בית שערים אורח חיים קמ

בעוה"ז אלא לע"ל שנ' כל גיא ינשא וכו'. והוא תמוה דא"כ במשכן לא הי' ר"ה לר"ל והרי כל מלאכת שבת ממשכן גמרי' וכמו שתמה בק"ע שם. ועוד דהרי כל המשניות מלאי' שיש חיוב סקילה במזיד וחיוב חטאת בשוגג על הוצאה מרה"י לרה"ר רבו מלספר וא"א לפורטם ואיך יחלוק ר"ל ע"ז ועוד יש תמיהות הרבה

ולפענ"ד נראה פי' הירושלמי בפשיטות דתוס' עירובי' כ"ב ע"ב ד"ה דילמא הקשו לרבנן דס"ל לא אתי רבים ומבטל מחיצה כל א"י תיעשה רה"י ע"י סולמא דצור ומחתנא דגדר ובבל נמי דמקיף לה פרת ודגנות וכו' ותי' דמחיצה שאינה עשוי בידי אדם לא חשיבה מחיצה כולי האי ואפי' רבנן מודו דאתי מחיצה ומבטלי מחיצה ע"ש ומעתה כך היא הוצעת הירושלמי דר"י שאל על הני פיוסרוס (פי' מקומות] המוקפות הרים אי הו' רה"י דלא את' רבים ומבטלי מחיצה אפי' אינה עשוי בידי אדם רק ביד' שמים או דילמא הוי רה"ר דמחיצה בידי שמים אתי רבים ומבטלי מחיצה והשיב לו דע"כ מחיצה בידי שמיה אתי רבים ומבטלי מחיצה דאל"כ על דעתך אין רה"ר בעולם שהרי כל העולם מוקף הרים. אך יש להשיב ע"ז דהרי דעת רשב"א בעבוה"ק הביאו חכ"ץ סוסי' ל"ז דבפלטי' אפי' דלתות מדינה ננעלות בלילה תורת רה"ר עלי' ופי' חכ"ץ דדוקא במבואות המפולשי' שהם מיוחדי' לאנשי מבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני נעילת דלתות ולא בפלטי' שיד כל אדם שוה בו דאפי' נעילת דלת לא מהני וכתב שזה דעת רבינו אפרים שהביא בעה"מ עירובי' כ"ב ע"ש ועיי' תשוב' ב"א או"ח סי' כ"ו ונהי דשאר פוסקי' חולקי' ע"ז מ"מ נ"ל דהיינו טעמא כמ"ש תוס' עירובי' כ"ב ד"ה יהושיע דדוקא שבילי בית גלגול דלא ניחא תשמישי' כלל ואינו ראוי למסרו לרבים לכן אין לו תורת ר"ה אבל מבוי מפולש וכו' אע"ג דהוי של יחיד הואיל וראוי למסרו לרבים הו' ר"ה ע"ש וה"נ ס"ל לפוסקי' דאפי' בפלטי' אם דלתות נעולות בלילה הוי רה"י אף דיד כל אדם שוה בו מ"מ ראוי למסרו ליחיד אבל כל העולם נהי דמוקף הרים מ"מ כיון דיד כ"ע שוה בו ואינו ראוי כלל למסרו ליחיד שפיר הוי ר"ה משא"כ הני פיוסרוס שראוי למסרו ליחיד או ליחידי' שפיר י"ל דהוי רה"י ועי' בס' דורש לציון דרוש י"ג בתחילתו בסוף ד"ה העולה מ"ש בזה והיינו דפליג ר"ל על ר"י דלעולם י"ל דהנך פיוסרוס הוי רה"י דלא אתו רבים ומבטלי מחיצה ומ"מ יש ר"ה בעולם דבכ"ע כיון דא"א למסרו ליחיד שפיר הוי ר"ה כנ"ל וזה דקאמר ר"ל לעולם אין ר"ה עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו וע"ז אמר מיחלף שי' ר"ל דאמר אין רה"ר בעוה"ז אלא לע"ל וכו' והיינו מטעם שכ"ע מוקף הרים או כמ"ש המפרש שא"א שלא יהא הרים באמצע ע"ש וע"כ משום דאתו רבים ומבטלי מחיצה בידי שמים יש בעולם רה"ר וא"כ הנך פיוסרוס נמי הוי רה"ר דאתו רבים ומבטלי מחיצה ביד"ש וא"כ שפיר יש רה"ר בעולם ע"י דאתו רבים ומבטלי מחיצה ביד"ש גם לר"ל ולק"מ

ובדברי ירושלמי אלו יובן מה שהקשו תוס' לעיל כ"ב ד"ה דילמא ותימא דלרבנן כל א"י תעשה רה"י ע"י סולמא דצור ומחתנא דגדר וכו' והוא פלא דזה הו' רק שתי מחיצות ורבנן ס"ל שתי מחיצות לאו דאורייתא. אמנם להנ"ל א"ש עפמ"ש ריטב"א שם דמחתנא דגדר וסולמא דצור הוי שתי מחיצות כמין גאם ע"ש ולפ"ז דוקא בשני מחיצו' זו כנגד זו ס"ל דלא הוי רה"י משום שמפולש משני צדדי' לרה"ר וא"כ אפשר שהוא מפולש מסוף ועד סופו כדאמר ר"ל בירושלמי אבל בשני מחיצות כמין גאם כגון מזרח דרום דודאי אינו מפולש מסוף העולם עד סופו לא ממזרח למערב ולא מצפון לדרום ולא הוי רה"ר שפיר ס"ל לרבנן דשתי מחיצות דאורייתא והוי רה"י וא"ש

