהפי' ראוי לבא ע"ש ולדברי רש"י הנ"ל לק"מ דלהכי דייק רש"י דחל עליו נזירות בע"ש דודאי מכח שמא בא כבר אינו אסור בשבת דהי' נתפרסם ובודאי לא בא והוי נזירות בטעות כקושי' פליתי אבל שמא בא אתמול בע"ש לב"ד הגדול ובשבת עדיין לא נתפרסם שפיר יש לחוש ולק"מ. שוב מצאתי בחי' ריטב"א שם שהק' קושי' פלתי והוכיח מזה כפי' ר"ת ופלא שלא הרגישו שרש"י נשמר מזה וצ"ע

ולקושי' החת"ס נ"ל דאם בן דוד הוא באותו תחום שהב"ד או המלך דר שם לא מקרי יום שב"ד בא שכבר עומד ובא שם כבר ובכה"ג לא קיבל נזירות אלא אם בא ממקום אחר חוץ לתחום וכמ"ש ריטב"א דאם כבר בא לא קיבל נזירות כנ"ל וא"כ בשבת ויו"ט מותר ממנ"פ אם הוא בתוך התחום הרי לא קיבל נזירות כלל ואם הוא מחוץ לתחום הרי לא יבא היום אבל בחול אסור שמא יבא היום מחוץ לתחום

ובזה מיושב מה שהק' טו"א אי יש תחומין למעלה מיו"ד איך אפשר לב"ד לבא לר"י בפסח ולר"א בר"ה משום תחומי' וכנ"ל. ולפענ"ד נראה דכיון דתחומי' והוצאה מחד קרא נפקי ואפי' למ"ד תחומי' דרבנן מ"מ אסמכי אקרא דהוצאה א"כ אין איסו' תחומין אלא כשעוקר גופו ממקומו והולך חוץ לתחום אבל אם האדם עומד במקומו וארעא הוא דקמסגי תותי' ע"י קפיצת הארץ כמו שבא הר המורי' לקראת יעקב ותבור וכרמל למדבר בזה אין איסו' תחומי' כלל כמו שאין בזה איסו' הוצאה ועי' שבת דף ה' ע"ב ותוד"ה אגוז וא"כ שפיר יכול משיח לבא ביו"ט בכה"ג דליכא משום איסו' תחומי' אבל כאן שנדר ביום שבן דוד בא אם בא בכה"ג לא מקרי יום שבן דוד בא כי הוא לא בא רק ארעא הוא דקמסגי ולא קיבל נזירות כלל וא"כ מותר בשבת וביו"ט ממנ"פ אי יש תחומי' דבאופן שמקרי בא לא יבא בשבת ויו"ט משום תחומי' ובגונא שיכול לבא כנ"ל דליכא איסו' תחומי' לא קיבל נזירות אבל בחול אסור שמא יבא כדרך ביאה וא"ש

ועונ"ל דבסנהדרין צ"ח רמי כתי' וארו עם ענני שמים וכבר אינש אתי וכתי' עני ורוכב על החמור זכו עם ענני שמי' לא זכו שבי ורוכב על חמור ועי' תוס' עירובין מ"ה ד"ה לימא דאפי' יש תחומי' ל"ש קנין שביתה ברקיע ופי' חת"ס דמלמעלה למטה ל"ש תחומי' ולפ"ז שפיר יכול משיח לבא ביו"ט דיעלה בעיו"ט עם ענני שמי' עד כנגד מקום לשכת הגזית ומשם יבא ביו"ט מלמעלה למטה דליכא איסו' תחומי'. אך כ"ז בזכו אבל בלא זכו יבא מן הארץ שפיר יש איסו' תחומי' משו"ה מותר ביין בשבת ויו"ט אי יש תחומי' דלוארו עם ענני שמים לא חיישי' דל"ש וכמ"ש הפליתי סוסי' ק"י לענין אחישנה וא"ש

ולפמ"ש לעיל דהא דאין יכול לבא ביו"ט משום איסו' תחומי' ול"א מתוך היינו רק לרבנן דפסחים י"ג דגם מפני טורח אכילת סעודת שבת ויו"ט אין אלי' ומשיח בא ולאחר סעודה ל"ש מתוך כמ"ש מג"ש א"כ י"ל דר"א ור"י בר"ה ס"ל כר"א איש ברתותא דפסחי' הנ"ל דלא חייש לטורח אכילת סעודת שבת וא"כ יכול לבא ביו"ט קודם סעודה חוץ לתחום משום מתוך [אלא דלר"א יש לפקפק קצת דהוא מתלמידי ב"ש דל"ל מתוך] ומכ"ש למ"ש טו"א דבגאולת בעתה אלי' בא אפי' בעיו"ט ובעירובין מיירי באחישנה כמש"ל בשמו וא"כ בניסן ותשרי דהוי בעתה לכ"ע שפיר יכול לבא בי"ט קודם סעודה ולא חייש לטורח ושפיר יכול לבא מחוץ לתחום משום מתוך וא"ש

ובעיקר קושי' לח"מ לרמב"ם וכן לס"ד דמותר בשבת ויו"ט ביין משום דיש תחומ' א"כ תקשי בחד בשבת לשתרי ולרמב"ם אף דהוא ספק אי יש תחומין מ"מ לשיטתו הא ספק נזירות להקל נ"ל לפמ"ש פי"ב ממלכי' יראה מפשוטן של דברי נביאי' שבתחילת ימות המשיח תהי' מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר לישראל ולהכין לבם שנ' הנה אנכי שולח לכם את אלי' וכו' ואינו בא לא לטמא הטהור וכו' ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אלי' וכו' מבואר דלדיעה א' יום הגדול הוא יום מלחמת גומ"ג ויום שלפני זה יבא אלי' ואפשר שיה' אחר ביאת ב"ד ועי' חת"ס ולדיעה שני' יום לפני ביאת ב"ד יבא אלי' ולדעתי זה תלי' בפלוגתא שבסוף עדיות דלר"י דאלי' בא לרחק המקורבי' בזרוע ולקרב מרוחקי'