בית שערים אורח חיים קמה

כתבו תוס' בתמורה ד' דבצורם אוזן בכור ל"ש על"מ דלא גרע מאלו נפל בו מום מעצמו דשרי ע"ש והר' קי"ל כאביי בעירובי' ט"ו דלחי העומד מאיליו הוי לחי כמבואר סי' שס"ג סי"א וא"כ ל"ש בי' עביד לא מהני ולכן פסקי' שפיר דלחי שעשאו מעצי אשרה כשר אבל לכתחלה באמת אסור לעשות לחי מעצי אשרה דאסור ליהנות וא"ש

ומצאתי בירושלמי פ"ג דעירובי' סוף ה"א תמן אר"ש חיי' ברי' דרב עכו"ם שעשאה לחי למבוי מתרת את המבוי והכא את אמר הכין [פי' שאין מערבי' בהקדש] אר"א תמן מ"מ נסתם המבוי והכא מאי אית לך ונראה שנתכווין למ"ש כיון דגם נסתם מאיליו כשר ול"ש עביד לא מהני לכן שפיר כשר בדיעבד וכמ"ש. ובזה הנני חותם בברכת שלום ואמת. וד' ירים קרנך בכבוד והיית עטרת תפארת. חיים וברכה למשמרת. כנפשך ונפש אביך הנאמן הדוש"ת באהבה

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה קל"ז

שיל"ת ב' אויפאלא ד' לס' תבא תרנ"ה לפ"ק

שוכ"ט וכוח"ט לדידי הרבני המופלג הנגיד מו"ה מרדכי איסר עהרענפעלד ני' בק"ק אלמאש יע"א

כתבו בא אלי אודות העירוב בעירם אשר קנאו הרשות מהראש של הגרונד העררשאפטען עפ"י הרב המנוח מו"ה אהרן שלמה הכהן זצ"ל וכעת נתבטל זכותם וכל איש מושל בנחלתו אם צריכי' לקנות או לשכור הרשות מחדש וחידוש בעיניו שבחיי הרב הנ"ל כבר נתבטל רשות של הגרונד העררשאפטען ולא אמר שצריך לקנות הרשות מחדש ולהבדיל בין החיים גם אני הייתי דר שם כמה שנים ולא אמרתי דבר

הנה אנכי סמכתי על הרבני' הגדולים שהיו לפני הרב מהור"ר ש"ך הנ"ל והרב הגאון מו"ה מנחם העללער זצ"ל שודאי עשו כדת של תורה ועי' בשו"ת מים רבים או"ח סי' ט"ל. ואולי חשבו כיון שהיו להשרים עוד זכות בעיר ליקח דוקא מהם או מבאי כוחם יין ויי"ש ושאר משקי' המשכרי' מקרי הרשות של השרים ההם ושפיר מהני שכירות הראשון

אבל באמת כבר מבואר באו"ח סי' שצ"א דלא מהני שישכור משר העיר אלא אם הבתים שלו או שיש לו רשות להשתמש בבתי העיר להושיב שם אנשים וכלי מלחמתו בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתם ואז יכול לשכור גם מהממונה שלו או שכירו ולקיטו וזה נתבטל עכשיו. ואפי' לדעת רמ"א שם דלענין לטלטל במבוי קיל טפי היינו משום דדרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל העכו"ם משם וליתן להם דרך אחר מן הצד ועי' טו"ז שם סק"ג ותשו' חכם צבי סי' ו' הרי גם זה נתבטל עכשיו

ובלאה"נ אפי' לא נתבטל דעת טו"ז סי' שפ"ב סק"ט דאם שוכרי' רשות מעכו"ם ומת והניח יורש צריך לשכור ממנו מחדש ודעת א"ר שם דא"צ לשכור מחדש ופמ"ג שם לא הכריע ותוס' שבת שם נראה שמסכים לטו"ז וגם בתשו' חכ"ץ סי' ו' מסכים לטו"ז ולא מטעמי' ובתשו' מים רבים סי' ט"ל הביא דעת גינת יורדי' ושבו"י להקל ודעת חכ"ץ ור"ו בריאל להחמיר וכתב שאין בידו להכריע ויש לפלפל בדבריהם אך אין הזמן מסכים

לכן דעתי נוטה שישכור הרשות מחדש משרי העיר שכל צרכי העיר נעשי' על פיהם ואז יש היתר בלי פקפוק

ואולי הי' טעם של הרבנים הנ"ל עפמ"ש פמ"ג סי' שפ"ב אות ט' דהיכי דיש דינא דמלכותא שא"י לחזור וכדומה א"צ שכירת מן היורש עד הזמן וה"נ כיון שמניחי' להעמיד העירוב על כרחך דינא דמלכותא הוא להניח היהודים לעשות תיקון זה שיוכלו לטלטל בשווקים וא"כ בכלל זה הוא ג"כ שלא יחזור משכירות כדי שיהיו מותרי' לטלטל ויש מקום להקל בדינים אלו כמ"ש בתשו' מים רבים הנ"ל ומ"מ יעשו כמ"ש לשכור משרי העיר להזמן קצוב ויאריך הזמן כמו שירצה ובזה הנני חותם בברכת השנים ידידו הנאמן דו"ש