אבל מה דק"ל על פי' ק"ע שפי' על דעתך אין רה"ר שהרי כל העולם מוקף הרים וזה אינו מוסכם אליבא דכ"ע שהרי לר"א ב"ב כ"ה עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפוניח אינה מסובבת מחיצה ע"ש ואמאי לא פי' כפשוטו כדאמר בעירובי' כ"ב דכולה עלמא נמי מקיף אוקיינוס ע"ש

ונ"ל דבתשו' חכ"ץ סי' ל"ז תמה ע"ד תוס' הנ"ל דאמאי הקשו מא"י ומבבל ולא הקשה מכל העולם כולה דהוי רה"י לרבנן משום דמקיף אוקיינוס ע"ש. ולפענ"ד נראה לחדש דהא דמחיצות משווי לחלל שבתוכן רה"י היינו דוקא במחיצות שאינן רשות לעצמן אלא לחלל שבתוכן עשויין לעשות אותו רה"י או אפי' המחיצות הן רשות לעצמן אבל הם רה"י כגון שהם גבוהי' עשרה ורחבן ד' אז גם החלל שבתוכן משוי לי' רה"י והוא רשות עם המחיצות אבל מחיצות שהם רשות לעצמם והם כרמלית מדרבנן ומה"ת מקום פטור אז לא משוי לחלל שבתוכן רה"י רק הרי הוא כמוהם כרמלית ולפ"ז ים דאמרי' בשבת וי"ו דהוי כרמלית והכי קי"ל באו"ח סי' שמ"ה סי"ד אף דים אוקינוס מקיף העולם אינו עושה העולם רה"י רק כרמלית ולכן בגמ' פריך שפיר דכ"ע נמי מקיף להו אוקינוס והוי כרמלית ואינה רה"ר אבל עכ"פ אינו עושה העולם רה"י ועיי' בס' דורש לציון ריש דרוש י"ג שחידש דוקא במקום שבלא בקיעת רבים הוי רק כרמלית אז אתו רבים ומבטלי מחיצה והוי רה"ר גמור אבל במקום שבלי בקיעת רבים הוי רה"י גמור אז אין כח בבקיעת רבים לעשותו רה"ר רק נשאר רה"י ע"ש ולפ"ז י"ל דמכל העולם דמקיף לי' אוקינוס ל"ק לי' לתוס' כיון דלא משו' לכ"ע רה"י רק כרמלית כנ"ל שפיר ידעו תוס' גם בקושי' דאתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש ומשוי לי' רה"ר אבל בא"י ובבל דמחיצה משוי לי' רה"י שפיר קשי' להו דלא אתו רבים ומבטלי מחיצה אפי' בי"ש למיהוי רה"ר וע"ז תי' דבי"ש אפי' הו' רה"י נמי אתו רבים ומבטלי מחיצה למיהוי רה"ר ואפי' לרבנן ואף דבבל מקיף לה פרת ודגלת נמי הוי רק מחיצה דים שהוא רשות לעצמה והוי כרמלית ואינו עושה חללה רה"י מ"מ י"ל דפשיטא להו לתוס' ששפת הקרקע שעל פני פרת ודגלת הי' גבוה יו"ד מבבל שהוא עמוקה מכל הארצות ועי' שאילת יעב"ץ ח"א סי' ו' ושפיר משוי לי' רה"י משא"כ באוקינוס ל"ש האי ולכן לא הקשו מאוקינוס, ולפ"ז א"ש דמאוקינוס ל"ק לי' לירושלמי ע"ד אין רה"ר לעולם די"ל כיון דאוקיניס אינו עושה רק כרמלית שפיר אתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש למיהוי רה"ר אבל מהרים שפיר ק"ל דהם גבוהי' יו"ד ורחב ד' והוויין רה"י ומשוי לכ"ע רה"י ואפ"ה אתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש והוי רה"ר א"כ הני פיוסרוס נמי הוי רה"ר

