בית שערים אורח חיים קנ

הקושי' על מעלי שבתא ותקשי לפי המסקנא ואמת במעלי שבתא תשתרי אע"כ פדכתיבנא דכאן לפי סברת התרצן לית לן האי סברא דאינו בא מפני בלבול אכילת הסעודה וא"ש

ובהכי יש ליישב מה שתמה כת"ס או"ח סי' נ"ג על לח"מ פ"ד דנזירות הי"א שהק' למאי דס"ד דמותר בשבת ויו"ט משום דיש תחומי' וכו' תקשי לי' בחד בשבת לישתרי משום דלא אתי אלי' מאתמול דאטו לא ידע מקרא מלא דהנה שולח לכם את אלי' לפני בוא יום הגדול ותי' דס"ל למקשן דאפשר שיבא אלי' ב' או ג' ימים קודם משיח ושפיר אסור בחד בשבת אבל למאי דדחי דמשו"ה מותר בשבת ויו"ט משום דלא אתי אלי' מע"ש ויו"ט ע"כ ס"ל דאינו בא רק יום א' קודם משיח שפיר בחד בשבתא לישתרי והעלה שם בדעת הרמב"ם דס"ל באמת כדס"ד בגמ' שאפשר שיבא אלי' ג"י קודם משיח עיי"ש ועיי' רמב"ן בחומש פ' וישלח בפסוק לפני מלוך מלך והק' הנ"ל א"כ אמאי צריך לשנויי האי תנא ספוקי מיספקא לי' לישני דבעל האיבעי' מסופק אם אפשר לאלי' לבוא גי' קודם משיח וא"כ י"ל דיש תחומי' למעלה מיו"ד והא דאסר בחד בשבתא היינו משום שמא בא אלי' ביום ה' ובשבת מותר משום דא"א לב"ד לבא משום אי' תחומין או דילמא אינו בא אלא יום א' קודם משיח וא"כ ע"כ מדאסר בחד בשבתא אין תחומי' והא דמותר בשבת ויו"ט משום דאין אלי' בא בע"ש ויו"ט וגם אינו בא שני ימים לפני ב"ד וא"כ אין לפשוט לא דיש תחומי' מדשרי בשבת ולא דאין תחומי' מדאסיר בחד בשבת עיי"ש. ולפמ"ש א"ש דודאי לפי הס"ד שפיר י"ל דשרי בשבת ויו"ט ביין משום דאין ב"ד בא משום אי' תחומי' אפי' ביו"ט דקודם אכילה אינו בא משום בלבול סעודה ואחר אכילה משום אי' תחומי' דל"ש מתוך כנ"ל אבל לבתר דפריך במעלי שבתא לשתרי ומשני משיח אתי וכו' וע"כ ס"ל דבלבול סעודה אינו מעכב ביאתו כמש"ל וא"כ אפי' יש תחומי' תקשי ביו"ט אמאי מותר ביין הא אפשר לב"ד לבא קודם סעודה משום מתוך וכקושי' הנ"ל וע"כ הא דשני ביו"ט היינו משום דאין אלי' בא בעיו"מ וא"כ אפי' יש תחומי' מוכח דאינו בא רק יום א' קודם ב"ד ותקשי אי יש תחומי' בחד בשבת לישתרי דלא אתי אלי' בשבת ותפשוט דאין תחומי' וא"ש

ובזה מיושב מה שתמה פמ"ג או"ח סי' רצ"ה מ"ט אין מזכירי' אלי' במוצאי יו"ט כמו במו"ש דהא גם ביו"ט אין אלי' בא עיי' ברמ"א ומג"ש שם ולמ"ש ניחא דלמסקנא שפיר יכול לבא ביו"ט קודם סעודה

ומה שנ"ל עוד ביישוב קושי' כת"ס ואקדים מה שהק' שם עוד אי יש תחומי' למה צריכי' להבטחה דאין אלי' בא בע"ש ועיו"ט כנ"ל למה יבא הא א"א לב"ד לבא בשבת ויו"ט משום תחומי' עיי"ש ובתחילה אמרתי לפי דעת לח"מ דאפשר שיבא אלי' קודם משיח ב' או ג' ימים א"כ אם משיח צריך לבא בחד בשבתא או יום אחר יו"ט ואין אלי' יכול לבא בשבת ויו"ט משום תחומי' והי' צריך לבא בע"ש ועיו"ט ולכן צריכי' להבטחה שאינו בא בע"ש רק יבא ביום ה' וא"ש

אבל מעיקרא לק"מ דהבטחה זו לא הי' בשביל ביאת אלי' יום א' קודם משיח לבשר הגאולה רק הבטחה הי' על מה שבא כמה פעמים לחכמי ישראל ללמוד עמהם עיי' כתובות פ' שני דייני וגיטי' וי"ו ע"ב וב"מ קי"ד ע"ב ובכמה דוכתי וע"ז הי' להם הבטחה שלא יבא בע"ש ועיי' חת"ס סי' הנ"ל אלא דמ"ד אין תחומי' ס"ל דמש"ה מותר ביין בשבת ויו"ט דלא אתי אלי' מאתמול לבשר ביאת המשיח מחמת הבטחה זו אבל אין קושי' למ"ד יש תחומי' למה הי' צריכי' להבטחה דשפיר צריכי' כנ"ל