עמרם ה"ק בלוה"ם בק"ק הנ"ל

תשובה קל"ח שיל"ת ב' אויפאלו ג' לס' ואלה המשפטים תרס"ג לפ"ק

שוכ"ט לתלמידי הרבני המופלג. מלא פלג, כמו"ה ישראל זינגער ני' בק"ק פרעסבורג

מכתבך קבלתי בזמנו ולא הי' פנאי להשיב עד היום והנה בציור שלך לא ידעתי פתר דבר אבל עיינתי היום בגמ' עירובין נ"ו ובריטב"א שם והנני שולח ציור לוטה פה כזה: $ציור בספר$ והעיר עגולה והוא באמצע העיגול אורך ורוחב אלפים ולהלן מן האמצע לכל צד מתקצר והולך ואם היינו נותני' רק אלפים מקצה העיר הן במקום שהיא ארוכה ורחבה והן במקום שהיא מתקצרת אז היו אלפיים במקום הקצר כלים קודם שכלי' האלפי' במקום הארוך ורחב אבל לא כן הוא רק עושי' את כל העיר כטבלא מרובעת וכאלו הי' ארכה ורחבה במקום הקצר דמי באמצע ומתחילין למדוד אלפים אמה לכל צד בשטח שוה למה שמתחילין באמצע וממילא כלים אלפים אמה במקום הקצר במקום שכלים נגד האמצע כמו שהוא בציור ואחר שריבע את העיר ונתן לה תחומין מכל צד הרי ממזרח למערב וכן מצפון לדרום ששן אלפים אמה שהרי העיר היתה מתחילה אלפים ונתן לה אלפים לכל צד ועדיין הקרנות פגומים כמו שהוא בציור וחוזר ומרבע את התחומין ועושה אותה כמין טבלא מרובעת בכל הקרנות כמו שנרשם בקרן מזרח דרום ונמצא העיר ותחומין כטבלא מרובעת ששת אלפים על ששת אלפים ומותר ללכת הם ואלכסונם נמצא אלכסון של כל קרן וקרן אלפי' ות"ת מאות עי' בריטב"א ובין תבין את אשר לפניך

ואשר שאלת אודות החומץ הנעשה ע"י עססענץ אם צריך בישול וסינון מחמת התולעים אין לי מה להשיב והנסיון יוכיח אם יש בו תולעים אם לאו. ובזה הנני חותם בברכה משולשת יברכך ד' בפרנסה טובה וישמרך בבריאות וישמריך בבנות ויחוניך בחן ושכל טוב כנפשך ונפש רבך הדושי"ט

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תשובה קל"ט

שיל"ת ב' אויפאלא ה' במדבר במספר ארבעים שנים תרמ"ד

ברוך מבוכים אשר ה"ה ידידי הרב המאה"ג, מורג חרוץ ושנון שמו ינון מו"ה אשר ני' אבדק"ק בעלעניעש

יקרתו הגיעני על נכון ע"י בנו ני' ובמה שנוגע על אודות בנו הקטן בל"ס כבר הודיע בנו הבחור ני' ועל ד"ת במה שעמדו אחרונים אמאי לא יהי' איסור להעביר ב' אמות בר"ה מה"ת משום ח"ש וכן לילך אלף אמה אפי' למ"ד תחומי' דרבנן מ"מ י"ב מיל הוי מה"ת וממילא אפי' מאה אמה הוי ח"ש דאסור מה"ת ולא משכחת תחומי' דרבנן כלל ועי' פמ"ג או"ח בפתיחה לה' שבת ד"ה עוד. ותי' מעלתו דלא אמרי' ח"ש אסור מה"ת אלא אם המלאכה כתיקונה האפיי' והבישול אלא שלא אפה כשיעור גרוגרות וכדומה אבל בהוצאה עקירה גרידא לא חשוב מלאכה כלל אלא טלטול בעלמא וכמ"ש תוס' שבת ג' ד"ה פטורים עיי"ש

דבריו אין להם פי' דזה הוא תי' אם היינו מקשי' דעקירה או הנחה לחודא יהי' אסור מה"ת משום ח"ש אבל באמת בזה לא נסתפק אדם מעולם שאין כאן מלאכה כלל ופמ"ג שם חידש דאם נעשה עקירה והנחה שיש כאן מלאכה אלא שא' עשה עקירה והשני הנחה אסור מה"ת אמנם היא בעשה עקירה בתחלת ב' אמות והנחה בסוף ב' אמות שיש כאן מלאכה שלימה עקירה והנחה אלא שאינה כשיעור וכן בתחומי' שעקר רגליו מתחלת אלף אמה ונח בסוף אלף דאיכא מלאכה אלא שאינה כשיעור וע"ז לא תי' כלום

ואמת כי פמ"ג כתב שם ג"כ לחלק דבמעביר פחות מד' אמות אין שם מלאכה עלי' אבל לא נתן טעם לדבריו כי זהו