ובמש"ל יש לפרש יתר דברי הירושלמי מתני' פליגא על ר"ל איזהו רה"י שבילי בית גלגל וכן כיוצא בהן רה"י לשבת וכו' ובק"ע ושלום ירושלים נדחקו במאי פליגי ולפמ"ש י"ל דעל כ"ע לא קשי' דאינו רה"ר כיון שמוקף הרים כיון דא"א למוסרו ליחיד או ליחידים שפיר לא הוי רה"י רק כרמלית ולהכי אתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש אבל בפיוסרוס דאפשר למוסרו ליחיד וליחידים שפיר הוי רה"י ולא אתו רבים ומבטלי אפי' מחיצה בי"ש וא"כ ע"כ ר"ל דאמר אין רה"ר בעוה"ז רק משום דאתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש ויליף מזה לפיוסרוס ל"ל האי סברא לחלק בין ראוי למוסרו ליחיד בין אינו ראוי למוסרו ועיי' תוס' עירובי' ד"ה יהושיע הנ"ל דדוקא שבילי בית גלגל לפ' שאין ראוי למוסרו לרבים הוי רה"י אבל היכי דראוי למוסרו לרבים לא הוי רה"י א"כ עכ"ח מתני' אית לי' חילוק זה בין ראוי לאינו ראוי וא"כ פליגא אדר"ל דל"ל האי חילוקא, והא דלא קאמר נמי דפליגא אדר"י משום דר"י אי"ל דכל מעלות ומורדית שבא"י אין חייבי' עליהם משום רה"ר ולא מוכח מהאי מתני' כחילוק תוס' בין ראוי למוסרו לאינו ראוי רק החילוק בין א"י לשאר ארצות והאי דתל המתלקט בשאר ארצות כפי' רש"י וא"כ מתני' לא פליגי עלי'

ומאי דק"ל על תי' תוס' הנ"ל דאתו רבים ומבטלי מחיצה בי"ש אפי' לרבנן הלא כתב הריטב"א עירובי' כ"ב דלא אמרי' אתו רבים ומבטלי מחיצה במה שרבים בוקעי' בין שתי מחיצות של צפון ודרום אלא במה שבוקעי' רבים בתוך המחיצה בארכה כמו בפסי ביראות ופתחי' שבחומות ירושלים ע"ש וכן הוא דעת תוס' שם ע"א ד"ה קשי' וכמ"ש מהרש"א בתוס' ד"ה חייבי' ע"ש וא"כ בהנך מחיצות דא"י ובבל דלא בקעי רבים בתוך המחיצה רק בצידי' לא מבטלי מחיצה כלל, ויש לחלק דדוקא מחיצה העשוי בי"א לא מבטל בקיעת רבים מצידי' אבל בי"ש בקיעת רבים מבטל אפי' מצידי' מיהו לפמ"ש הריטב"א שם בהא דפריך אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור וכו' דה"פ כיון דאמרת דאפי' מחיצות מרוחקות כ"כ דין רה"י יש להם א"כ אין רה"ר בעולם א"וו דמחיצות מרוחקות ל"ש רה"י והק' הא קרפף יותר מבית סאתים אפי' לא הוקף לדירה הוי רה"י מה"ת וכמה יהא אותו שיעור יותר מבית סאתים ותי' בשם רבינו הגדול דהיינו כל שרואה עצמו תוך המחיצות דאע"ג דלגבי שבת לא בעי' מחיצות הניכרות לדירתו מ"מ בעי' שיראה עצמו תוך מחיצות ע"ש ולפ"ז לריטב"א דמחיצה המרוחקת ל"ש מחיצה ה"ה בקיעת רבים המרוחקת ממחיצה לא מבטל מחיצה אבל למה שחידשו תוס' דמחיצה בי"ש אפי' לרבנן רבים מבטלי מחיצה ומשו"ה לא הוי הנך דא"י ובבל מחיצה אבל מחיצה מרוחקת שפיר י"ל דהוי מחיצה א"כ שפיר י"ל דגם בקיעת רבים רחוק מהמחיצה נמי מבטל מחיצה וגם בהנך מחיצות דא"י ובבל בקעי רבים בסוף משך המחיצה ומבטל מחיצה וא"ש

ולפ"ז יתפרש הירושלמי כמין חומר דר"א שאל לר"י על פיוסרוס אי הוי רה"י כיון דמחיצות מרוחקת ואינו רואה עצמו תוך מחיצות אי הוי רה"י ופשיטא לי' דלא הוי רה"י דאל"כ אין רה"ר לעולם כיון דכל העולם מוקף הרים אף שאינו רואה עצמו תוך מחיצות אע"כ כיון דאינו רואה עצמו תוך מחיצות הוי רה"ר ור"ל פליג לעולם אין רה"ר עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו ומחיצות מרוחקות מסוף העולם ועד סופו הוי שיעורא דריחוק מחיצות דלהוי ר"ה אבל בפיוסרוס דהוי מחיצות שאין מרוחקות כ"כ שפיר הוי מחיצה והוי רה"י וע"ז אמר מחלפא שיטת ר"ל דאמר אין רה"ר בעוה"ז שהרי א"א שלא יהא הרים באמצע וא"כ אינו מפולש מסוף עולם ועד סופו וע"כ דבכל העולם ל"ש לומר שאינו רה"ר כיון שא"א למוסרה ליחידי' וכמש"ל או כמ"ש בדורש לציון שהרי בחללה של עולם נתנה לנו תורה ד' רשויות ע"ש וכן כ' חת"ס סי' פ"ט שכן גזרה חכמתו שלא להוציא מרה"י המוקף מחיצות לר"ה המוקף מחיצות בי"ש מחיצות דכל העולם ועכ"פ מחלפי' שיטתי'