ואחרי הוצעה זו אנו צריכי' לדברי אגדה מ"ש בילקוט ישעי' סי' מ"ב דג"י קודם ביאת המשיח יבא אלי' וביום ראשון אומר בא שלום לעולם ביום ב' מבשר ואומר בא טובה לעולם וביום ג' אומר בא ישועה לעולם עיי"ש ולפ"ז נ"ל דלמאי דמסיק דאין אלי' בא בע"ש מפני הטורח שהולכי' להקביל פניו פריך שפיר בחד בשבתא לישתרי דלא אתי אלי' מאתמול אי יש תחומי' וגם בע"ש לא בא דאינו בא בע"ש מה אמרת שמא בא ביום ה' ג"י קודם ביאת המשיח ז"א דאם בא ג"י קודם אז ודאי עושה כדאי' בילקוט שמבשר בשורה חדשה בכל יום וא"כ הו' בע"ש ביאה חדשה וצריכי' להקביל פניו וא"כ כיון שאינו בא בע"ש גם ביום ה' אינו בא דהוא א"י לבוא ג"י בזה אח"ז ומה דהובטחו שאינו בא בע"ש אבל ביום ה' בא היינו בביאתו בשאר זמני' לחכמי ישראל כנ"ל אבל קודם ביאת משיח גם ביום ה' אינו בא ופריך שפיר בחד בשבת לישתרי אבל הלח"מ כתב שפיר לדעת הפשטן דאין ב"ד בא בשבת משום תחומי' ל"ק בחד בשבת לישתרי דאפשר בא ביום ה' ויבא פעם ב' בע"ש דלית לי' הבטחה זו לפעם ג' בשבת דהרי הוא בתוך התחום וכן לדעת הרמב"ם דבשבת ויו"ט מותר משום ספק אי יש תחומין וספק נזירות להקל נמי אסור בחד בשבת מה"ת דאפשר אלי' בא ביום ה' ובע"ש דל"ל האי מובטח ועי' פליתי סוסי' ק"י ובשבת דהא הוא בתוך התחום מביאה ראשונה של יום ה' וא"ש

ואולי אפשר לומר דגם לח"מ מודה דודאי לפני בוא יום הגדול פירושו יום א' דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש וכמ"ש רש"י בחומש פ' נח בפסוק כי בימיו נפלגה הארץ ותפסת מועט תפסת תפסת מרובה לא תפסת אלא די"ל דנהי דקרא משמע יום א' היינו משום דלא צריך קודם אבל הוא לאו דוקא וי"ל נמי דבא ב' או ג' ימים קודם ולפ"ז מ"ש דהפשטן ס"ל דמשו"ה אסור בחד בשבא משום דאפשר דבא אלי' בע"ש או ביום ה' אין כונתו דס"ל דודאי יכול לבא קודם אלא דמספקא לי' אם יכול לבא קודם דיום א' לאו דוקא או א"י לבא קודם ויום א' דוקא וכיון דיש ספק אם יכול לבא ב' או ג' ימים קודם ב"ד ממילא יש ספק אם יכול ב"ד לבא בחד בשבא וספק נזירות להחמיר והרמב"ם אף דס"ל ספק נזירות להקל מ"מ אסור בחד בשבא דהא לרמב"ם יש ספק אם יש תחומי' למעלה מיו"ד ולהכי בשבת שרי דילמא יש תחומין ואינו בא בשבת וספק נזירות להקל אבל בחד בשבא אסור משום דיש ס"ס לחומרא שמא אין תחומין ויכול אלי' לבא בשבת ואת"ל יש תחומין דילמא יכול אלי' לבא ג"י קודם ויבא ב"ד בחד בשבא וכיון דאיכא ס"ס לחומרא ל"ש ס' נזירות להקל ועי' חת"ס. סי' הנ"ל דכאן לאו משום לא מחית אינש נפשי' לספיקא אתאי' עלה דספק נזירות להקל רק משום דאין מוציאין אותו מחזקתו וזכותו ועשיתי לו הרבה סמוכי' במקו"א ואכ"מ אבל בעל האיבעי' פשיטא לי' דיום א' דוקא אי אין תחומין ומותר בשבת ויו"ט משום דלא אתי אלי' מאתמול. ולפ"ז כ' נמי משני כקושי' כת"ס נמי צ"ל אי יש תחומין דתנא ספוקי מיספקא לי' אי יום א' דוקא או לאו דוקא דהא דודאי לאו דוקא ליכא למ"ד וכיון דאינו מרויח כלום ניחא לי' לעמוד בסברת התרצן דיום א' דוקא ותנא ספוקי מספקא לי' אי יש תחומין או אין תחומין

ובפשיטות נ"ל לפמ"ש תוס' ד"ה הרי תנא והאי דתנן בפ"ק דפסחים דקאמר לדבריך אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אלי' ויטהרם איכא למימר נמי מיספקא לי' עיי"ש וכיון דבהאי דפסחים ע"כ צ"ל תנא מיספקא לי' אי יש תחומי' משני נמי הכא כן. ואולי כדי ליישב קושי' כת"ס הנ"ל כתבו תוס' והאי דפסחים וכו' דאל"כ מה בעי בזה כאן וא"ש

אבל קושטא קאמינא דלא ידענא מה קושי' כי תשובה זו האי תנא ספוקי מיספקא לי' הבעל איבעי' עצמו השיב דא"י לפשוט מכאן דאין תחומין והוא ידע בעצמו במה הי' ספיקתו והשיב כן ולא הי' יכול להשיב שמסופק כקושי' כת"ס משום דהוי פשיטא לי' דאין אלי' בא רק יום אחד קודם משיח ול"ה יכול לומר שהוא מסופק בדבר שברירא לי' שאינו כן ולק"מ

ובספר הנ"ל תי' קושי' לח"מ דהמקשן והתרצן גם שניהם ס"ל דיום א' לאו דוקא אלא דלדעת התרצן כיון דאין אלי' בא בע"ש ומשיח אתי גם בע"ש שפיר קשה אי יש תחומי' בחד בשבת לישתרי דלא אתי אלי' לא בשבת ולא בע"ש ואי שמא בא ביום ה' א"כ אמאי לא אתי משיח בע"ש כיון דבגאולת אחישנה מיירי כמ"ש טו"א ר"ה י"א וע"כ כבר זכו ביום ה' שבא אלי' אבל המקשן דלא ידע מזה שפיר י"ל דבחד בשבת אסור משום שמא בא אלי' בע"ש והא דלא בא משיח בשבת היינו משום אי' תחומי' עיי"ש שהאריך והנה קיים תי' לח"מ שיום א' לאו דוקא אלא דלח"מ ס"ל דתרצן חולק ע"ז וס"ל יום א' דוקא והוא ז"ל חידש דגם תרצן ס"ל כן. ואולי גם בזה נטה מדרך לח"מ. דלח"מ ס"ל דגם בלי שום עיכוב לביאת המשיח מצד הדין אפשר שתתעכב ביאתו ג"י אחר ביאת אלי' ומשו"ה הוצרך לח"מ לומר דתרצן ל"ל האי סברא אבל הוא ס"ל דאם אין עיכוב מצד הדין אין ביאת משיח מעוכב אחר ביאת אלי' רק בא ביום המחרת וא"כ שפיר י"ל דגם לתרצן אית לי' האי סברא וכמ"ש בשמו

ואם כנים דבריו יש ליישב בזה קושי' טו"א ר"ה י"א שהק' דמשמע שם למ"ד בניסן עתידי' לגאל היינו ביו"ט של פסח ולמ"ד בספרי היינו בר"ה ואיך אפשר זה הא אין אלי' בא בעיו"ט ע"ש ולהנ"ל א"ש דשם מיירי בגאולה דבעתה וא"כ אפשר שאלי' בא יום שקודם עיו"ט ואי דא"כ למה לא בא משיח בעיו"ט משום דעדיין לא הי' בעתה עד יו"ט אבל בעירובין דמיירי באחישנה כמ"ש טו"א שם פריך שפיר בחד בשבא לישתרי דאי אתי אלי' ביום ה' אמאי משיח בע"ש וכנ"ל

אבל באמת אני חוכך בגוף דברי כת"ס שכתב דבאחישנה אם בא אלי' היום ע"כ בא משיח למחר אם אין עיכוב מצד הדין ולפענ"ד גם באחישנה אפשר שתתעכב ביאת משיח אחר ביאת אלי' ג"י אף שמותר לבא קודם וגם בזה שייך מ"ש הרמב"ם פי"ב ממלכים שאין אדם יודע בזה בירור הדבר. והנה טו"א שם הק' בהא דעירובי' אמאי אסור כל השנה בימות החול ביין שמא יבא משיח היום הא אין נגאלי' אלא למר בניסן ולמר בתשרי ותי' דגאולה דבעתה אינו אלא בניסן ותשרי אבל בהא דעירובי' צריך לחוש שמא זכו ואחישנה הוי בכל השנה עיי"ש ודבריו תמוהים א"כ איך אמרינן בעירובין שם דמשו"ה מותר בשבת ויו"ט משום דלא אתי אלי' מאתמול הא אפשר לבא משיח לריב"ל בסנהדרין צ"ח שיבוא היום אם בקולו תשמעו ואיך אפשר זה הא לא אתי אלי' מאתמול ואי דגם אלי' יבא היום הא כבר הוכיח מהרש"א בעירובין שם דאלי' ומשיח לא יבאו ביום א' ואלי' יבוא ביום